מלכות אלוהים, התקדשות וציות לאלוהים בחיינו לשם קיום מלכותו

תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ, יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּבַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ (מתי ו 10)

אלוהים הוא אב אוהב ורב חסד, מלא בחמלה וברחמים. יחד עם זאת, הוא גם "אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים וּמֶלֶךְ הַמְּלָכִים" (התגלות יז 14). כאחד, עלינו לציית למצוותיו ולסמוך עליו. ממש כמו שאנחנו מצפים מהילדים שלנו שיצייתו לנו גם כשהם לא מבינים 'למה', כי אנחנו יודעים טוב יותר מהם, כך גם אלוהים מצפה שנציית למצוות שלו. לא מתוך פחד, אלא מתוך הבעת אמון בכך שהוא שולט בכל הנסיבות, ועל בסיס ביטחון הישועה שלנו – שרק הוא המניע הנכון שמוביל לחיי חסידות.

מטרת הציות תחת המשיח לא מביא ללבישת חגורות נפץ והתפוצצות באוטובוסים במטרה להרוג כמה שיותר חפים מפשע. מטרת הציות תחת המשיח היא הפוכה לגמריי, מטרת ההתקדשות שלנו כמשיחיים היא – אהבה והקרבה למען הזולת!

"אֶת זֹאת אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה." (יוחנן טו 17)

ציות מוביל לאהבה, אהבה מובילה לציות.

 

 

להלן כמה מהסיבות לכך שעלינו להכניע את רצוננו לאבינו שבשמים מתוך אהבה.

ראשית, אלוהים מצווה עלינו לציית לו. בירמיהו ז כג, כתוב: “כִּי אִם-אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְעָם וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם”. אלוהים אומנם שם דגש בתנ”ך על חשיבות הקורבנות, אך ציות נחשב בעיניו לחשוב יותר. כאשר שאול המלך הִמרה את פי אלוהים והקריב קורבנות, אמר לו הנביא שמואל:

“וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַיהוָה בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל יְהוָה הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים; כִּי חַטַּאת-קֶסֶם מֶרִי וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר יַעַן מָאַסְתָּ אֶת-דְּבַר יְהוָה וַיִּמְאָסְךָ מִמֶּלֶךְ” (שמואל א’ טו כב-כג).

 

שנית, הציות הוא ביטוי לאמונתנו. שאול השליח כתב: “וּבְכֵן, אַחַי, בִּגְלַל רַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁתִּמְסְרוּ אֶת גּוּפְכֶם קָרְבָּן חַי, קָדוֹשׁ וְרָצוּי לֵאלֹהִים; כָּךְ תַּעַבְדוּהוּ עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב. וְאַל תִּדַּמּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם הִשְׁתַּנּוּ עַל-יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁתַּבְחִינוּ מַהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, מַהוּ הַטּוֹב וְהָרָצוּי וְהַמֻּשְׁלָם בְּעֵינָיו.” (רומים י”ב 2-1; י”ד 23). חוסר הציות של שאול המלך העיד על חוסר האמונה שלו ועלה לו במלכותו. כאשר אנחנו ממרים את פי אלוהים, אנחנו משלמים על כך במחיר הברכות שבמלכותו – חיים בשפע של ניצחון ופוריות. יתכן שלא תמיד נבין את מצוותיו של אלוהים, אך אנחנו יכולים להאמין בחוכמתו ולהפגין על ידי ציות את כנות אמונתנו.

 

שלישית, הציות מפאר את אלוהים. כשאנחנו מצייתים לו באמונה, אנחנו מוצאים חן בעיניו. אנשים אחרים רואים את מעשינו הטובים ומהללים את אבינו שבשמים.

ישוע התייחס אל עצמו ביוחנן ט”ו כאל הגפן, ואל המאמין בו כאל שריג. ישוע אמר: “עִמְדוּ בִּי וַאֲנִי בָּכֶם. כְּמוֹ שֶׁהַשָּׂרִיג אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פְּרִי מֵאֵלָיו אִם לֹא יַעֲמֹד בַּגֶּפֶן, כָּךְ גַּם אַתֶּם אִם לֹא תַּעַמְדוּ בִּי.” (יוחנן ט”ו 4). עמידה במשיח פירושה לציית לו. משיחי צייתן מניב פרי רב לכבוד המשיח. איך מצייתים לאלוהים ובכך מסיבים פאר לאלוהים? לדוגמא, כשאנחנו אוהבים לרענו כמונו – אפילו כשרענו ממש מעצבנים אותנו, או כשלא אוהבים אותנו בחזרה.

 

רביעית, הציות מביא ניצחון. האסטרטגיה של השטן היא לגרום לנו להמרות את פי אלוהים. זו היתה מטרתו כשפיתה את חווה בגן עדן, וזוהי מטרתו גם היום.

ביעקב ד’ 7 כתוב כיצד עלינו להתגבר על האויב. עלינו להיכנע לאלוהים ולהתייצב נגד השטן, וכך מובטח לנו שיברח מפנינו. הצעד הראשון לניצחון רוחני הוא, אם כן, ציות.

 

חמישית, הציות מראה את אהבתנו לאלוהים. ישוע אומר: “מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי יִשְׁמֹר אֶת דְּבָרִי וְאָבִי יֹאהַב אוֹתוֹ; גַּם נָבוֹא אֵלָיו וְנִשְׁכֹּן אֶצְלוֹ. מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתִי אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת דְּבָרַי; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים אֵינוֹ שֶׁלִּי כִּי אִם שֶׁל הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.” (יוחנן י”ד 24-23). המילה “אהבה” היא מילה מעשית. היא גורמת לנו לציית ולמצוא חן.

 

שישית, הציות מאפשר לרוח הקודש לפעול בחיינו, ומאפשר לנו להיות עדים יעילים של ישוע. שאול השליח הכיר בצורך שלו בכוחה של הרוח. הוא אמר: “…הַדְּבָרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ עָשָׂה דַּרְכִּי כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַגּוֹיִים לִידֵי צִיּוּת, וְזֹאת עַל-יְדֵי דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּכֹחַ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, וּבְכֹחַ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ…” (רומים ט”ו 19-18).

 

שביעית, אלוהים מתגלה למי שמציית לו. אם המשיח איננו מציאותי עבורך, אם איננו ממלא אותך שמחה, יתכן שהדבר נובע מחוסר ציות. ישוע הבטיח להתגלות לכל מי שיציית לו (יוחנן י”ד 21).

האם מצאת את הכוח והסיפוק שאתה רוצה בפעילותך המשיחית? אני מעודד אותך להכריז את כוחה של רוח הקודש באמונה, ולהכניע את מחשבותיך וליבך לאלוהים ולדברו.

לפעמים אלוהים קורא לנו לפעול בנסיבות קשות ומסוכנות. הציות לאלוהים כרוך בחיים על-טבעיים. איננו יכולים לסמוך על עצמנו כשאנחנו הולכים בעקבותיו. עלינו להכריז באמונה את נוכחותה של רוח הקודש בקרבנו, לבקש ממנה למלא אותנו, לתת לנו כוח וכיוון.

 

 

צעדים לציות לאלוהים

ראשית, למד את תכונותיו של אלוהים האב וחשוב על אלוהים הבן. האמונה שלנו חייבת להיות ממוקדת במישהו. אמונתו של המשיחי מתמקדת באלוהים. ההשקפה שלנו על אלוהים קובעת את מחשבותינו, מעשינו ודברינו. הספרים שאנחנו קוראים, המוסיקה שאנחנו נהנים ממנה ואורח החיים שלנו, כולם מושפעים מההשקפה שלנו על אלוהים. כשאנחנו מבינים עד כמה אלוהים אוהב אותנו, עד כמה הוא חכם, מלא כוח וראוי לאמון, אין לנו קושי לבטוח בו ולציית לו.

שנית, הכר את דברו. דברו הקדוש של אלוהים חייב להיות הבסיס לציות ולהתבגרות שלנו באמונה. בקולוסים ג’ 16 כתוב לנו: “דבר המשיח ישכון נא בקרבכם בשפע”. קרא את פרקים ה’-ז’ במתי ורשום את כל מצוותיו של ישוע המפורטות בפרקים אלה. עד מהרה תגלה דפוס של מעשים וגישות שכל משיחי צייתן ינהג לפיהם בחיי היומיום שלו.

שלישית לזהות את תוכניתו של אלוהים בחייך. דבר אלוהים מכריז שהוא פועל בנו “וְאָמְנָם אֱלֹהִים הוּא הַפּוֹעֵל בָּכֶם גַּם שֶׁתִּרְצוּ וְגַם שֶׁתִּפְעֲלוּ כַּטּוֹב בְּעֵינָיו.” (פיליפים ב’ 13). התוכנית שלו תתגלה לך ללא ספק תוך כדי לימוד והגות בדברו, תוך כדי תפילה וציות למצוותיו.

אלוהים מדריך אותנו באמצעות מאוויי ליבנו, שעולים בקנה אחד עם דברו, ופותח בפנינו לרווחה את הדרך.

הצעד הרביעי הוא לעשות את מה שאלוהים אומר לך לעשות, בכוח רוח הקודש. תחושת שלווה וסיפוק ממלאת אותנו כשאנחנו מבקשים מרוח הקודש להוציא לפועל את תוכניתו של אלוהים באמצעותנו.

גברים ונשים בכל מקום זקוקים לישוע. למשיחי הכן אין כל חלופה לציות. אלוהים ציווה עלינו והסמיך אותנו לדבר בשמו. התוכנית שלו לגבי כל אחד ואחד מאיתנו היא שנשתף בני אדם אחרים באופן קבוע באמונתנו.

אנו מעודדים אותך להכניע את חייך לאדוננו הנפלא, לבקש את רצונו – את תוכניתו המיוחדת- עבורך, ולציית בשמחה למה שהוא שם על ליבך לעשות למענו. כשתעשה זאת, תחווה את טעם הניצחון על כוח החטא ואת המציאות שבנוכחותו, כפי שהבטיח. שאול השליח כתב ברומים ח’ 2 “כִּי חֹק רוּחַ הַחַיִּים שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ שִׁחְרֵר אוֹתִי מֵחֹק הַחֵטְא וְהַמָּוֶת”. ציות לאלוהים מכין אותנו למאבק רוחני בשטן ומאפשר לנו לקבל את כוחה של רוח הקודש כך שנוכל להתנגד לפיתוי ולחטא (יעקב ד’ 7).

נפש המצייתת היא נפש בריאה. יוחנן השליח כתב: “חֲבִיבִי, אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה לְךָ טוֹב בַּכֹּל וְתִהְיֶה בָּרִיא, כְּשֵׁם שֶׁטּוֹב לְנַפְשְׁךָ.” (השלישית ליוחנן א 2). כשאנחנו מצייתים לישוע ולתורתו, יש לנו תקווה שגופנו ומחשבותינו ישמרו טהורים, שנהנה מחיים ארוכים, שופעים ומלאי ניצחון, ושנוכל לשרתו. גם כוחנו הרוחני גובר. כשאנחנו מצייתים לאלוהים בדברים הקטנים, הוא מגביר את כוחנו ואת יכולתנו לציית לו בדברים גדולים יותר.

כמובן, חיים שמוצאים חן בעיני אלוהים מאפשרים לנו להיות פוריים בכל מעשה טוב. ישוע אמר: “הִפְקַדְתִּי אֶתְכֶם לָלֶכֶת וְלַעֲשׂוֹת פְּרִי, שֶׁפֶּרְיְכֶם יִתְקַיֵּם וְכָל אֲשֶׁר תְּבַקְשׁוּ מֵהָאָב בִּשְׁמִי הוּא יִתֵּן לָכֶם. אֶת זֹאת אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה.” (יוחנן ט”ו 16).

 

 

לסיכום

משיחי שמציית זה משיחי שבראש ובראשונה – אוהב אחרים:

• "אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד רוֹדְפֵיכֶם" (מתי ה 44)
• "מִצְוָה חֲדָשָׁה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה; כְּמוֹ שֶׁאָהַבְתִּי אֶתְכֶם כָּךְ גַּם אַתֶּם אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה." (יוחנן יג 34)
• "זֹאת מִצְוָתִי: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם. אֵין אַהֲבָה גְּדוֹלָה מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד יְדִידָיו." (יוחנן טו 12-13)
• "אֶת זֹאת אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה." (יוחנן טו 17)