כתבי הקודש (מבוא)

[♟]


לסקירה קלה של ספרי התנ"ך והברית החדשה


 

האם קרה לך פעם, בימים שלפני הGPS, שחשבת שאתה יודע בדיוק לאן אתה הולך, אבל הלכת לאיבוד? יתכן שהיית באזור לא מוכר ופנית בפנייה הלא נכונה. היה מאוחר והשמש שקעה. הכל נראה שונה בחושך. נסעת הלוך ושוב בכבישים כשאתה מחפש את הכתובת הנכונה…כמה הצטערת על שהנחת שאתה יודע את הדרך!

אנחנו מקבלים דברים רבים מדי בחיים כמובנים מאליו. איננו מבינים, לדוגמה, עד כמה הבריאות חשובה, עד שאנחנו חולים. לעיתים קרובות איננו מבינים עד כמה יקירינו אכן יקרים לנו, עד שהם אינם. ורובנו גם איננו מבינים את גודל הזכות שיש לנו את כתבי הקודש– הספר שמכיל את דבר אלוהים!

רובנו מקבלים בתור מובן מאליו את העובדה שיש לנו ספר בריתות. ממשלות רבות מתנגדות או אף אוסרות על אזרחי אותן מדינות לקרוא את העקרונות רבי הכוח שבדבר אלוהים. משרדי ממשלה סגרו בתי דפוס שהדפיסו ספרי תנ”ך ועצרו משיחיים שהבריחו ספרי בריתות מעבר לגבולות. תודה לאל, מציאות זו הולכת ומשתנה בחלקים רבים ברחבי העולם ובפעם הראשונה מזה עשרות רבות של שנים, דבר אלוהים מתקבל בברכה, בחום ובפתיחות.

ברכה נוספת היא שיש לנו ספר בריתות בשפתנו. עד לפני כמאה שנה, מאות חבלי ארץ ברחבי העולם דבר אלוהים טרם תורגם לשפתם. מיליוני בני אדם חיו בחשיכה ובורות רוחניות מכיוון שאינם יכלו לקרוא את דבר אלוהים.

הברכה השלישית היא שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לרכוש ספר בריתות משלנו. לרבים מאיתנו יש יותר מעותק אחד. המוני בני אדם ברחבי העולם אינם יכולים להרשות לעצמם מותרות שכאלה.

התגלותו של דבר אלוהים בדברו היא ברכה נוספת. אלוהים מגלה את עצמו לאדם באמצעות כתבי הקודש, ולכן אנחנו יודעים שהמשיח הוא אלוהים, שהוא בא לעולם כדי למות עבור חטאינו, ושקם מן המתים וחי כעת בכל מאמין. אנחנו מכירים את רוח הקודש ואת פעילותה, והיא נותנת לנו את הכוח לחיות חיי קדושה ולהיות עדים יעילים למשיח. בזכות דבר אלוהים אנחנו יודעים כיצד להתפלל, לחזור בתשובה על חטאינו, ולקבל את אהבתו ואת סליחתו של אלוהים באמצעות האמונה באדוננו.

אי אפשר להפריז בחשיבות ערכו של דבר אלוהים בחיי היומיום שלנו. כתבי הקודש הם מצבור של תחמושת שמימית, מעבדה של תרופות יעילות, מכרה של עושר בלתי נדלה. זהו מדריך לכל כביש, מפה לכל ים, מרפא לכל דווי, ומחבוש לכל פצע. קחו מאיתנו את כתבי הקודש, והשמים שלנו איבדו את השמש.

המטיף הגדול ד’ ל’ מודי כתב:

''התפללתי עבור אמונה וחשבתי שהאמונה תרד יום אחד ותכה בי כברק. אך האמונה לא באה. יום אחד קראתי בפרק י׳ באיגרת לרומים: “האמונה באה בשמיעה והשמיעה– בהכרזת דבר המשיח”. לפני כן סגרתי את כתבי הקודש והתפללתי עבור אמונה. מאז ואילך פתחתי את כתבי הקודש והתחלתי ללמוד, והאמונה גדלה מאותו רגע.''

blank דוויט מודי תיאולוג ומייסד מכללת מודי בשיקאגו

 

ג'ורג' מולר, נלחם באנטישמיות והקים בתי יתומים תחתם אסף למעלה מ10 אלף יתומים, גם הקים 117 בתי ספר בהם הציע חינוך ל120 אלף ילדים, כתב:

 

''החיוניות בחיינו הרוחניים עומדת ביחס ישיר למקומם של כתבי הקודש בחיינו ובמחשבותינו... קראתי את כתבי הקודש מראשיתם ועד סופם מאה פעמים, ותמיד בהנאה הולכת וגוברת. דומה שבכל פעם הספר חדש לגבי. הברכה שבלימוד ובשקידה יומיומיים ועקביים גדולה. יום שבו אינני מצליח לבלות זמן בקריאת דבר אלוהים הוא מבחינתי יום אבוד.''

blank ג'ורג' מולר מייסד בתי יתומים ובתי ספר

רבים מכירים את הספר Mutiny on the Bounty. רב החובל בלאי ניצל מהמרד בנס וחזר לאנגליה כדי לדווח על המאורע. רבים מהמלחים האשמים נמצאו ונתלו. אך היו ביניהם שלא נמצאו.
חלפו עשרים שנה והאירוע כבר נשכח, עד שאונייה גילתה אי שלא היה מסומן במפה. כשצוות האונייה ירד אל האי, קשה היה להם להאמין למראה עיניהם: אוטופיה מוחלטת. לא היו מחלות, לא היה פשע, לא שיכורים שהולכים מכות, רק חסד והרמוניה.
הצוות נדהם לגלות את הסיבה להתנהגותם של תושבי האי. שמונה ממלחי הבאונטי נסו לאי לאחר המרד. הם התנכלו לתושבים וזרעו הרס וביזה, וכל המלחים מתו פרט לאחד, אלכסנדר סמית’. ביאושו הרב הוא חיטט בחפציהם של המלחים האחרים, כשהוא מחפש וויסקי. לפתע מצא את ספר הבריתות. הוא קרא אותו, האמין בו, ונולד מחדש. הוא הדריך את כל תושבי האי למשיח וגם הם האמינו יחד איתו וצייתו לדבר אלוהים.

דבר אלוהים משפיע לא רק על מעשיהם של בני אדם, אלא גם משנה את חייהם. עלינו ללמוד את דבר אלוהים ביעילות ובעיון ולפרש אותו נכון כדי שעקרונותיו יהיו ברשותנו ויותר מכך– שאנחנו נהיה ברשות עקרונותיו.

האם תהית פעם לגבי משהו שקראת בכתבי הקודש? האם נותרת ללא כל תשובה כשידיד ביקש ממך פירוש נכון לקטע מסוים בכתבי הקודש?
משיחיים רבים שלומדים את כתבי הקודש מתקשים לפעמים למצוא פירוש נכון לכתוב. אך הרשה לי להבטיח לך שקיימות דרכים בטוחות כדי לפרש את דבר אלוהים.
כאחד מילדיו של אלוהים יש לך את רוח הקודש שתדריך אותך אל כל האמת בזמן שתלמד את כתבי הקודש. בכל פעם לפני שתתחיל ללמוד, בקש מרוח הקודש שתדריך אותך. יחד עם זאת, ישנם כיום כלים נהדרים לסייע לך ללמוד את משמעותו של קטע – השתדל לראות את הפסוק שאתה קורא בהקשרו ההיסטורי. למד על התרבות באותה תקופה. שאל את עצמך את השאלות הבאות: למי נכתבו הדברים? האם הקטע עוסק בתקופה מסוימת בהיסטוריה ואיך הוא רלוונטי גם אלי?

פרש את הספר, הפרק או הפסוק בכתבי הקודש לאור משמעותו המקורית. קבע את פירוש המילים או הקטע שלא ברורים לך בעזרת כלים ללימוד כתבי הקודש כגון לקסיקון מונחים, קונקורדנציה, מילון לתנ”ך, או ספר פירושים. תוכל לרכוש כלים אלה בכל חנות ספרים אונליין או בחנות ספרים משיחית. אם לקהילתך יש ספרייה יתכן שתמצא בה את הכלים האלה.

בדוק את הכתוב לאור קטעים אחרים בכתבי הקודש העוסקים באותו נושא. כתבי הקודש אינם סותרים את עצמם. אם אתה רוצה ללמוד את מה שהם אומרים על גיהינום, למשל, קרא מספר קטעים המתייחסים לגיהינום. זה טעות לגבש דיעה המתבססת על פסוק אחד או שניים בלבד.
שאל את עצמך את השאלות הבאות, תוך כדי לימוד:

– מי או מה הם הנושא המרכזי בקטע?
– למי או מה מתייחס הקטע?
– מהו פסוק המפתח?
– מה מלמד הקטע על ישוע?
– האם הקטע מגלה לך חטא שעליך להתוודות עליו ולפנות לו עורף?
– האם יש בקטע מצווה שעליך לציית לה?
– האם יש בה הבטחה שעליך להכריז?

אני מעודד אותך להתחיל לסגל לעצמך שיטות פירוש אלה בזמן שתלמד את דבר אלוהים. כשתוכל לפרש את דבר אלוהים נכון למשיחיים ולא משיחיים כאחד, תהפוך לעד יעיל יותר לאדוננו.

בכל פעם שאני מתחיל בלימוד כתבי הקודש, אני מבקש מרוח הקודש, שבהשראתה כתבו יראי אלוהים מקדם את הדברים, להפוך אותם לאמיתיים ומציאותיים בחיי. אני מבקש מרוח הקודש שתעזור לי להבין את כוונתו של כל קטע. אחר כך אני מיישם עקרונות אלה בחיי. אני לומד את דבר אלוהים במחשבה פתוחה ומתוך צמא לאמת. אני ניגש ללימודים בלב מלא ענווה. אני בוטח ברוח הקודש שתחייה בי את כוחו המטהר של דבר אלוהים בקרבי, ואני מוכן ומזומן לציית לכל מצוותיה.

בתהילים כתוב: “בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא-לָךְ” (קי”ט 11). הרשה לי לעודד אותך להתחיל לצפון את דבר אלוהים בליבך. השכם בבוקר או לפני השינה, הקדש זמן ביחידות עם אלוהים ועם דברו היקר. סמן בספר הבריתות שלך את הפסוקים שיש להם משמעות מיוחדת לגביך, ושנן אותם. הגה בפסוקים אלה עד שיהיו לחלק ממך. השתתף בקבוצה קטנה ללימוד כתבי הקודש, שבה תוכל לקבל לימוד שיטתי.

אנחנו יכולים להבטיח לך שאם תקדיש זמן ללמוד את דברו וליהנות מאהבתו ומהקשר הנפלא איתו, ישתנו חייך באמצעות רוח הקודש.
אנחנו מעודד אותך להודות לאלוהים תוך כדי לימוד השיעורים בצעד זה, על שסיפק לך את ספר הבריתות. הודה לו על החופש שיש לך לקרוא וללמוד את דברו הקדוש מידי יום. ספר לידידיך, יקיריך ולחבריך לעבודה וללימודים על האמיתות הנפלאות והמשנות חיים שאתה לומד.


כ20 מאמרים אודות מהימנותם של כתבי הקודש בלינק הבא


 

 

סקירת התנ"ך והברית החדשה

מאז ומתמיד חיפש האדם אחר בורא החיים ואחר תשובות לשאלותיו: מי אני? מדוע אני כאן? מניין באתי? לאן פני מועדות?
בסיפור בריאתו של האדם, המתועד בספר בראשית, אלוהים נותן את התשובות. הצטרף אלי למסע אל שורשינו. הבה נתאר לעצמנו את רגע לידתו של האדם.
אני רואה זאת לנגד עיני. אלוהים מערים עפר מן האדמה הטרייה ויוצר ממנה לאט ובזהירות צורה חדשה ונפלאה. הגוף שוכב לפני זה שפיסל אותו, מוכן לקבל חיים. כשחיוך של סיפוק נסוך על פניו גוהר הבורא מעל הגוף הדומם ונושף אל תוכו עמוקות. רוח חיים ממלאתאת ריאותיו של הגוף.
גל של חום מציף את הגוף וממלא אותו בכוח.
הדמות מדברת לאט: “מי אני?״
הבורא מחייך. “אתה האדם, ושמך ‘אדם׳. בראתי אותך היום ואתה בכור הבריאה שלי״.
“מדוע אני כאן?״ שואל אדם כשהוא קם על רגליו.
“כדי להיות בקשר איתי ולפאר את שמי!״ עונה הקדוש.
“מהו העתיד שלי?״
“אברא לך שותפה מהצלע שלך, ותהיו איש ואשה. היעוד שלכם הוא להתרבות, למלא את הארץ במין האנושי ולשלוט על כל מה שבראתי״.
הפַּסל מביט בבריאתו בהערצה. שביעות רצונו של אלוהים מהדהדת ברקיעים בקול ניצחון: “הנה טוב מאוד״. כך החל מסעו של האדם.

היעוד הופך לאסון
אלוהים ברא את האדם עם רצון משלו- יכולת לבחור את יעודו- וטמן בו את הכוח לציית. האדם ידע מהו רצון אלוהים, וידע מהו הגמול שיקבל על ציות ואיזה עונש יקבל בשל חוסר ציות. אך האם יציית?
אלוהים העמיד עץ בגן עדן כדי לבחון את אדם. אם אדם יאכל מן הפרי, תיהרס תמימותו והוא יֵדע להבחין בין טוב לרע, דבר שבסופו של דבר יביא למותו ולאובדנו של כל המין האנושי. “ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו״, אלוהים הזהיר, “כי ביום אכלך ממנו- מות תמות״ (בראשית ב׳ 17-16).
אני בטוח שכבר שמעת את הסיפור המוכר- איך הנחש, השטן, פיתה את חווה, שאכלה מן הפרי האסור ונתנה גם לבעלה לאכול. אדם ידע מה יהיו התוצאות של מעשיו, אך בכל זאת בחר לאכול מן הפרי. מעשה זה של חוסר ציות גרם לאובדן התמימות של המין האנושי, והפריד בין המין האנושי לבין הבורא האוהב (בראשית ג׳). התוצאות היו הרסניות.
ראשית, הנפילה חיבלה בתוכניתו של אלוהים לגבי האדם. היא נטלה מאלוהים את הסמכות שהיתה שלו ושמה קץ לתלותו של האדם בו. ככל שעצמאותו של האדם גברה, כך פחת הקשר שלו איתו.
שנית, הנפילה גרמה לכאב, קושי וצער. האשה סבלה בלידה. האדמה קוללה בגלל האדם ולא הניבה עוד פרי טוב ללא זיעת אפיים. קוצים ודרדרים כיסו את הארץ, וגורלו של האדם נחרץ לעבודת כפיים קשה ומייגעת. המין האנושי גורש מגן עדן וניצב בפני עתיד לא ידוע בעולם שומם ומקולל (בראשית ג׳ 16-19, 22-24).
שלישית, המוות- הפירוד מאלוהים- דן את האדם לחשיכה רוחנית נצחית והעבירה אותו למלכות השטן. יראת אלוהים תפסה את מקום הקשר עם אלוהים, והאשמה שחש האדם בעקבות החטא העכירה את שמחת התמימות (בראשית ג׳ 19-1; רומים ה׳ 12; יוחנן ג׳ 19).

ברגע אחד של כניעה לבשר איבד האדם את זרע החיים הנצחיים. במקום לחיות לעולם הפכו ימיו לספורים. יעודו נהרס. מחבר ספר קוהלת תיאר אסון זה היטב:
“לבד ראה זה מצאתי [רק את זה מצאתי] אשר עשה האלוהים את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים [מזימות, תוכניות רבות]. זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש: כי מקרה אחד לכל [לכולם אותו גורל]. וגם לב בני האדם מלא רע, והוללות [שיגעון] בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים” (קוהלת ז׳ 29; ט׳ 3).

בשל חוסר הציות שלהם הלכו אדם וחווה אחר חלילן הקסם הערמומי, השטן, אל תוך מנהרה של חוסר אמונה ורמאות. הם, ואחריהם האנושות כולה, יצאו ממנהרה זו כשהם ניצבים בפני ההשלכות הטרגיות של מעשיהם. הם לא יכלו לראות עוד את עתידם בבהירות. והיום, תוצאות המרדנות שלהם נראים לעין בכל מקום- תפקוד לקוי, חולי, ריקבון ומוות.
התנ”ך מתאר את ההשפעות הדרמטיות של החטא- הדרדרותה המהירה של האנושות לשפל המדרגה, עד כדי כך שאלוהים הצטער על שברא את האדם. אלוהים הרס את הכל חוץ משארית קטנה, על ידי מבול ששטף את כדור הארץ כולו. אבל גם לאחר שהחלה האנושות להשתקם דרך נוח ובני משפחתו היא שבה מהר מאוד אל מעמקים אפלים חדשים.
הנביא האחרון בתרי-עשר הנביאים- מלאכי- מציג את דברו של אלוהים לעם מרדן. משמעי שהספר האחרון בכתבי הקודש- התגלות- מציג את ניצחונו של המשיח על הרע ואת החזרתו הסופית של האדם ליעודו המקורי.

 

למה שכולנו נסבול?
תכופות נשאלת השאלה: “מדוע מיליארדי בני אדם סובלים בגלל חטאו ומרדנותו של איש אחד, אדם?״ מכיוון שהוא היה נציג האנושות בכל הזמנים. הרשה לי להסביר.
בזמנים המודרניים ראינו את עלייתם של רודנים רבים: אדולף היטלר, יוסף סטאלין, האייטוללה חומיני, סדאם חוסיין. ההחלטות שקיבלו אנשים אלה השפיעו על חייו של כל תושב בארצם. מעשיהם של מנהיגים רשעים אלה הסבו פגיעה ומוות למיליוני גברים, נשים וילדים.
באותו אופן, חטאו של אדם הניב מוות וריקבון לכל מי שייצג. כל אדם שנולד מאז סבל ממרדנותו של אדם. לכן כתב מחבר ספר קוהלת:
“באשר הוא [המוות]- סוף כל האדם” (קוהלת ז׳ 2).
חטאם של הורינו הראשונים היה התקוממות מודעת של הרצון האנושי נגד רצון אלוהים. היתה זו הסגה מכוונת של גבול אלוהי, החלטה להמיר את דבר אלוהים בשקר של אויבו המושחת. כל אדם שנולד מאז ירש נטייה זו ללכת בדרכו שלו. נטייה זו נקראת טבע החטא.
רצונו של האדם מתאפיין בגישה של מרד פעיל או אדישות פאסיבית (תהילים ק״ו 40, 43; ישעיהו כ״ד 20). האדם הוא מושחת מטבעו, בגלל החטא. הבנתו חשוכה ומצפונו טמא, ולכן גם מחשבותיו ונטיותיו הן ארציות, חושניות ומלאות רע (אפסים ד׳ 18; הראשונה לקורינתים ג׳ 3; קוהלת ט׳ 3).
במצב זה, לאדם חסר את אהבת אלוהים. הוא איננו ראוי לסליחתו של אלוהים, הוא מלא עוינות כלפי כל מה שמכבד את אלוהים, טבעו הולך ומִדרדר באופן מתמיד והוא משועבד לשלטון שהוא איננו יכול להשתחרר ממנו (רומים ח׳ 7; ז׳ 18, 23-24).

 

תוכניתו הנפלאה של אלוהים
אם האדם נמצא במצב כזה, כיצד יוכל אי פעם להתאחד מחדש עם בוראו? כיצד יוכל לחזור שוב לקשר שלו עם אלוהים ולהגשים את יעודו? האדם נזקק לגאולה. אך מי יכול להיות הגואל?
לאלוהים היתה תוכנית נפלאה. לא מחשבה שבאה בעקבות החטא, אלא פעולה נפלאה שהוא חשב עליה לפני בריאת האדם (אפסים א׳ 14-3). אהבתו הבלתי מותנית של אלוהים וצדקתו המושלמת הן חלק מהתוכנית.
האדם לא יכול היה לגאול את עצמו. רק מי שאין בו חטא יכול לספק את הצדק של אלוהים. היה צורך באדם שייקח את מקומו של האדם. היה עליו להיות ללא חטא כדי שיוכל למות עבור החוטא. מכיוון שהאנושות לא יכלה לספק גואל כזה, היה עליו לבוא מאלוהים.
למטרה זו התגלם אלוהים בדמות בנו יחידו, ישוע המשיח, שהוֹרה מרוח הקודש ונולד לבתולה, והקריב את עצמו בתור התחליף הדרוש.
קורבנות בעלי החיים בימי התנ”ך סימלו את התחליף הזה. בני ישראל הביאו לכוהן את קורבנותיהם- שה, יונה או שור שלא היה בהם כל מום. הכוהן שחט את החיה והתיז את דמה על המזבח, בתור כפרה זמנית על החטא. קורבן זה סימל את בואו העתידי של שה האלוהים (יוחנן א׳ 29), שדמו יכפר על חטאים לא רק באופן זמני, אלא ימחה אותם לנצח.
התגשמותו של סמל תנ”כי זה מתועדת בברית החדשה. ישוע אמר:
“זבח ומנחה לא חפצת. גוף כוננת לי. עולה וחטאה לא שאלת… הנה באתי. במגילת ספר כתוב עלי- לעשות רצונך, אלוהי” (עברים י׳ 7-5).
כשאלוהים בא לעולם ולקח את מקומו של האדם, הוא קיבל את העונש המלא על חטאו של האדם (ישעיהו נ״ג 6-5; הראשונה לקורינתים ט״ו 4-3; הראשונה לפטרוס ב׳ 24; ג׳ 18; עברים ב׳ 9; רומים ה׳ 21-6). הוא היה אדם ולכן יכול היה למות, ומכיוון שהיה גם אלוהים יכול היה למות עבור חטאי העולם כולו.
אנו רואים שלמרות חטאו של האדם, אלוהים, באהבתו ובחסדו, סיפק אמצעי להקימו מחדש.
גם נפילתו של האדם וגם תוכניתו של אלוהים להקימו מתועדים בתנ”ך. סיפור הגאולה, השזור בכתבי הקודש, מציג בצורה חד-משמעית את אהבתו וחסדו הנפלאים של אלוהים. קריאתו האוהבת של אלוהים לאנושות נשמעת בבירור בהכרזת גזר דינו של הנחש, בקורבנו של הבל, באמונתו וצייתנותו של אברהם, במנהיגותו של משה ובראשיתו של עם ישראל, וגם בקולם של הנביאים.
לאורך התנ”ך עומדים אופיו וטבעו של אלוהים בניגוד לתוצאות הנוראות של החטא. אנחנו רואים באלוהים את הבורא, מקיים הכל, השופט והגואל. ואנחנו יכולים להתעודד מן העובדה שלא משנה עד כמה העולם נראה חשוך, לאלוהים יש תוכנית והוא כולל אותנו בה. עלינו רק לבטוח בו ולציית לו.
ככל שנרבה ללמוד את התנ”ך כך ניטיב להבין את תוכניתו הנפלאה של אלוהים.

 

סקירת התנ"ך

בתנ”ך 39 ספרים אשר מחולקים לשלושה חלקים. תורה נביאים וכתובים. הספרים מתעדים את העליה ונפילה של עם ישראל.

התורה

רשימת ספרים אלו נכתבו על ידי משה. הספרים הם: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים.

בראשית
הוא מתאר את בריאת העולם, מסביר את מוצאם של עמים שונים, מתאר את ראשיתו ותוצאותיו של החטא, ומגלה את תוכניתו של אלוהים לשקם את האדם.
ספר בראשית מספר כיצד בחר אלוהים באברהם והקים ממנו את עם ישראל, שבאמצעותו עמד לברך את כל העמים. כאן מתגלה לנו תוכנית הגאולה של אלוהים: הישועה באה על ידי אמונה, ומושיע העולם יבוא באמצעות עמו הנבחר.

שמות
ספר זה מתאר את 400 שנות השעבוד של עמו הנבחר של אלוהים במצריים, מספר על ישועתם הפלאית באמצעות משה, ומתאר את חג הפסח, שבו מזכירים מדי שנה את היציאה מעבדות לחרות. ספר שמות גם מספר על מתן תורה, על החוקים המוסריים והרוחניים ועל בניית משכן לנוכחותו הנצחית של אלוהים.

ויקרא
ספר ויקרא מתאר את מערכת החוקים שלפיה ניהלו הכוהנים והלוויים את עבודת הקודש של בני ישראל.
הספר מכיל הוראות שלאורן צריך להתנהל הקשר של בני ישראל עם אלוהים. הוא מציג את דיני הקורבנות, מבנה הכהונה, טהרה ופולחן, קדושה, נדרים ומעשרות. הקדושה מוזכרת בספר “ויקרא” יותר מאשר בכל ספר אחר בתנ”ך.

במדבר
ספר במדבר מציג את מספרם של בני ישראל (כשני מיליון איש). הם התחלקו ל-12 שבטים לפי בני יעקב, וקיבלו משימות שהיה עליהם למלא בחייהם. כמו כן מתאר הספר את מסעותיהם במדבר.
ספר במדבר נכתב עבור בני ישראל ומתעד את סיפור נדודיהם במדבר במשך 40 שנה. הנדודים היו עונש על כך שהם הטילו ספק ביכולתו של אלוהים לגרש מפניהם את העמים עובדי האלילים מהארץ המובטחת ולתת להם לרשת אותה.

דברים
במשך 40 שנות הנדודים במדבר קם דור חדש. דור זה, יחד עם יהושע וכלב (שהיו בני הדור הקודם) הורשו להיכנס לארץ שאלוהים הבטיח להם.
ספר דברים נכתב עבור דור חדש זה, והוא אחד הספרים המצוטטים ביותר בברית החדשה. הוא מורכב מנאומי הפרידה של משה, בהם הוא מזכיר לעמו את מה שאלוהים עשה למענם, ומעודד אותם להתמסר לו מחדש. משה הציב בפני בני ישראל את הברירה לציית וליהנות מברכותיו של אלוהים, או להמרות את פיו ולשאת בעונש ואסונות קשים.

ספרים נבואיים

הנביאים היו אנשים שאלוהים הקים בתקופות של כפירה. הם היו קנאים והטיפו לשיקום עבודת אלוהים, כשהם מדברים בשמו על ליבו ומצפונו של העם.
למסרים הנבואיים שתי פנים: א. מסרים שנועדו למקום ולזמן שבהם חי הנביא; ב. מסרים שחזו את העתיד ואת המטרה שאלוהים ביקש להגשים בעתיד לבוא.
ספרי הנבאיים מתחלקים לשניים:

יהושע

פירוש השם הוא “ה’ הוא ישועה”. ספר זה מספר על חציית הירדן, נפילת יריחו וכיבוש הארץ המובטחת. הספר מתאר את התיישבות השבטים בארץ, שהשתרעה אז פחות או יותר על אותו שטח שבו יושבת ישראל היום. אלוהים מוצג כאל קדוש וקנאי שאינו סובל עבודה זרה.

שופטים
ספר שופטים מתמקד בנושא “איש הישר בעיניו יעשה”. לא היה אז מלך ולא היה ממשל, וגם לא היתה בעם משפחה שולטת. בני ישראל היו אמורים לחיות בארץ ולעבוד את אלוהים- אך נכשלו בכך. העמים עובדי האלילים הסתננו חזרה ועבודת האלילים נפוצה גם בקרב בני ישראל.
ספר שופטים מבהיר שמשפטו של אלוהים הוא דבר ודאי, אבל שהוא גם סולח לחוזרים בתשובה ומשקם אותם.

שמואל א׳
ספר זה מציג את תולדותיו של שמואל, אחרון השופטים. הספר גם מתעד את המלכתו של שאול, את נפילתו, ואת בחירתו והכנתו של דוד לכס המלכות.

שמואל ב׳
ספר זה מתאר את השבת הסדר בעם תחת שלטונו של דוד, המלך שמשח אלוהים. אלוהים כרת עם דוד את הברית שממנה עתידה לקום מלכותו הנצחית של המשיח.
הספר מתאר את תכונותיו של דוד, הדומות לאלה של אלוהים, חושף את חולשותיו של דוד, ומראה את תוצאות החטא.

מלכים א׳
מלכים א׳ מציג את מלכותו של שלמה, הקמת בית המקדש והתפלגות ממלכת ישראל בימי רחבעם וירבעם. (רחבעם מלך בירושלים על ממלכת יהודה. ירבעם מלך בשומרון על ממלכת ישראל.)

מלכים ב׳
ספר זה מספר על שתי הממלכות ועל יציאתן לגלות. ממלכת יהודה נכבשה ויצאה לגלות בבבל. ממלכת ישראל נכבשה ויצאה לגלות באשור.
הספר מראה שגם לסבלנותו של אלוהים יש גבול, ומתאר את התוצאות הצפויות בחייו של מי שדוחה את מנהיגותו.

נביאים אחרונים

ישעיהו
נחשב ל”נסיך של נביאי התנ”ך”. הוא היה חדור ברעיון שמעמו יצא המשיח. הוא ניבא על ממלכת יהודה, וקרא לתושביה לשוב לאלוהים. הנושאים העיקריים שבספר הם קדושה, עונש, ישועה, תקווה וביאת המשיח להושיע את עמו.

ירמיהו
ירמיהו ניבא במשך 40 השנים האחרונות של ממלכת יהודה, בזמן חורבן ירושלים ויציאת העם לגלות בבל. בנבואותיו הזהיר את העם ודרש ממנו לפנות עורף לעבודת האלילים ולכפירה, כדי להימלט מההשלכות הבלתי נמנעות, שבסופו של דבר התרחשו בגלות בבל.
גם ירמיהו ניבא את בוא המשיח, שיוביל את העם לעתיד חדש ולברית חדשה.

יחזקאל
יחזקאל התנבא במשך גלות בבל. הוטל עליו להזכיר לתושבי יהודה שאלוהים צדק כשהרשה לגלות להתרחש, ושבבוא היום הוא ישקם את עמו.
תריעשר (חלק מהנביאים האחרונים)

הושע
הושע היה נביא בממלכת ישראל- בתקופה שישעיהו ניבא על ממלכת יהודה. ספרו מתאר את אהבתו היציבה של אלוהים לישראל. הוא מתאר את ישראל כאשה נואפת, על סף גירוש, אך לבסוף היא מטוהרת ושבה למעמדה.

יואל
ניבא בממלכת יהודה. יואל דרש מהעם לחזור בתשובה נוכח משפט אלוהים שקרב ובא. הוא גם עורר את הנאמנים בעם להאמין בהבטחותיו של אלוהים בנוגע לישועה הקרבה וחורבנם של אויבי מלכות אלוהים.

עמוס
עמוס היה רועה צאן ובולס שקמים, וניבא על ממלכת ישראל בזמן שהיתה בשיאה. הוא הוקיע קשות את חיי המותרות, את עבודת האלילים ואת השפל המוסרי של עם ישראל, וכך הפך לאחד המטיפים הגדולים בימיו. הנביא הכריז משפט על ישראל בגלל חטאיה ובגלל דיכוי העניים.

עובדיה
ספר זה מוקיע את בני אדום, אויביה הקשים של יהודה, שהציקו לממלכה ללא הרף, שמחו לאידה ובזזו את כפריה. האדוֹמים היו צפויים לעונשו של אלוהים בגלל מעשים אלה.
הספר נכתב כנבואת זעם ומלמד על תגובתו ההרסנית של אלוהים כלפי מי שפוגע בילדיו.

יונה
אלוהים קרא ליונה להתנבא אל נינווה, בירת ממלכת אשור. הספר מלמד שחסדו של אלוהים לא נועד רק לעמו הנבחר, אלא יכול להגיע לכל עם ועם.
ישוע דיבר על יונה וראה בו סמל למותו ותחייתו (מתי י״ב 41-38).
הספר מספק מבט שלם על אהבתו וחמלתו של אלוהים כלפי מי ששב מחטאיו ופונה אליו.

מיכה
נבואותיו של מיכה לישראל וליהודה הדגישו את חטאי העם, הזהירו מפני חורבן והציעו סליחה לכל מי שחוזר בתשובה. מיכה גם ניבא את בואו של המשיח.

נחום
ניבא את משפט אלוהים על נינווה, ואת חורבנה. ספר יונה הוא מסר של חסד. ספר נחום הוא נבואת זעם. שניהם יחד מתארים את האופן שבו אלוהים מתייחס אל כל העמים: מטה חסד, אך שופט חטא.

חבקוק
הנביא חבקוק דאג שקדושתו של אלוהים תיפגם. הוא פחות חשש מכך שעם ישראל ימלט ממשפט. ספר חבקוק נכתב על סף גלות בבל. הנביא רצה להראות שאלוהים עדיין שולט, למרות הרע שנוכח בעולם.

צפניה
צפניה התנבא זמן קצר לפני גלות בבל. ממלכת יהודה הפנתה עורף לאלוהים והיתה אדישה לדרישותיו לחיות חיי צדקה. יום הדין עמד בפתח. צפניה חזה את גלות ישראל ולבסוף את משפט העמים. הוא גם צפה שאלוהים יטהר את עמו, ישיב אותם אליו ויפיח בהם תקווה.

חגי
חגי התנבא לשארית הפליטה של יהודה ששבה לירושלים לאחר 70 שנות גלות. אלוהים אמר לעם להשלים את בניין המקדש, אך העם עסק בבניית בתים לעצמו. בית המקדש עמד מוזנח כ-15 שנה. חגי דחק בעם לשנות את סדר העדיפויות ולהשלים את בניית המקדש. כשהעם חידש את בניית המקדש, חיזק אותו חגי בהבטחת נוכחותו של אלוהים והניצחון הסופי שציפה להם.

זכריה
גם זכריה התנבא לשארית ששבה אחרי 70 שנות גלות. ספר זה עוסק באחרית הימים ובמשיחיות יותר מכל הנביאים האחרונים. חלק ניכר מהמסר עוסק בביאתו הראשונה והשנייה של המשיח.

מלאכי
מלאכי היה הנביא האחרון שניבא לשארית הפליטה. גם הוא צפה את ביאתו הראשונה והשנייה של המשיח. לעומת  חגי וזכריה, שגערו בעם על שלא השלים את בניית המקדש, מלאכי גער בעם על שהזניח את המקדש, עבד את אלוהים בצורה מזויפת וחילל את הקודש.

כתובים

תהילים
ספר תהילים מהלל את אלוהים. הנושאים הגדולים בספר הם הלל, כוחו של אלוהים, סליחה, הכרת תודה, ביטחון, המשיח, ה’, התורה, הבריאה, עתידו של עם ישראל, ואת מה שמתרחש בלב בזמנים של סבל ומבוכה. מזמורי תהילים נכתבו במקור בעברית ונועדו לסייע בעבודת אלוהים ביחידות ובציבור.

משלי
אוסף משלים חכמים העוסקים בענייני החיים. הספר מדגיש במיוחד צדקה ויראת אלוהים. הנושאים העיקריים בספר הם חוכמה, מערכות יחסים, השימוש שאנחנו עושים בפה שלנו, עבודה והצלחה. הספר מלמד מוסר ומסביר כיצד אנחנו יכולים ליישם את החוכמה האלוהית בחיי היומיום.

איוב
ספר איוב נכתב כשירה מלאת דרמה, ומוּכּר כיצירת מופת. יתכן שזהו הספר העתיק ביותר בתנ”ך. הוא עוסק בשאלה עתיקת היומין: “מדוע יראי ה’ סובלים?”
הספר חושף את ריבונותו של אלוהים ואת משמעותה של אמונה אמיתית, וממחיש את טובו של אלוהים ואת העובדה שהוא ראוי לאמון גם בזמנים של סבל והתקפות השטן.

שיר השירים
סיפור אהבתם של חתן וכלה. הסיפור מדגיש את קדושת הנישואין ומסמל את אהבת אלוהים לעמו. הספר מתאר את יופיין וכוחן של אהבה ומסירות.

רות
מגילה זו נקראת על שמה של אחת הדמויות המרכזיות, ומספר על נאמנותה ואהבתה של רות. למגילה יש שלוש מטרות:
א. להראות שבתקופה של כפירה (אי אמונה ואי ציות של העם כולו) נותרו גם כאלה שעבדו את אלוהים;
ב. לתאר את שורשי המשפחה המשיחית ואת השושלת שלה;
ג. להמחיש את עיקרון הגאולה.
המגילה מלמדת שאלוהים מדריך את מי שנאמן לו ונוהג בחסד עם הזולת. הנושאים העיקריים של מגילת רות הם נאמנות, טוב לב, יושר, הגנה וברכה.

איכה
המגילה, שנכתבה על ידי ירמיהו, כוללת חמש קינות המבכות את חורבן ירושלים בזמן גלות בבל. מגילת איכה מצביעה על תוצאות החטא ועל חסדו של אלוהים, ומעניקה תקווה לימים טובים יותר.

קהלת
ספר זה מתאר את הרהוריו של אדם על החיים ועל חוסר הטעם שבחיים בלי אלוהים. המחבר, שלמה, סוקר את חייו במבט לאחור ומתאר את חיפושיו אחר סיפוק. הוא מספר על הריקנות שברדיפה אחר תענוגות החיים במקום מערכת יחסים עם אלוהים. הוא טוען שהמוות הוודאי הצפוי לכל איש ואיש רק מבליט את העקרות של חיים ללא אלוהים.

אסתר
אסתר היתה יהודייה שהפכה למלכת פרס. שארית הפליטה אומנם שבה מבבל ופרס לירושלים, אך רוב העם העדיף להישאר תחת שלטון פרס. המגילה מספרת כיצד אסתר המלכה הצילה (בעזרת אלוהים) את העם היהודי מהשמדה.
סיפורה של אסתר מלמד על ריבונותו של אלוהים ועל אהבתו ודאגתו לעמו.

דניאל
דניאל התנבא במשך גלות בבל. ספרו חיוני להבנת נבואות הברית החדשה. הנושאים שהספר עוסק בהם הם:
א. הכפירה של עם אלוהים;
ב. הצרה הגדולה;
ג. ביאת המשיח;
ד. התחייה והמשפט.
דניאל ניבא שכל השלטון בעולם נידון לסוף קטסטרופלי, ושבמקום זאת תקום מלכות המשיח.

עזרא
סיפור שיבתה של שארית הפליטה לירושלים לאחר הגלות, ביסוסם מחדש של התורה והפולחן, ובניית בית המקדש השני.
הספר מתאר את נאמנותו של אלוהים, שקיים את הבטחתו להשיב את עמו לארץ המובטחת. זהו סיפור דרמטי של אמונה שעמדה במבחן.

נחמיה
נחמיה הוביל קבוצה של גולים כדי לבנות מחדש את חומות ירושלים ולשקם את השלטון האזרחי בתחומה. הספר מתעד את התגשמות נבואותיהם של זכריה ודניאל לגבי בניית חומות העיר מחדש.

דברי הימים א׳
דברי הימים א׳ מתאר את מלכות דוד ואת עליונותם של היהודים ושל דתם על שאר העמים והדתות. הספר עוקב אחר שושלת דוד ומלמד שיש להציב את עבודת האלוהים במרכז חיי הפרט והאומה.

דברי הימים ב׳
ספר זה מתאר את מלכותם של שלמה, רחבעם וירבעם, ושל המלכים שבאו בעקבותיהם. הוא מציג את קנה המידה שלפיו אלוהים שופט מלכים וחושף את חטאיהם של המלכים הרשעים. דברי הימים ב׳ מבקש לאחד את האומה סביב עבודת אלוהים. הספר כולל תיאור מפורט של בניין המקדש בירושלים.

 

סקירה קצרה של  ספרי הברית החדשה

לסקירה מלאה של הברית החדשה

הברית החדשה מחולקת לחמישה חלקים: הבשורות, תולדות הקהילה הקדומה, אגרותיו של שאול השליח, האגרות הכלליות ונבואה.
הבשורות (ארבעה ספרים) עוסקות בדמות שנולדה לעם הנבחר. ספר מעשי השליחים (ספר אחד) מתעד את ראשית מלכותו של המשיח על העמים. האגרות (21 ספרים) מציגות לנו את תורתו ועקרונותיו. ההתגלות (ספר אחד) צופה את שלטונו הכלל-עולמי באמצעות מאורעות שישנו את פני העולם ושטרם התרחשו.

הבשורות

ארבע הבשורות- מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן- מתעדות את הישות הנצחית, השושלת האנושית, הלידה, התורה, המוות, התחייה והעלייה למרום של ישוע המשיח, בן אלוהים ובן האדם.
הבשורות מספרות על אירועים שהתרחשו בחייו של המשיח ועל פעילותו ותורתו. יחד הן מציגות אישיות, לא ביוגרפיה. בשורות אלה אינן שלמות כסיפור, אך מושלמות כהתגלות מאלוהים. הן נכתבו כך שהעולם יכיר את ישוע ויאמין בו.

בשורת מתי
בשורת מתי נכתבה על ידי יהודי גלילי, שהיה מוכס שנוא ועבד תחת שלטון הרומאים. הבשורה נכתבה כדי להוכיח ליהודים שישוע הוא משיח ומלך ישראל המובטח. מתי תיאר איך התגשמו נבואות התנ”ך במשיח.

בשורת מרקוס
בשורה זו נכתבה בידי יוחנן-מרקוס, שהיה מקורב לשליחים והוזכר בכתביהם של שאול השליח ולוקס. בשורה זו נועדה לקוראים גויים, מציגה את ישוע כמי שפעל גדולות ומתעדת את הניסים הרבים שחולל.

בשורת לוקס
לוקס מתאר את ישוע כבן האדם ומושיע אלוהי. הסגנון מסודר וקלאסי ומספק את אהבתה של תרבות יוון ליופי, תרבות ופילוסופיה. לוקס, שכונה על ידי שאול השליח “הרופא האהוב”, הוא שכתב בשורה זו.

בשורת יוחנן
בשורה זו נכתבה על ידי חברו הקרוב והאישי ביותר של ישוע, יוחנן השליח. הבשורה שמה דגש רב על המשיח כבן אלוהים, שווה לאלוהים האב ולרוח הקודש. בזכות קרבתו למושיע קיבל יוחנן סמכות מאלוהים להכריז על אלוהותו של המשיח.
תולדות הקהילה הקדומה

מעשי השליחים
מעשי השליחים הוא אחד הספרים החשובים ביותר בברית החדשה. בספר זה אלוהים מבהיר לאדם כיצד יש לבצע את עבודתו בכוח רוח הקודש.
הכותב איננו מזדהה בשם, אך מקובל לחשוב שספר זה- יחד עם בשורת לוקס– נכתב על ידי לוקס, רופא, משכיל והיסטוריון.

אגרותיו של שאול השליח

אגרותיו של שאול השליח צמחו מתוך צורך. שאול ביקש לספק מענה לקשיים שצצו בקהילות החדשות שיסד. שאול אומנם כתב לקהילות מסוימות, אך הציג את תורותיו ואת עקרונותיו הבסיסיים של המשיח לעולם המשיחי בכל הדורות. עובדה זו עולה בבהירות כשסוקרים את הנושאים שבהם עוסקות האגרות.

האגרת לרומים
באגרת לרומים עוסק שאול באופי פעולתו של המשיח, באמת המלאה על הגאולה, ובתורת החסד.

האגרות הראשונה והשנייה לקורינתים
באגרות אלה מגדיר שאול את ההתנהגות המשיחית הנאותה ומספק תשובות לבעיית אי-הסדר בקהילות.

האגרת לגלטים
באגרת זו מלמד שאול שהישועה איננה תלויה בציותו של האדם לתורה אלא ניתנת באמצעות חסד בלבד.

האגרת לאפסים
באגרת זו מדגיש שאול את אחדות הקהילה ואת מעמדו של המשיחי במשיח. הוא מציג את האמת בנוגע לגוף המשיח ואת החיים הרוחניים שנלווים למעמדנו במשיח.

האגרת לפיליפים
האגרת מציגה את החוויה המשיחית של המאמין.

האגרת לקולוסים
שאול מתווכח על אלוהותו של המשיח ומציע תשובות לשתי הבעיות הגדולות שניצבו בפני הקהילה בקולוסה: חוקיות (לגליזם) ומיסטיקה מזויפת.

האגרות הראשונה והשנייה לתסלוניקים
אגרות אלה מתמקדות בביאתו השנייה של המשיח ובחיזוקם של תלמידים צעירים.

האגרות הראשונה והשנייה לטימותיאוס
שאול מתמקד בסדר הראוי בקהילה, באמונה בריאה, במשמעת ובחייו של המאמין.

טיטוס
אגרת זו עוסקת בסדר שצריך להתקיים בקהילה המקומית.

האגרת לפילמון
שאול כותב על ישועתו של עבד נמלט, אוניסימוס, ומלמד על צדקה הבאה לידי ביטוי במעשים, אחווה ואהבה.

האגרת לעברים
הנושא המרכזי באגרת זו הוא המשיח, מתווך הברית החדשה. האגרת נחשבת לאגרת הוראה, ומעמידה את הטוב שבתורה עם טובו הרב יותר של המשיח.

האגרות הכלליות
האגרות הכלליות כונו בשם זה כבר במאה הרביעית לספירה, כדי להבדיל ביניהן לבין אגרותיו של שאול (יש מחלוקת בנושא האגרת לעברים. יש האומרים ששאול כתב אותה ויש האומרים שלא). הן נכתבו בידי מחברים אחרים ונועדו לקהילה ככלל.

אגרת יעקב
אגרת זו עוסקת בצורך במעשים טובים כדי להפגין אמונה חיה, ומציגה דפוסים להתנהגות משיחית נאותה.

האגרות הראשונה והשנייה של פטרוס
אגרות אלה עוסקות ביסודות האמונה המשיחית ושמות דגש על הכפרה (המשיח ששילם על חטאינו). הן מספקות עידוד לקהילה נרדפת.

האגרות הראשונה, השנייה והשלישית של יוחנן
יוחנן כותב על אהבה ומזהיר מפני מורי שקר.

אגרת יהודה
אגרת בת פרק אחד, המזהירה מפני הכפירה הגדולה בקהילה, מלמדת כיצד לזהותה ולהתמודד עימה.

נבואה

התגלות
ספר ההתגלות מצביע על ניצחונו הסופי של המשיח כעל שיא בתוכניתו של אלוהים עבור המין האנושי. הספר מתאר את סופם של העיתים והזמנים ואת ההתגלות המלאה של כבוד אלוהים. הכותב מתאר את הצרה הגדולה, את ביאתו השנייה של המשיח, את אובדנם של אלה שדוחים אותו, ואת הגמול הסופי של מי שמקבל אותו. הספר גם מאפשר להציץ בחטף לשמים ולנצח הצפוי לנו עם אלוהים.

 

 

אולי גם יעניין אותך: