ומה עם תורת משה? האם היא התבטלה עכשיו כשהמשיח בא?

האם תורת משה התבטלה? או שמא צריך עדיין להחזיק בתורת משה

זו שאלה טעונה וחשובה עד מאוד. תשובה מקוצרת: תורת משה לא התבטלה; ברית סיני התבטלה!

תשובה מורחבת: ישוע המשיח אמר כי אפילו אם השמים והארץ יעברו, דבר אלהים, לרבות תורת משה כמובן, לא יעברו לעולם (מתי כ"ד 35). שאול השליח ויתר תלמידי המשיח התייחסו לתורה ולתנ"ך כולו בקדושה מרבית (למשל, מעשי השליחים י"ז 11, י"ח 24-25, כ"ד 14; רומיים ז' 12, 14, 16; השנייה לטימותיאוס ג' 16; השנייה לפטרוס א' 20-21).

החטא ועונשו

הבעיה היא שהתורה הקדושה ניתנה על ידי כריתת ברית (בסיני) ואי-קיום התורה או חלקה, גורר את הפרת הברית. התורה דורשת אפוא ציות מוחלט ואף טומנת בחובה הבטחה הרת גורל למי שיפר את מצוותיה; כל אשר יפר את הברית, נידון לקללה ולמוות (דברים כ"ז 26, ל' 19). כתבי הברית החדשה חוזרים על כך ומדגישים כי "כָּל חֹטֵא פֹּשֵׁעַ בַּתּוֹרָה, וְהַחֵטְא הוּא פְּשִׁיעָה בַתּוֹרָה" (הראשונה ליוחנן ג' 4). ברית סיני כוללת פוטנציאל לאסון, לא מפני שמשהו לא בסדר בה, חלילה; אדרבא היא קדושה, ישרה ומושלמת! הבעיה אינה בתורה אלא בנו – אנחנו הבעיה. התורה מדגישה זאת ולא מותירה מקום לספק – אנו חוטאים גמורים אשר נועדנו לכישלון, ורק לאלהים הפתרונים. למעשה, אם אנו הבעיה, הוא הפִתרון (רומיים ו' 23).

הדילמה

עד כמה שזה יישמע מפתיע, הנבואה על כך שבני ישראל יפרו את ברית חורב ויפשעו במצוותיה, נמצאת כבר בתורת משה עצמה (דברים ל"ב 5-18). והנה הדילמה: מצד אחד, הפרת ברית סיני מחייבת מוות וכיליון (ויקרא כ"ו 27-41; דברים כ"ח 15-68); מצד שני, אלהים אוהב את עם ישראל (ישעיהו ס' 21; מלאכי א' 2)! אך אף אל פי שעברנו על התורה והפרנו את הברית, אלהים – באהבתו ובחסדו אלינו – החליט ביוזמתו לכרות עִמנו ברית חדשה, ברית עולם בלתי תלויה במעמד חד צדדי (ירמיהו ל"א 31). בדומה לכל הבריתות במקרא, גם הברית החדשה נדרשה בקורבן, אולם הפעם העלה ה' את עצמו, בדמות בנו (דבר אלהים שלבש בשר), כקורבן כפרה לסליחת חטאים, פעם אחת ולתמיד (אל העברים ט' 28), ללא פערי תיווך וללא תנאים מוקדמים. תודה לאל על כך שברית סיני, אשר בצדק דנה אותנו למוות, איננה בתוקף עוד; וכעת אנו תחת מרותה של ברית חדשה, ברית חסד.

לא חיסול, ביטול

השימוש במושג "התבטלה" אינו משקף נכונה את היחס הרצוי לעבר ברית סיני. מדוע? משום שבטעות ניתן להסיק מכך כי עכשיו אפשר למחוק את תורת משה מכתבי הקודש, חלילה! נכון יותר לומר כי כעת, מאז נכרתה הברית החדשה, התוקף המחייב שהיה לברית סיני לפני כן השתנה לחלוטין, ככתוב: "הִנֵּה כְּשֶׁאָמַר בְּרִית חֲדָשָׁה, יִשֵּׁן אֶת־הָרִאשׁוֹנָה וּמַה־שֶּׁהוּא נוֹשָׁן וּמַזְקִין קָרַב קִצּוֹ" (אל העברים ח' 13).

תורת משה כעדות

במובן מסוים וחשוב מאין כמוהו, החומש לא התבטל ותודה לאל על כך; הברית החדשה מדגישה כי תורת משה היא זו המכוונת אותנו אלי המשיח, היא ניבאה עליו והיא המצביעה עליו באופן מובהק (לוקס כ"ד 27, 44; יוחנן א' 46). למעשה, ישוע המשיח ביטא זאת ביתר-שאת כאשר הכריז כי בלתי אפשרי להאמין לדבריו, אם מלכתחילה לא מאמינים לכתבי משה (יוחנן ה' 46-47). במילים אחרות, אם נחדל מלהגות ומלדרוש בתורת משה, לא נוכל לתפוס ולהכיל את מלוא זהותו של המשיח ישוע; רק מי ששוקד ולומד את החומש יכול לרדת לסוף דעתו של המשיח. זו מידת חשיבותה של התורה; עד כדי כך היא רלוונטית ומהותית!