מְשִׁיחִי – תלמיד של ישוע

ברוך הבא למלכות השמים! בתור תלמיד של ישוע ("משיחי"), קיבלת אזרחות חדשה, אזרחות בשמים. פיזית אתה אמנם עדיין גר בכדור בארץ, אך מבחינה רוחנית, אתה כמי שעבר לגור ממלכות החושך למלכות האור.

על מה כל ההתרגשות?

ישוע המשיח הוא האישיות המרשימה והמרתקת ביותר בכל ההיסטוריה. הוא הפיח יותר תקווה, לימד יותר חמלה והראה יותר אהבה מכל אדם אחר שחי אי פעם.
כאשר חי עלי אדמות הפיח ישוע חיים בכל מקום שאליו הלך. המונים נהו אחריו; אנשים הושיטו את ידיהם כדי לגעת בו; קולות קראו לו; בני אדם דחקו ולפעמים גם רמסו זה את זה רק כדי לראותו, לשמוע אותו מלמד או להביא את חוליהם כדי שירפא אותם.

ההערצה והאהדה לישוע הלכו וגברו עד כדי כך שההמונים רצו להמליך אותו למלך היהודים. יום אחד, כאשר נכנס לירושלים, ההמונים שבצידי הדרך פשטו את מעיליהם, הביאו כפות תמרים ופרסו אותן לפניו. ואז קראו:

 

מה היה באיש הזה שגרם להתרגשות בכל מקום שאליו הלך? במהלך הדורות, מיליוני בני אדם חשבו על הדמות ההיסטורית של ישוע מנצרת. גם כיום מתרגשים ממנו בני אדם בכל מקום.

מיליונים רעבים למשיח

יתכן שאתה חושב: “על מה כל ההתרגשות? מדוע מעוררים חייו ותורתו עניין כה רב היום?״
מעולם לא היה איש שיכול להשתוות לישוע מנצרת. פיליפ שאף, היסטוריון מפורסם ומחבר הספר The History of the Christian Church, כתב:

 

 

מה משמעות דברים אלה לגבינו היום? בכתבי הקודש כתוב:

"וְהוּא צֶלֶם שֶׁל הָאֱלֹהִים הַבִּלְתִּי נִרְאֶה, בְּכוֹר כָּל בְּרִיאָה; כִּי בּוֹ נִבְרָא כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ, מַה שֶּׁנִרְאֶה וּמַה שֶּׁבִּלְתִּי נִרְאֶה, גַּם כִּסְאוֹת וְרָשֻׁיּוֹת וְגַם מֶמְשָׁלוֹת וְשִׁלְטוֹנוֹת. הַכֹּל נִבְרָא בְּאֶמְצָעוּתוֹ וּלְמַעֲנוֹ, וְהוּא קוֹדֵם לַכֹּל וְהַכֹּל קַיָּם בּוֹ.״ (קולוסים א׳ 17-15).

הבריאה שלו כוללת אותך. מכיוון שנבראנו על ידי אלוהים, רק לו יש את התשובה לשאלות הבסיסיות של החיים: מי אני? מהיכן באתי? מדוע אני כאן? לאן אני הולך?

מטרה אמיתית
אם פתחת את ליבך לישוע, הוא בא לשכון בך. כשתמסור לו את השלטון המוחלט על חייך ותזמין אותו להיות אדון בכל תחום בחייך, תגלה את התשובות לשאלות אלה ותמצא את המטרה האמיתית שלִשמה ברא אותך.

בתמורה לחיי תסכול ותבוסה יתן לך המשיח את ניצחונו ואת כוחו.
בני אדם רבים חושבים שיש לסבול את המשיחיות בסבלנות, בציפייה להגיע לגן עדן. אבל אדוננו לא התכוון לכך. הוא רצה שחייך המשיחיים יהיו פוריים, מלאי שמחה והתרגשות. הזכות וההרפתקה הגדולים ביותר שנוכל לחוות אי פעם הם להכיר את ישוע המשיח באופן אישי כמושיע וכאדון.
אלוהים גאל אותנו משלטון החטא והחושך, והעביר אותנו:

“הֵן הָאָב הִצִּילָנוּ מִשִּׁלְטוֹן הַחֹשֶׁךְ וְהֶעֱבִירָנוּ אֶל מַלְכוּת בְּנוֹ אֲהוּבוֹ, אֲשֶׁר בּוֹ לָנוּ הַפְּדוּת, סְלִיחַת הַחֲטָאִים״ (קולוסים א׳ 14-13)

ולכן יש לנו מטרה. הסוד שבחיים מלאי שמחה ומשמעות הם המטרה שמספק לנו המשיח ישוע. רק הוא יכול לתת לך שלום בלתי מעורער בעולם מלא מהומה, וכוח בלתי נדלה בחיי היומיום.

 

ביטחונו של המשיחי

בימי התנ״ך הביטו המאמינים קדימה, אל ביאתו של המשיח. המאמינים בברית החדשה מביטים לאחור- לצלב ולתחייה. שני אירועים אלה מגיעים לשיאם באישיותו הייחודית של ישוע.

שאול השליח אומר:

“וּבְאֶמְצָעוּתוֹ לְרַצּוֹת אֶל עַצְמוֹ אֶת הַכֹּל. הֵן מַה שֶּׁבַּשָּׁמַיִם וְהֵן מַה שֶּׁבָּאָרֶץ, בְּאֶמְצָעוּתוֹ, בַּעֲשִׂיַּת שָׁלוֹם בְּדָמוֹ עַל הַצְּלָב. אַתֶּם לְפָנִים הֱיִיתֶם נָכְרִים וְאוֹיְבִים בְּמַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וּבְמַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים. אֲבָל כָּעֵת עָשָׂה רִצּוּי בְּגוּף בְּשָׂרוֹ עַל-יְדֵי מוֹתוֹ, כְּדֵי לְהַצִּיגְכֶם לְפָנָיו קְדוֹשִׁים, בְּלִי מוּם וּבְלִי דֹּפִי אִם אָמְנָם עוֹמְדִים אַתֶּם מְבֻסָּסִים וְיַצִּיבִים בָּאֱמוּנָה וְאֵינְכֶם מַרְפִּים מֵהַתִּקְוָה הַכְּלוּלָה בַּבְּשׂוֹרָה שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, הִיא הַבְּשׂוֹרָה שֶׁהֻכְרְזָה לְכָל הַבְּרִיאָה מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם, וַאֲנִי, שָׁאוּל, הָיִיתִי לָהּ לִמְשָׁרֵת.״ (קולוסים א׳ 23-20).

מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם גילו דרך נפלאה זו, בזכות מותו של ישוע על הצלב ותחייתו מן המתים.

מותו של ישוע גישר על התהום שנפערה בין קדושתו של אלוהים לבין חטאו של האדם. הוא מת כדי לשלם את העונש על חטאינו, להציל אותנו “משלטון החושך״ ולהעביר אותנו אל “מלכות בנו אהובו אשר בו לנו הפדות, סליחת חטאים״ (קולוסים א׳ 14-13). אבל לולא תחייתו מן המתים ועלייתו למרום לא היה קורבנו מושלם, ועדיין היינו נידונים לעונש מוות (הראשונה לקורינתים ט״ו 17).

האמונה בישוע המשיח כמושיע העולם היא אמונה באדם חי. לעיתים קרובות שואלים: “מה פירוש המילה אמונה?״ האמונה היא “לדבוק ב-, לבטוח ב-, לסמוך על״. בשורת יוחנן מכונה גם “בשורת האמונה״. המילה “להאמין״ חוזרת פעמים רבות בבשורת יוחנן. פס׳ 31 בפרק כ׳ מבטא את מטרת הספר:

"אֵלֶּה נִכְתְּבוּ כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים, וּכְדֵי שֶׁבְּהַאֲמִינְכֶם יִהְיוּ לָכֶם חַיִּים בִּשְׁמוֹ."

לכן, המושיע החי הוא הבסיס לביטחונו של המשיחי. התחייה היא הבסיס לביטחון בכך שיש לנו חיי נצח במשיח, ושאנחנו חוֹוים את נוכחותו של המושיע החי בחיינו היומיומיים.

 

החיים בשליטתו של המשיח

מישהו אמר פעם: “החיים המשיחיים אינם קשים- הם בלתי אפשריים״. רק אדם אחד חי את החיים המשיחיים- ישוע המשיח. היום הוא רוצה להמשיך לחיות את חייו באמצעות האנשים שהוא שוכן בהם. ג׳ ב׳ פיליפס, בהקדמה לתרגומו החלקי לברית החדשה, Letters to Young Churches, כתב:

 

 

לפני מותו אמר ישוע לתלמידיו שעדיף שיעזוב אותם כדי שרוח אלוהים תבוא לשכון בהם (יוחנן י״ד 20-16; ט״ז 7). במילים אחרות, המשיח עמד לעזוב את תלמידיו בגופו כדי שיוכל להיות נוכח ברוחו בכל אחד מהם.
כאשר מישהו פותח היום את ליבו למשיח, המשיח בא לשכון בו באמצעות רוח הקודש (רומים ח׳ 9). הוא עושה זאת כדי לחיות את חייו באמצעותנו. אבל משיחיים רבים מנסים לפעול בכוחם הם במקום בכוחו הנצחי של המשיח.

האם שאלת את עצמך אי פעם: “כיצד אוכל לחוות את חיי הניצחון של המשיח?״ כדי למצוא את התשובה הבה נביט בשלושה סוגי בני אדם הקיימים בעולם היום: הלא משיחי (האדם הטבעי), המשיחי-הרוחני והמשיחי-הארצי (או המשיחי-הבשרי).

 

חמישה עקרונות בדרך להתפתחות רוחנית

עשית את ההחלטה החשובה ביותר בחייך כשבחרת לקבל את המשיח בתור מושיע ואדון. באותו רגע נולדת למשפחתו של אלוהים וקיבלת את כל הדרוש לך כדי לחיות את חיי השפע המשיחיים.
אך אין זאת אומרת שאתה בוגר באופן רוחני, כמו מי שמאמין זה שנים רבות. החיים המשיחיים הם תהליך המתחיל בצעד של אמונה, וחיים אותם באמונה.
מה, לדעתך, עלול לקרות לילד שאיננו מתפתח כראוי בגופו? ברגשותיו? ברוחו? בדיוק כפי שאנו זקוקים לאוויר, למזון, למנוחה ולפעילות כדי לחיות, כך גם החיים הרוחניים זקוקים לדברים מסוימים כדי להתבגר ולהתפתח.

שיעור זה עוסק בחמישה עקרונות המובילים להתבגרות משיחית. שני הראשונים הם החובה המוטלת עלינו ללמוד את דבר אלוהים ולהתפלל, והם עוזרים לנו להעמיק את מערכת היחסים שלנו עם אלוהים. אפשר לכנות זאת מערכת היחסים האנכית שלנו. אלוהים מְתקשר איתנו באמצעות כתבי הקודש. אנחנו מְתקשרים איתו בתפילה.

שני העקרונות הבאים הם שמירה על קשר עם משיחיים אחרים והכרזת המשיח, והם עוזרים לנו להתייחס אל הסובבים אותנו. אפשר לכנות זאת מערכת היחסים המאוזנת שלנו. כשאנחנו בקשר עם משיחיים אחרים, אנחנו משוחחים איתם על המשיח ומחזקים את מערכת היחסים בינינו. כשאנחנו מכריזים את המשיח, אנחנו בקשר עם לא משיחים. אנחנו מספרים להם על ישוע, על מה שעשה למעננו ועל מה שהוא רוצה לעשות למענם.

העיקרון החמישי, ציות לאלוהים, הוא לב ליבה של ההתבגרות הרוחנית שלנו. כשאנחנו מצייתים לאלוהים אנחנו מתמלאים שמחה ושלום, ומחזקים את מערכות היחסים שלנו עם המשיח ועם מאמינים אחרים. אנחנו גם הולכים ומתבגרים בחיינו המשיחיים.
אם תיישם עקרונות אלה, תוכל להיות בטוח שתגדל ותגיע לבגרות רוחנית במשיח.

 

סמכותו של המשיח

לפני שהאמנתי בישוע לא יחסתי כל משמעות לדבר אלוהים. ניסיתי לקרוא אותו מדי פעם בזמן לימודי בתיכון ובאוניברסיטה, אך השתעממתי. לבסוף הגעתי למסקנה שאף בר דעת אינו יכול להאמין לכתבי הקודש.

אחר כך נושעתי.
חיי השתנו והגישה שלי כלפי כתבי הקודש השתנתה. הבנתי שכתבי הקודש הם באמת דבר אלוהים הקדוש והנצחי, שהם נכתבו ברוח אלוהים ושסמכותם נצחית.
לא זו בלבד שדבר אלוהים נכתב ברוח אלוהים, הוא גם הבסיס לאמונתנו המשיחית. הוא מראה לנו מנקודת המבט של אלוהים כיצד עלינו לחיות ולהיות עדים פוריים של ישוע.
כתבי הקודש הם מכתב האהבה של אלוהים לאדם. מבראשית ועד התגלות הם מספרים לנו על חמלתו של אלוהים כלפינו ועל רצונו לנהל איתנו מערכת יחסים.

מעבר לכך, כתבי הקודש מגלים לנו את תכונותיו של אלוהים. הם מספרים לנו שהוא קדוש, ריבון, צדיק וישר. שהוא אוהב, רחום וטוב. שהוא סבלן, מלא חסד ונאמן. שהוא רב כוח, חכם, ופנוי תמיד לילדיו.

ככל שנרבה לקרוא ולהגות בדברו היקר ונאפשר לרוח הקודש לשלוט בחיינו, כך גם נהיה פוריים יותר בפעילותנו לכבוד האדון. דבר אלוהים הוא האמת, והוא חד מחרב פיפיות, ולכן יש לו את כוחה של רוח הקודש לדבר אל העולם היום, ואל צרכינו ונסיבותינו האישיים.

בסופו של דבר משתנות דיעותינו על סמכות כתבי הקודש ועל ביאתו בבשר של המשיח. ביוחנן י׳ 36-34, למשל, לימד ישוע שהתנ״ך הוא מדויק לחלוטין. במתי ד׳ 7-4 ו-10 הוא ציטט את התנ״ך כמקור סמכותי.
בנוסף הוא אמר לתלמידיו שהוא דיבר את דברי אלוהים (יוחנן ג׳ 34), ושדבריו לא יחלפו שכן סמכותם נצחית (מתי כ״ד 35).
הוא אפילו אמר שרוח הקודש תזכיר לתלמידיו את הדברים שאמר כדי שהם יוכלו להכריז את הבשורה ולכתוב אותה במדויק, בלי להיות תלויים בזיכרון או בהבנה אנושיים (יוחנן ט״ז 15-12).

יש לייחס חשיבות רבה ללימוד אישי של הכתובים ולהגוּת. אני מעודד אותך ליישם בחייך את העקרונות שתלמד בשיעור זה על דבר אלוהים. תן לאלוהים לדבר אליך, והזמן את רוח הקודש להופך אותך למשיחי שמח ופורה.

 

כיצד עלינו להתפלל?

תקשורת היא מרכיב חיוני בכל מערכת יחסים מוצלחת, כולל מערכת היחסים שלנו עם אלוהים. הוא רוצה שנשוחח איתו על דאגותינו ועל הדברים שמטרידים אותנו. הוא רוצה שנשוחח איתו על כל תחום בחיינו. תקשורת זו נקראת תפילה.
תפילה היא יותר מסתם מילים. תפילה היא פתיחת ליבנו בפני אלוהים. זוהי חוויה, מערכת
יחסים- לא פעילות גרידא.

כבן לאלוהים אתה מוזמן לבוא לפני כיסאו בביטחון. בעברים ד׳ 16-14 כתוב:

"וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר עָבַר דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם, הֲלֹא הוּא יֵשׁוּעַ בֶּן-הָאֱלֹהִים, נַחֲזִיקָה בְּהַכְרָזַת אֱמוּנָתֵנוּ. כִּי אֵין לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָחוּשׁ עִמָּנוּ אֶת חֻלְשׁוֹתֵינוּ, אֶלָּא אֶחָד שֶׁהִתְנַסָּה בַּכֹּל כָּמוֹנוּ מִבְּלִי חֵטְא. עַל כֵּן נִקְרְבָה בְּבִטָּחוֹן אֶל כֵּס הַחֶסֶד לְקַבֵּל רַחֲמִים וְלִמְצֹא חֶסֶד לְעֶזְרָה בְּעִתָּהּ."

כשאתה מתפלל אל מלך המלכים ולאדון האדונים, לבורא השמים והארץ, אתה נכנס אל נוכחותו בכבוד. אך היות שהוא גם אביך שבשמים שאוהב אותך ודואג לך, אתה נכנס אל נוכחותו בלב רגוע ושמח, בידיעה שהוא אוהב אותך יותר מכל אדם.

 

חשיבות הקהילה

אם צעירה שאלה את בנה אם הוא יודע מהי קהילה. “כן, אמא״, ענה כשחיוך גדול על פניו. “הקהילה היא ביתו של אלוהים״.

כמובן שלאמר שאלוהים שוכן במשכן גשמי ויחיד איננה נכונה, אך דבריו של הילד הם רבי משמעות: אלוהים שוכן בקהילה- בחברתם של כל המאמינים בישוע המשיח שקיבלו אותו כמושיע וכאדון. 'קהילה משיחית' זה לא הקירות; המבנה עצמו, אלא המשיחיים שמתאספים יחדיו.

במובן הרחב יותר בכתבי הקודש, הקהילה היא גוף המשיח- כלל המאמינים מכל העולם ובכל הזמנים, הקשורים זה לזה באמצעות דמו של ישוע המשיח שקם מן המתים.
הקהילות המקומיות שלנו ממלאות תפקיד חשוב בגוף המשיח. אלוהים רוצה שנפעל יחד כדי שגוף הקהילה יוכל לשרת את האנשים סביב ביעילות.

הקהילה היא גם אחדות רוח הקודש. קבוצות משיחיות רבות נבדלות זו מזה בדיעותיהן לגבי כתבי הקודש, אך הן מאוחדות בעובדה שישוע שילם את מחיר חטאינו כשמת על הצלב, ושהוא קם מן המתים כדי שבאמצעותו נוכל להתרצות לאלוהים.
הקהילה צריכה להכריז את הבשורה לעולם כולו. כשישוע סיים את פעילותו עלי אדמות, הוא ציווה על הקהילה להכריז את הבשורה הטובה לעולם. כשאנחנו מספרים על אמונתנו במשיח, אנחנו עוזרים להשלים את המשימה הגדולה.
אני מאמין שמי שרוצה להיות תלמיד פורה של המשיח צריך להבין נכון את הקהילה ואת אופן פעולתה.

לא מזמן יצא לי לשוחח עם בחור צעיר בכנס, הוא היה נעים שיחה ומנומס.
אחר כך שאלתי: “היכן אתה נמצא במסע הרוחני שלך?״
לפתע החל להתגונן. “נמאס לי מהקהילה עוד כשהייתי ילד קטן. הכריחו אותי להגיע לאסיפות שלוש פעמים בשבוע! בכל שבת בבוקר ובערב, ובערבי רביעי. לפני שנים רבות החלטתי שכשאגדל, לא אלך עוד לקהילה!״

“האם היית רוצה לחיות במקום שאין בו אף קהילה ואין משיחיים?״ שאלתי.
הוא הרכין את ראשו ושתק כמה שניות. אחר כך ענה: “לא, לא הייתי רוצה״.
אט אט החל לחייך, הביט בי ואמר: “לראשונה מזה 20 שנה אבקר בקהילה בשבת הבאה!״

לפני שנושעתי האמנתי שהקהילה מלאה באנשים צבועים. היום אני יודע שאנשים רבים מגיעים לקהילה לא מפני שהם מושלמים- אלא מפני שהם זקוקים לעזרה. הקהילה, אם להשתמש במונחים של עולם העסקים, היא בית חולים, לא חנות. הקהילה איננה מושלמת, אך היא המוסד שמציע תקווה ורפואה לכל אדם, בכל תרבות. הקהילה היא הדרך שבה אלוהים מושיט את ידו לבני האדם באהבה ובסליחה.

 

מפתחות לחיים דינאמים

בחיינו יש כס מלכות שהוא מרכז השליטה. הן אלוהים (באמצעות רוחו) והן השטן (באמצעות הבשר) רוצים לשבת על כס המלכות. אלוהים רוצה לברך אותנו בחיי שפע ושננהל איתו מערכת יחסים אישית. השטן רוצה לספק את תאוותינו הבשריות, אך בסופו של דבר להרוס אותנו. מחשבות חיוביות, מרוממות, יצירתיות ומועילות באות לנו מאלוהים, באמצעות רוח הקודש. מחשבות שליליות, הרסניות ושמסתפקות בעצמנו באות מהשטן, באמצעות בשרנו וטבענו הישן (גלטים ה׳ 18-16; רומים ז׳ 15- ח׳ 8).

עמידה בפיתוי
כאשר אתה ניצב בפני מחשבה מפתה, שאל את עצמך: “למי אני מקשיב?״ אם המחשבה אינה מכבדת את המשיח, הפסק אותה מיד וסובב את מחוג מחשבותיך (בדיוק כמו שמחפשים תחנה ברדיו), והתפלל: “אדון, אני מסובב את מחוג מחשבותי כלפיך. אני בוחר להאזין למחשבות שלך ולהכניע לך את השלטון בחיי״. התחל להלל את אלוהים, קרא את דברו, ואם יש צורך בכך שוחח עם ידיד משיחי בוגר, עד שתיעלם אותה מחשבה מפתה ותרגיש שנוכחות אלוהים מדריכה את מחשבותיך ורצונותיך (הראשונה לקורינתים י׳ 13; פיליפים ד׳ 8-4).

נשימה רוחנית
כשאתה חוטא במעשה מכוּון של אי ציות, נשוֹם נשימה רוחנית (בדיוק כפי שאתה נושף את האוויר מריאותיך ושואף אוויר נקי), כדי להשיב את מלוא רוח הקודש אל חייך.

נשיפה באמצעות התוודות

“אִם נִתְוַדֶּה עַל חֲטָאֵינוּ, נֶאֱמָן הוּא וְצַדִּיק לִסְלֹחַ לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ וּלְטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל עַוְלָה.״ (הראשונה ליוחנן א׳ 9).

התוודות אמיתית כוללת את הדברים הבאים:
1. הודה שחטאך או חטאיך (ציין אותם) הוא מעשה לא נכון המעציב את אלוהים.
2. הודה שכבר קיבלת סליחה באמצעות מות המשיח ובאמצעות דמו שנשפך על הצלב למען חטאיך.
3. חזור בתשובה (שינוי גישה ומעשים).
4. במקרה הצורך תקן את המעוּות.

שאיפה באמצעות ישום
מסור את השלטון בחייך למשיח ויישם (קבל) את מלוא רוח הקודש באמונה. בטח שאלוהים מדריך אותך ונותן לך כוח, לפי הנאמר באפסים ה׳ 18: “הִמָּלְאוּ בְּרוּחַ״, וביוחנן:

“זֹאת כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם, הַמַּאֲמִינִים בְּשֵׁם בֶּן-הָאֱלֹהִים, לְמַעַן תֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם. וּבִטְחוֹנֵנוּ בּוֹ שֶׁאִם נְבַקֵּשׁ דָּבָר כִּרְצוֹנוֹ יִשְׁמַע אוֹתָנוּ. וְאִם יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אוֹתָנוּ בְּכָל אֲשֶׁר נְבַקֵּשׁ, יוֹדְעִים אָנוּ כִּי הַמִּשְׁאָלוֹת שֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִמֶּנּוּ נִתָּנוֹת לָנוּ.״. (הראשונה ליוחנן ה׳ 13-15).

 

סרטונים מומלצים בנושא:

 

---

 

התנהגות המלכות

 

1. בקולוסים א: 13 נאמר שניצלנו ממלכות החושך ואנו עכשיו במלכות האור. אם היית עובר לארץ אחרת  מהם כמה מהדברים שהיית צריך ללמוד כדי להשתלב?

שפה חדשה (אפסים ד':16 – ה: 7)

2. קרא ד: 25 – ה: 7. מנה כמה מהדוגמאות ששאול נותן לנו על השפה הישנה שלנו.

 

3. פס' 29 אומר "אל יצא מפיכם כל דבר ניבול." ניבול זו צורת דיבור שלילית שהורסת אנשים אחרים.

תן כמה דוגמאות.

 

4. האם לדעתך סרקזם ולעג ו/או ציניות הם "ניבול"? מדוע כן או מדוע לא?

 

5. כשלומדים שפה חדשה, אנו מדברים לעיתים קרובות במבטא של שפתנו הישנה. אם לא נזהרת בדבריך, איזה סוג של מבטא ישמעו האנשים?

 

6. באיזה תחומים ראית את אלהים משנה את דרך הדיבור שלך?

 

ראיית עולם חדשה

7. קרא ד: 17-24. בשיחה עם מישהו מהמזרח או מחלק אחר של העולם אתה תבחין שהם רואים את העולם בצורה שונה לגמרי מאיתנו. איך ראית את דעותיך בנושאים שונים משתנות מאז שבאת לאמונה?

 

8. האם יש לך דוגמא של משהו ששמעת לאחרונה שחשבת שהיה חסר תועלת או חשוך דעת?

 

9. בפס' 18 שאול עוקב אחר המקור של ההבלים וחושך הדעת – "בגלל קושי ליבם."

מה זה אומר לך על ויכוחים על נושאים שונים עם לא-מאמינים?  מה היתה התוצאה של ויכוחים כאלה שהיו לך עם לא-מאמינים?

 

10. איך אתה יכול בצורה הכי טובה להשפיע לשינוי במחשבותיו של אדם אחר?

 

11. שאול מתאר את חוסר התועלת של מחשבה חסרת אמונה באלהים כמצב שמתדרדר בהדרגה. אבל בניגוד לזה, יש עליה הדרגתית עם חכמה והבנה גדולים יותר, ואנו "מתחדשים התחדשות רוחנית בשכלנו." איך זה קורה?

 

התנהגות חדשה

12. קרא ד: 25 – ה: 3. יש 10מאפיינים של התנהגות של המלכות הישנה ו 3 של המלכות החדשה.

עבור על הרשימה הזאת ודרג את עצמך כך: לא רלוונטי, קצת רלוונטי, מאוד רלוונטי:

 

– להפסיק לגנוב                                     – להיפטר מאי מוסריות מינית

– להיפטר מכל מרירות                             – להיפטר מחמדנות

– להיפטר מחימה                                   – להיפטר מטומאה

– להיפטר מכעס                                      – להיות טוב

– להיפטר מצעקות                                   – להיות רחמן

– להיפטר מהשמצות                               – להיות סלחן

ב ד': 30 אומר שאול "אל תעציבו את רוח הקודש." רוח הקודש משנה בהדרגה את חיינו. הרגשה חזקה של  הרשעה ועצב על חטא מסוים זה סימן שהרוח      אותך בתחום הזה.

העצב שלו ושלך עוזרים למעשה להביא את השינוי.

 

13. האם היה איזה תחום של דיבור או התנהגות שהעציב אותך לאחרונה?

 

14. חוץ מהעצב והצער, איזה דרכים אחרות יש לך כדי לעבד ולהגיע לשינוי בתחום הזה?