ישוע מנצרת – האישיות המשפיעה ביותר בכל הזמנים

אין ספק שאישיותו של ישוע הותירה רושם אדיר על האנושות, עד כדי כך שגם אחרי 2,000 שנה הרושם הזה לא נשחק. מדי יום ביומו יש אנשים שעוברים חוויות מהפכניות עם ישוע. ההיסטוריון הדגול קנת סקוט לאטורט אמר, ״ככל שחולפות השנים מצטברת העדות, ואם מודדים את ישוע לפי השפעתו על ההיסטוריה, מבינים שהוא הדמות בעלת ההשפעה הרחבה ביותר שהילכה עלי אדמות. נדמה שהשפעה זו רק הולכת וגוברת״.

"לאמונה בישוע נשמרה הזכות להציג לעולם דמות אידאלית, שבעיצומו של כל התהפוכות ההיסטוריות שהתחוללו במשך 1,800 שנה השפיעה על בני האדם ומילאה את ליבם באהבה ובהתלהבות, הוכיחה שהיא יכולה לפעול בכל העיתים, בקרב כל העמים, בעיצומם של כל הלכי הרוח והנסיבות, שהייתה לא רק הדוגמה הנעלה ביותר ליושר ומוסריות, אלא גם התמריץ החזק ביותר לקיומם. השפעתה כה עמוקה, עד שניתן לומר שהתיעוד הפשוט של אותן שלוש שנים קצרות בחייו [של ישוע] הצליח להפיח חיים ולרכך את האנושות יותר מכל החיבורים הפילוסופיים וכל מילות העידוד של מטיפי המוסר."

-וויליאם לקי, ספקן

גדול יותר מאלרכסנדר מוקדון, יוליוס קיסר, ממוחמד ומנפוליאון

פיליפ שאף מוסיף:

"האיש הזה, ישוע מנצרת, שהסתובב בלי כסף ובלי נשק, כבש מיליוני אנשים- יותר מאלכסנדר מוקדון, מיוליוס קיסר, ממוחמד ומנפוליאון; בלי כל הכשרה מדעית וידע אקדמי הוא שפך אור על נושאים אנושיים ואלוהיים- יותר מכל הפילוסופים והמלומדים גם יחד; בלי הדיבור הרהוט שנלמד בבתי הספר הוא אמר דברים שהפיחו חיים בשומעיהם, דברים שלא נאמרו כמותם מעולם- לפניו או אחריו, והניבו פרי שהוא מעל ליכולתו של נואם או משורר כלשהו; בלי לכתוב שורה אחת הוא הפעיל עטים וסיפק נושאים לדרשות, נאומים, דיונים, מחקרים, יצירות אמנות ושירי הלל- יותר מכל האנשים הדגולים שחיו בימי קדם ובימינו אנו גם יחד".

״השפעתו של ישוע על האנושות היא חזקה היום ממש כמו שהייתה כשהוא שכן בקרב בני האדם״ (29 ,Scott, JMSH).

למרות חייו הקצרים השפעתו של ישוע ממשיכה לעורר עניין רב בעולם כולו

פעילותו [של ישוע] נמשכה רק שלוש שנים, אבל בשלוש השנים האלה מרוכזת המשמעות העמוקה ביותר של ההיסטוריה של הדת. אין עוד דמות שחיה זמן כה קצר, שניהלה את חייה בכזה שקט, בכזו ענווה, כל כך מרוחקת מהרעש והשאון של העולם; אין עוד דמות דגולה שאחרי שחייה הגיעו אל סופם עלי אדמות היא המשיכה לעורר עניין כה רב ומתמשך בעולם כולו.

״לפני שישוע עזב את העולם הזה״, כותב גריפית תומאס, "הוא אמר לתלמידיו שהם יעשו מעשים גדולים מאלה שהוא עצמו עשה. מאות השנים שחלפו העידו שאמירה זו היא אמת. מעשים גדולים יותר נעשו – ועדיין נעשים. ישוע עושה היום יותר דברים נפלאים מכפי שעשה בשנים שבהן הוא חי עלי אדמות. הוא פודה נפשות, משנה חיים, מחולל מהפך באופיים של אנשים, מרומם אידאלים, מעודד נדבנות ומעורר באדם את הטוב ביותר, האמיתי ביותר והנעלה ביותר בחיים ובקדמה האנושיים… לפיכך נכון להסב את תשומת הלב להשפעתו של ישוע לאורך ההיסטוריה בתור אחת ההוכחות הגדולות, הישירות והמוכנות ביותר מאליהן לכך שהמשיחיות היא המשיח, ושהוא זה שבפניו עלינו לתת דין וחשבון. השאלה הזו היא לא רק שאלה היסטורית; היא קשורה לכל תחום ותחום בחיינו".

תורתו רלוונטית כבר יותר מ-2000 שנה

הספקן וויליאם לקי, מתנגד של המשיחיות, מצהיר בחיבורו -History of European Morals from Augustus to Charlemagne (״תולדות המוסר האירופאי מאוגוסטוס ועד קרל הגדול״):

תלמידו של אפלסון הפציר בבני האדם לחקות את אלוהים; הסטואיקן [הפציר בשומעיו] ללכת בעקבות התבונה; המשיחי – לאהבת ישוע. הסטואיקנים המאוחרים יותר קישרו לעיתים קרובות בין תפיסות ההצטיינות שלהם לבין החכם האידאלי, ואפיקטטוס האיץ בתלמידיו להציב לנגד עיניהם אנשים בעלי רמת מצוינות שאין כמוה, ולדמיין שהוא תמיד לצידם; אבל המידה הנעלה ביותר שהאידאל הסטואי יכול להגיע אליה היא רק מודל לחיקוי, וההערצה שהוא עורר לא יכולה להעמיק לעולם ולהפוך לרגשי חיבה.

לאמונה בישוע נשמרה הזכות להציג לעולם דמות אידאלית, שבעיצומן של כל התהפוכות ההיסטוריות שהתחוללו במשך 1,800 שנה השפיעה על בני האדם ומילאה את ליבם באהבה ובהתלהבות, הוכיחה שהיא יכולה לפעול בכל העיתים, בקרב כל העמים, בעיצומם של כל הלכי הרוח והנסיבות, שהייתה לא רק הדוגמה הנעלה ביותר ליושר ומוסריות, אלא גם התמריץ החזק ביותר לקיומם.

השפעתה כה עמוקה, עד שניתן לומר שהתיעוד הפשוט של אותן שלוש שנים קצרות בחייו [של ישוע] הצליח להפיח חיים ולרכך את האנושות יותר מכל החיבורים הפילוסופיים וכל מילות העידוד של מטיפי המוסר. אכן זה המעיין המתגבר של כל הטוב והטהור ביותר שבחיים המשיחיים. בעיצומם של כל החטאים והכישלונות, למרות כל הלגליזם הדתי, הרדיפות והפנאטיות שהשחיתו את צורתו של גוף המשיח, הוא נשתמר בדמות ובמופת של מייסדה, כחוק נצחי של התחדשות.

גריפית תומאס טוען, ״[ישוע] הוא מקור ההשפעה הגדול ביותר בעולם בימינו. כאמור, קיימת בשורה חמישית שנמצאת בתהליך כתיבה ־ עבודתו של ישוע המשיח בליבותיהם ובחייהם של אנשים ואומות״ (117 ,Thomas, cic).

נפוליאון

בלארד מצטט את נפוליאון שאמר:

ישוע הוא היחיד שהצליח לעורר את החשיבה האנושית אל הבלתי נראה לרמה שבה היא לא מודעת עוד למגבלות הזמן והמרחב. ממרחק של 1,800 שנה ישוע המשיח מציב בפנינו דרישה שקשה לספקה יותר מכל דרישה אחרת. הוא מבקש את מה שהפילוסופיה עשויה לבקש לשווא מחסידיה, או אב מילדיו, או כלה מבעלה, או איש מאחיו. הוא מבקש את לב האדם; הוא יקח אותו כולו לעצמו; הוא דורש אותו ללא תנאים, ודרישתו נענית לאלתר. הכוח והכישורים של לב האדם שניתן לו מסופחים לאימפריה של ישוע. כל מי שבאמת מאמין בו, טועם את האהבה העל טבעית הזו. אין הסבר לתופעה הזו, היא נמצאת מעבר לטווח הפעולה של הכוחות היצירתיים של האדם. הזמן, המשחית הגדול מכולם, לא יכול למצות את כוחה או להגביל את הטווח שלה.

נפוליאון גם אמר, ״אופי הקיום של ישוע הוא בגדר תעלומה, אני מודה; אבל תעלומה זו מספקת את צורכי האדם. [אם] תדחה אותה, העולם יהפוך לחידה שאין לה פתרון; תאמין בה, וההיסטוריה של המין האנושי תזכה מיד להסבר שמניח את הדעת. אי אפשר שלא לראות, שמאז ימיו של ישוע, למרות כל ההתקדמות במחשבה, לא הוצג בפני העולם אפילו אידאל חדש אחד במישור המוסרי״.

ר' ג' גרונלר אומר, ״קהילת המשיח בעצם מכריזה שלישוע יש מה לומר לעולם כולו. בכל מקום ובכל זמן שדברו מוכרז, אנשים עומדים בפני המוחשיות שלו, האנושיות שלו, ומובאים אל נוכחות אלוהים״.

האידאל המוסרי

לדתות אחרות יש את האידאל האתי שלהן, שמתמקד בחובה, בהזדמנות ואפילו באהבה, אבל הן לא התקרבו מעולם לזה של ישוע, לא במציאות ולא בכוח המשיכה או בגבורה ובעוצמה. המסר של ישוע הוא מדהים מבחינת יכולת ההסתגלות שלו למקום ולזמן. הפנייה שלו מתאימה לכל מקום ולכל זמן; היא מתאימה לכל אדם – מבוגר וילד; היא פונה אל כל התקופות, לא רק לעידן שבו היא ניתנה לראשונה. זאת משום שהיא מציגה גישה מוסרית… כלפי אלוהים ואדם, ופונה לכל אדם ובכל זמן כפי ששום דבר אחר לא עשה או יכול לעשות. ישוע קורא לחזרה בתשובה, לאמון ולאהבה. הדבר הנפלא והמדהים ביותר שהתרחש ב־1,900 השנה האחרונות הוא הכוח של חייו [של ישוע] על קהילת המשיח״.
״נכון שהיו דתות אחרות ושקמו להן מיליוני חסידים, אבל נכון גם שהקיום וההתקדמות של גוף המשיח הם דבר יחודי בהיסטוריה, שלא לדבר על העובדה שהמשיחיות משכה את ההוגים הרציניים ביותר במין האנושי, ושאפילו ההתקדמות בידע האנושי אינה פוגעת בה [במשיחיות]״.

א' מ' פיירביירן אמר, ״העובדה המדהימה ביותר בתולדות האמונה המשיחית היא הפעילות הרציפה של האישיות שלו [של ישוע]. הוא הגורם התמידי והיעיל בהתקדמות ובהתפשטות שלה. בכל הצורות שלה, בכל התקופות שלה ולמרות כל הפילוגים, העיקרון היחיד של מציאות ואחדות היה ועודנו מסירות לישוע״.

גיורגי בנקרופט אמר במפורש, ״אני מוצא את שמו של ישוע המשיח בראש כל דף בהיסטוריה המודרנית״.

דיויד שטראוס נאלץ להודות שאפילו אחרי 2,000 שנה ישוע ״הוא המופת הנעלה ביותר של דת שהדעת האנושית יכולה להעלות על הדעת; ואיש לא יכול להגיע לרמה של חסידות מושלמת בלי שישוע ישכון בליבו״.

וויליאם א' צ'אנינג מנסח את הדברים כך, ״החכמים והגיבורים של ההיסטוריה נסוגים מאיתנו, וההיסטוריה מכווצת את התיעוד של מעשיהם לעמוד צר יותר ויותר. אבל לזמן אין כל כוח על השם והמעשים והמילים של ישוע המשיח״.

שני הציטוטים שלהלן הם של ארנסט מאן, ״ישוע היה הגאון הדתי הגדול ביותר שחי מעולם. היופי שלו הוא נצחי, ומלכותו לא תאבד לעולם. ישוע הוא יחודי בכל מובן, ואין דבר שאפשר להשוותו אליו״. ״ההיסטוריה כולה הופכת לבלתי מובנת אם מוציאים מהתמונה את ישוע המשיח״.

״ההסבר הטוב ביותר לכך שנגר גלילי יטען שהוא אור העולם ויוכר ככזה גם אחרי מאות בשנים, הוא העובדה שהוא אלוהי״, מסיק ברנרד ראם.

 

חייו הקצרים של ישוע

ישוע נולד בכפר קטן, לאשה פשוטה. הוא גדל בכפר אחר, שם עבד כנגר עד שמלאו לו 30. ואז, במשך שלוש שנים היה מורה נודד. הוא מעולם לא כתב ספר. מעולם לא היה לו תפקיד רשמי. מעולם לא היו לו משפחה או בית משלו. הוא לא הלך לבית המדרש ולא ביקר בכרך גדול. הוא מעולם לא עבר מרחק שעלה על 320 ק״מ מהמקום שבו נולד. הוא לא עשה אף אחד מהדברים שבדרך כלל אופייניים לגדולה. לא היו לו כל מכתבי המלצה. ההמלצה היחידה שלו היתה מי שהוא היה.

הוא היה רק בן 33 כשדעת הקהל כבר פנתה נגדו. חבריו נמלטו על נפשם. אחד מהם התכחש לו. הוא הוסגר לידי אויביו והושם ללעג במהלך המשפט שנערך לו. אחר כך תלו אותו על הצלב בעזרת מסמרים, בין שני גנבים.

בעודו תלוי בין חיים למוות, אלה שהוציאו אותו להורג הפילו גורל על לבושו -הרכוש היחיד שהיה לו עלי אדמות. לאחר מותו הוא הונח בקבר שלא היה שלו, בזכות חסדיו של חבר. 1,900 שנה חלפו מאז, והיום הוא האישיות החשובה ביותר בעולם.

כל הצבאות שצעדו אי פעם, כל החילות שהפליגו בים, כל בתי המחוקקים שהתכנסו אי פעם, כל המלכים שמלכו -כולם גם יחד לא השפיעו על האנושות כמו שהשפיע האדם הזה.

 

חיים יחידים במינם

במאמר שפורסם במגזין Life, כתב ג'ורג' בטריק, ״ישוע נתן להיסטוריה התחלה חדשה. בכל ארץ הוא מרגיש בבית, בכל מקום אנשים חושבים שהוא נראה כמוהם ־ וגם כמו אלוהים. יום הולדתו נחוג בכל העולם, יום מותו מציב גרדום אל מול קו הרקיע של כל עיר ועיר״.

במאמר אחר, The Incomparable christ(״המשיח שאין שני לו״), נאמר:

לפני למעלה מ-1,900 שנה נולד אדם בניגוד לחוקי הטבע. אדם זה חי בעוני וגדל באלמוניות. הוא לא עבר מרחקים גדולים. רק פעם אחת עבר את הגבול של המדינה שבה חי, וזה היה בשעה שיצא לגולה כתינוק. הוא לא נהנה מעושר או השפעה. קרוביו לא היו אנשים בולטים, ולא היו לו הכשרה או חינוך רשמי. בינקותו הוא עורר את פחדו של מלך; בילדותו הוא עורר השתאות אצל רופאים; בבגרותו הוא שלט באיתני הטבע, הלך על מים סוערים כאילו שהיו שביל סלול, וציווה על הים להירגע. הוא ריפא את ההמונים בלי תרופה, ולא גבה תשלום כלשהו עבור השירות שנתן.

הוא לא כתב ספר, אבל כל הספריות בארצנו לא יספיקו כדי להכיל את הספרים שנכתבו עליו. הוא לא כתב שיר מעודו, אבל סיפק את הנושא לכתיבתם של יותר שירים מכל כותבי השירים גם יחד. הוא מעולם לא יסד בית מדרש, אבל כל בתי הספר יחדיו אינם יכולים להתפאר בכך שיש להם יותר תלמידים מתלמידיו.

הוא מעולם לא הצעיד צבא, לא גייס חייל, לא ירה ברובה; אין מנהיג שהצליח למשוך יותר מתנדבים מאלה, שתחת פיקודו היו גורמים ליותר מורדים להוריד את נשקם ולהיכנע בלי שתישמע אפילו ירייה אחת. הוא מעולם לא עסק בפסיכיאטריה, אבל ריפא יותר לבבות שבורים מכל הרופאים בעולם. פעם בשבוע גלגלי המסחר מפסיקים את סיבובם והמונים שמים פעמיהם לאסיפות כדי לתת לו כבוד ולהביע את הערצתם.

שמות המדינאים הגאים ששירתו בעבר ברומא וביוון חלפו ובאו. שמותיהם של מדעני העבר, הפילוסופים והתיאולוגים באו ונשכחו; אבל שמו של איש זה מתפרסם יותר ויותר. למרות שהזמן מתח גשר של 1,900 שנה בין בני דורנו לבין מועד הצליבה, הוא עודנו חי. הורדוס לא הצליח להשמיד אותו, והקבר לא הצליח להחזיק בו.

הוא עומד על פיסגת הכבוד האלוהי, מוכרז על ידי אלוהים, מוכר על ידי מלאכים, נערץ בידי הקדושים. השדים מפחדים מפניו,

כי הוא המשיח החי, אדוננו ומושיענו.

כל הזכויות למהדורה העברית שמורות ל"מעוז" ישראל צור (תל אביב) בע"מ. כל הציטוטים מהברית החדשה לקוחים מהתרגום החדש אלא אם צויין אחרת, כל הזכויות לתגרום החדש של הברית החדשה שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל