האם יש קשר בין המשיח לבין החטא של אדם וחוה בבראשית פרק ג׳?

"וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה… וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם־גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם׃ וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל־תֶּבֶן׃ וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל־חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה׃ לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל־הַר קָדְשִׁי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת־יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיה יא 1, 6–9).

פרק יא מבטא את אחת הנבואות המעודדות ביותר בתנ"ך – במיוחד עבור אומה המצויה במלחמה, בחזיתות רבות. חזונו של ישעיה בפרק יא 1–9, הבא מיד לאחר התייחסותו להסרת עול האויב "כְּמַכַּת מִדְיָן" (ראו פרק י 26), שופך אור על הנבואה בפרק ט 5–6.

ישעיה יא מציג אפוא פרטים נוספים על אופי מלכותו של בן–דוד, הקרוי גם "שר שלום" (ט 5). היפוך מעשי האיבה בתוך ממלכת החיות – ובראשם ניטרול האיום הקטלני מצד הנחשים (פס' 6, 8) – מהווה ביטול ברור של השפעת הקללה המתוארת בבראשית ג 14, 17 (ראו גם בראשית ט 2). אפילו האיות המיוחד של המילה העברית "מְאוּרַת" (ישעיה יא 8) באות א' במקום ע', מחזק את הקשר הספרותי להבטחה בבראשית ג 15 – כי "זרע האישה" יסיר את הקללה מהבריאה. האיות בישעיה יא 8 גורם למילה להיראות דומה באופן בולט למילה העברית "מְּאֵרָה" (דהיינו, "קללה"; ראו דברים כח 20).

מבחינה אפולוגטית, הנבואה בישעיה יא מציעה טיעון נחרץ בעד הפרשנות של הברית החדשה לתנ"ך. בהקשר המיידי, הזיהוי המשיחי של "גזע ישי" בישעיה יא1 מסיר כל ספק בנוגע לזהותו של "עמנואל" בפרק ז 14 ו"פלא היועץ" בפרק ט 5. בהקשר הרחב יותר, היפוך הקללה בבראשית ג, מאשר כי ישעיה עצמו פירש את בראשית ג 15 באופן משיחי (ראו גם ישעיה סה 25).

חרף טענתו של הרב טוביה זינגר, כי מחברי הברית החדשה הוציאו מהקשרם את ישעיה ז 14, ט 5–6 ובראשית ג 15, ישעיה יא מספק את הראייה הסמכותית ביותר לכך שהפרשנות המשיחית של הברית החדשה לקטעים הללו נכונה לגמרי. יחד עם הנביא ישעיה והשליח יוחנן, גם אנו כמהים ליום המבורך בו הבריאה תיוושע וגן עדן ישוקם במלוא תפארתו.