הארכיאולוגיה מאששת את התנ״ך

"חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה" (ישעיה א 1).

בשנת 2009, במהלך חפירה ארכיאולוגית ליד חומות העיר העתיקה, התגלה חותם ("בולה") השייך לנביא ישעיה, במרחק מטרים ספורים מחותם השייך למלך חזקיהו. מלבד אלוהים, ישעיה וחזקיהו הם הדמויות החשובות ביותר בספר ישעיה. לאחרונה, כשהבטתי במקום בו נמצאו חותמות אלה, נדהמתי עד כמה כתבי הקודש באמת ייחודיים ומהימנים.

במשך למעלה משני עשורים, למדתי את התנ"ך כספרות. התפעלתי מהשימוש המתוחכם שעורכים מחבריו בהקבלה, שירה, משחקי מילים ואנלוגיה ספרותית, כדי להעביר את מסריו. אך למרות שהמסר של התנ"ך יפיפה ומיוחד, כיצד ביכולתו להועיל אם אינו אמיתי? מדוע שאבטח באלוהים שעושה דברים עצומים בסיפורי בדים?

אולם הכתובים – התנ"ך והברית החדשה – אינם מזמין אותנו לתוך אמונה עיוורות באלוהים דמיוני. למרות שלא ניתן להוכיח אמונה במעבדה, אני דר בארץ מלאה בראיות היסטוריות – ראיות המציעות סיבות הגיוניות רבות לאמונה. אז אם אתם מתמודדים עם שאלות לגבי מהימנות התנ"ך, הרשו לי להזמין אתכם לבצע מחקר היסטורי בארץ ולהיווכח שאלוהי התנ"ך הותיר טביעות אצבע רבות על-פני ההיסטוריה של ישראל.

"הֵשִׁיב לָהֶם: בּוֹאוּ וְתִרְאוּ. הָלְכוּ וְרָאוּ הֵיכָן הוּא גָּר וְשָׁהוּ אִתּוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם. הַשָּׁעָה הָיְתָה אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם בְּעֶרֶךְ… אָמַר לוֹ נְתַנְאֵל: מִנָּצְרַת יָכוֹל לָבוֹא מַשֶּׁהוּ טוֹב? אָמַר לוֹ פִילִיפּוֹס: בּוֹא וּרְאֵה" (יוחנן א 39, 46).