תהילים כספר נבואי

"אַחַר כֵּן תָּבוֹא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים׃ וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר" (שמ"א י 6-5).

אחת התופעות המעניינות ביותר בתנ"ך באה לידי ביטוי בקשר בין נבואה למוזיקה (ראו שמות טו 20; דברים לא 19, 22-21, 30, לב 44, שמ"ב כג 2-1; מל"ב ג 15-14). הנביאים במקרא נהגו להתנבא בליווי מוזיקלי. תובנה זו הופכת חשובה להפליא עבור הדרך בה קוראים ומפרשים את ספר תהילים!

עקב האזכורים הרבים לכלי נגינה ולשירה, נהוג להתייחס לספר תהילים כאל ספר מזמורים ו/או כסידור תפילה. אך הקוראים המקוריים היו מזהים את המוזיקה של תהילים כביטוי לנבואה. במילים אחרות, הם היו מוקירים את ספר תהילים, לא בשל היותו ספר גדוש בשירים, אלא מפני שהוא ספר מלא בנבואות.

"וַיַּבְדֵּל דָּוִיד וְשָׂרֵי הַצָּבָא לַעֲבֹדָה לִבְנֵי אָסָף וְהֵימָן וִידוּתוּן הַנִּבְּאִים בְּכִנֹּרוֹת בִּנְבָלִים וּבִמְצִלְתָּיִם וַיְהִי מִסְפָּרָם אַנְשֵׁי מְלָאכָה לַעֲבֹדָתָם׃ לִבְנֵי אָסָף זַכּוּר וְיוֹסֵף וּנְתַנְיָה וַאֲשַׂרְאֵלָה בְּנֵי אָסָף עַל יַד־אָסָף הַנִּבָּא עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ" (דב"א כה 2-1).

זו הסיבה שבעטיה זיהו מחברי הברית החדשה את ספר תהילים ככזה המצביע על ישוע כמשיח המובטח של ישראל!

"הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: אֵלֶּה דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם: צָרִיךְ שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּל הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים" (לוקס כד 44).