דברו של אלוהים עומד לעולם

"וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם בְּדֶרֶךְ כָּל־הָאָרֶץ וִידַעְתֶּם בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם כִּי לֹא־נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם עֲלֵיכֶם הַכֹּל בָּאוּ לָכֶם לֹא־נָפַל מִמֶּנּוּ דָּבָר אֶחָד" (יהושע כג 14).

הביטוי "לֹא־נָפַל דָּבָר אֶחָד" מופיע בתנ"ך לעתים נדירות. הוא משמש לתיאור שניים מהאירועים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה המקראית של ישראל, כפי שתועדה בנביאים הראשונים (ספרי יהושע-מלכים). אצל יהושע, ביטוי זה משמש כסיבה לכיבוש המוצלח של ישראל ולנחלתם את הארץ המובטחת (יהושע כא 45, כג 14). משפט זה מספק גם את הסיבה להשלמתו המוצלחת של בניית המקדש בידי שלמה, במל"א ח 56: "בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר לֹא־נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ".

שניים מהאירועים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר בספרי הנביאים אינם מיוחסים למעשיהם הטובים של ישראל; אדרבא, הם קורים בזכות "כֹּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה" (יהושע כ"ג 14). יתרה מכך, בין שני האירועים המשמעותיים ביותר הללו (כיבוש הארץ ובניית המקדש) נמצאת התנהגותו המחפירה של העם כלפי אלוהים (חישבו על כל החטאים הנוראים של ישראל בשופטים ובשמואל). אך על-אף המעשים הרעים הללו, התגשם דברו הטוב של אלוהים.

כך גם לגבי הקהילה של אלוהים כיום; למרות הדברים הנוראים ש"הכנסייה" עשתה "בשמו של ישוע" ולמרות השערוריות הרבות של מנהיגים פופולריים בקהילה, דברו הטוב של אלוהים עדיין עומדת בעינו! "וְגַם אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כִּי אַתָּה כֵּיפָא וְעַל הַצּוּר הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ" (מתי טז 18).

כיצד אפוא נשמור על עצמנו, שלא נהיה משותקים מצער ובושה בשל כישלונותינו האישיים? איך נמנע עצמנו מלהפוך ממורמרים נגד גוף המשיח והקהילה? כיצד נשמור עצמנו מלהתמלא בכעס עקב האנטישמיות הפושה בעולם? עלינו להגות בדבר הטוב של אלוהים, במקום להגות בכל ההתנהגות הרעה הזו. ישראל עלולה למעוד, מנהיגי הקהילה עשויים ליפול וכן גם אנחנו. אבל דברו הטוב של אלוהים יעמוד לעד!

"כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא־יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם־עָשָׂה אֶת־אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו" (ישעיה נה 11).

"הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ" (מתי כד 35).