וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר (בראשית יב׳ ג׳)

"וְהָיָה אֲרוֹן יְהוָה בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת־שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ… וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־מִיכַל לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בָּחַר־בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל־בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל־עַם יְהוָה עַל־יִשְׂרָאֵל וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְהוָה… וּלְמִיכַל בַּת־שָׁאוּל לֹא־הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ" (שמ"ב ו 16, 21, 23).

ההתייחסות לחלון מצביעה על ניגוד מכוון בין גבורתה של מיכל בעבר, כאשר הורידה את דוד דרך החלון כדי להגן עליו מפני שאול (שמ"א יט 12), לבין הפיכתה להעתק של אביה, כאשר היא בזה לדוד בלבה (שמ"ב ו 16).

מעשיה בסיפור הקודם (שמ"א יט) מזכירים לנו את רחב, אשר בזכות אמונתה באלוהים, הצילה את המרגלים כאשר הורידה אותם מחלון ביתה (יהושע ב 15). מעשיה של מיכל בסיפור האחרון (שמ"ב טז) מזכירים כיצד אבימלך מלך פלשתים הביט מהחלון וראה את יצחק מצחק עם אשתו (השוו בראשית כו 8 לשמ"ב ו 16, 21). וכמו מיכל, גם אבימלך הקשה את ליבו נגד זרעו הנבחר של אלוהים (בראשית כו 16).

ההקבלות בין יחסה של מיכל לדוד לבין יחסו של אבימלך ליצחק, עוזרות להבין את חומרת תגובתו של אלוהים למיכל (דהיינו, את סגירת רחמה). דוד, אחרי הכל, הוא "יצחק החדש", לא רק בסיפור הספציפי הזה, אלא גם בתוכנית הגאולה של אלוהים. במילים אחרות, הבטחת אלוהים לאברהם באמצעות יצחק, "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (בראשית כו 4), קשורה בעבותות של ברזל לבית דוד. ברכת דוד מביאה ברכה מאלוהים, זלזול בדוד גורם לקללה.

וכך גם כיום; ברכות אלוהים (ובעיקר חיי נצח) ליחידים ולעמים קשורות ישירות לבית דוד, כלומר לדרך בה אנו מתייחסים למשיחו. כאשר השליח יוחנן אומר דברים כמו: "הַמַּאֲמִין בּוֹ אֵינֶנּוּ נִדּוֹן. מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין כְּבָר נִדּוֹן, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּשֵׁם בֶּן-הָאֱלֹהִים הַיָּחִיד" (יוחנן ג 18); או: "הַשּׂוֹנֵא אוֹתִי שׂוֹנֵא גַּם אֶת אָבִי" (יוחנן טו 23), הוא אינו מלמד דת חדשה עם כללים חדשים. אדרבא, הוא מבטא אמת המושרשת עמוק בסיפור אודות מיכל בשמ"ב ו ובקטעים אחרים בתנ"ך.

"נַשְּׁקוּ־בַר פֶּן־יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל־חוֹסֵי בוֹ" (תהלים ב 12). "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל־גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ" (תהלים עב 17).