נביא כמשה

"כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעַ אֶת־עַמִּי מִיַּד פְּלִשְׁתִּים כִּי רָאִיתִי אֶת־עַמִּי כִּי בָּאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי" (שמ"א ט 16).

דברי אלוהים לשמואל מהדהדים את דברי אלוהים למשה מתוך הסנה הבוער. "וַיֹּאמֶר יְהוָה רָאֹה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת־צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת־מַכְאֹבָיו… וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם־רָאִיתִי אֶת־הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם" (שמות ג 7, 9; ראו גם שמות ב 25-23). ההקבלה בין האופן בו שמע אלוהים את זעקת עמו בימי שמואל לבין הזעקות שנשמעו במצרים, גם יוצרת הקבלה בין בחירתו של האל במלך שאול – העתיד להושיע את עמו מהפלשתים (שמ"א ט 16), ובחירת האל במשה – במטרה להושיע את עמו מהמצרים (שמות ג 8).

במילים אחרות, המלך החדש של ישראל הוא בו-זמנית גם "משה חדש". ברור כי ישעיה הנביא קלט את הקשר בין מלך ישראל ל"נביא כמשה", כאשר תיאר את המשיח בפרק יא כנביא-מלך בדמות משה (ראו ישעיהו יא 11-10, 16-15).

התמזגות הבטחת "נביא כמשה" עם הבטחת המלך, מספקת טיעון חשוב לטובת הצגת הברית החדשה את ישוע בבשורת מתי. הבה נבחן למשל, את זיהויו של ישוע כמלך היהודים במתי ב 2 בהקשר נרטיב לידתו, המלא ברמיזות ללידת משה (השוו את מתי ב 16 עם שמות א 22). תיאורו של מתי את ישוע כמלך היהודים וכמשה החדש (השוו את מתי ב 21-19 עם שמות ד 20-19), אינו מצביע על גיבוב מילים חסר פשר של הבטחות הסותרות זו את זו (קרי דברים יח 15 ושמ"ב ז 16-12), אלא על חיבור של קורא רגיש ביותר של התנ"ך, שידע בדיוק כיצד לזהות את משיח ישראל כאשר פגש בו!

"סֵפֶר הַיּוּחֲסִין שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן-דָּוִד בֶּן-אַבְרָהָם" (מתי א 1).