כוח המחשבה

מחשבות. מה שאתה הוגה עליו בָּמחשבות שלך, הסבירות היא שיבוא לידי ביטוי בְּחיי היום יום שלך. אם תחשוב כפי שתמיד חשבת, תמשיך להתנהג כפי שתמיד התנהגת. אם תתנהג כפי שתמיד התנהגת, תמשיך לְקבל את מה שתמיד קיבלת. זאת אומרת, שאם אתה רוצה לְקבל תוצאות שונות בחיים, עליך לָעבור שינוי מחשבתי. הרי בְּלא מעט מובנים בָּחיים, המחשבה שלך, מייצרת את המציאות שלך.

איך? כי המחשבות שלך הופכות לָמעשים שלך. המחשבות שלך גורמות לְמצבי הרוח שלך. המחשבות שלך הן מי שאתה. מי שלא חושב, לא קיים. ומי שכן חושב, צריך ללמוד לִשלוט בָּמחשבות שלו – כי הן משפיעות לנו על כל החיים:

"מִכָּל-מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי-מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים" (משלי ד כג)

אם אנחנו לא נשמור ונשלוט בָּמחשבות ובָּרגשות שלנו, המחשבות והרגשות שלנו ישלטו בנו ויכתיבו לנו את החיים, בְּמקומנו.

אנחנו צריכים ללמוד לשלוט לא רק בָּמחשבות של עצמנו. בְּנוסף לָמחשבות שלנו, בְּמודע או לא בְּמודע, כולם שותלים לנו מחשבות; פרסומות, חברים, משפחה, ואפילו השטן.

ילד שכל החיים שלו שמע מההורים והאחים שלו שהוא נודניק וקרצייה מעצבנת, או ילדה שכל החיים שלה שמעה מהחברות שלה שהיא עלוקה מכוערת ושמנה, יגדלו לחשוב שמשהו לא בסדר איתם, שהם באמת כאלה. איך לדעתכם זה יתבטא בְּתפיסת הזהות שלהם כמבוגרים? איך זה יבוא לידי ביטוי בָּהתנהגות שלהם? איך זה יבוא לידי ביטוי בָּגישה שלהם כלפי בני אדם אחרים? הכל בגלל שקרים ששתלו להם בָּמחשבות, רעל שמציף להם את המוח ומשפיע להם על החיים.

לעתים קרובות, בְּרגע שנקלע לְמצב קשה או לא נעים, מתוך הרגל וללא כוונה רעה, נאשים את הסביבה בָּכישלון שלנו, מה שיוביל לְכעס ותסכול על כך שהמצב הוא כמו שהוא, ולא כמו שקיווינו. לְבסוף, נמצא את עצמנו כבולים על ידי המחשבות השליליות שלנו, תקועים עם רגשות אשם ורחמים עצמיים.

איך נמנעים מהמצב הזה? בכל סיטואציה, עלינו לשאול את עצמנו – 'האם יש לי שליטה על המצב הנוכחי?', במידה ואין לי שליטה על המצב, עדיין יש לי שליטה על הדרך בה אני בוחר לְהגיב לָמצב – וזה לא משנה עד כמה גרועה הסיטואציה.

ראו לדוגמא את דבריו של ניצול השואה, הפסיכיאטר, ד"ר ויקטור פראנקל:

"הבחירה היא שלך איך להגיב לסיטואציה. אתה לא יכול לשלוט על מה יקרה לך בחיים, אבל אתה תמיד יכול לשלוט על מה שאתה מרגיש ועושה – עם מה שקורה לך. אני לא יכול לשלוט בנסיבות, אבל יכול לשלוט בתגובה." (ויקטור פראנקל, האדם מחפש משמעות)

האדם הוא כמו ספינה בָּים בְּשיאה של סערה, יש לנו מעט מאוד שליטה בְּמה שמתרחש מסביבנו, אבל שליטה מלאה בדרך בה אנחנו בוחרים לְהגיב לכל דבר. לא משנה כמה קשה הסערה שיש לנו בָּחיים כרגע, או איזה טראומה עברנו בְּעבר, אלוהים ברא לנו מוח שמסוגל להתמודד עם כל דבר.

הניורו-סיאנטיסטית המשיחית, מדענית החוקרת את מערכות העצבים, ד"ר קרוליין ליפ, מסבירה:

"לכולנו יש מוח בלתי ייאמן, מוח שמסוגל להתמודד ולשגשג בכל תנאי החיים, כאשר אנחנו לומדים לפעול באהבה." (ד"ר קרוליין ליף, אפריל 18, 2018)

זאת אומרת, שהמוח שלנו מסוגל לְהתאים את עצמו לכל מצב. המשמעות לכך היא, שמדובר בְּהחלטה מודעת שעלינו לְקבל, שלא משנה מה הן נסיבות החיים, אנחנו תמיד בוחרים להיות אופטימיים ולראות את חצי הכוס המלאה. לא שמחה מזוייפת שתלויה בְּדברים שלא בְּשליטתנו או בְּנסיבות חיים זמניות שמשתנות, אלא, מבוססת בְּהבטחותיו של אלוהים. לכן, הברית החדשה מצווה עלינו:

"שִׂמְחוּ תָּמִיד; הַתְמִידוּ לְהִתְפַּלֵּל; הוֹדוּ עַל כָּל דָּבָר" (א תסלוניקים ה 16-18)

האדם המשיחי, הוא לא אדם שאין לא צרות בָּחיים, אלא, אדם שהביטחון שלו לא תלוי בְּנסיבות החיים שלו. שמחת החיים שלו מבוססת בָּביטחון שלו בְּאלוהים. לא מדובר בְּרגשות זמניים של התלהבות או צחוק חולף, אלא בְּאושר עמוק וחזק כָּסלע, שנובע מהביטחון והזהות שלנו בָּמשיח. משיחי הוא אדם שמבין ש90 אחוז מהחיים שלו זו הדרך בה הוא בוחר להגיב – לְדברים שלא בְּשליטתו – בוחר לשמוח בגלל נסיבות כאלה ואחרות, או בגלל הביטחון שלו בָּמשיח שלו:

"שִׂמְחוּ בָּאָדוֹן בְּכָל עֵת; אֹמַר שׁוּב, שִׂמְחוּ." (פיליפים ד 4)

כל יום אנחנו עלינו לקבל מחדש החלטות, ולעיתים החלטות לא פשוטות. אולי נקלענו לְפרשת דרכים מוסרית, אולי מקום עבודה שלנו דורש מאיתנו לְנהוג בְּצורה שסותרת את הערכים שלנו, אולי הזדמנות לְהרוויח בדרך לא ישרה, ואולי סתם רכילות.

על מנת לנווט בְּים סוער ומלא בְּמערבולות מוסריות – עלינו לדעת על פי אילו ערכים נרצה לחיות את חיינו. למה אנחנו קמים בָּבוקר? עבור מה אנחנו חיים? מה תכלית החיים שלנו?

על פי הברית החדשה, רוב החיים שלנו מורכבים מתשוקות, רצונות, העדפות ומותרות – שהם ממש לא דרישות ותנאים לְחיים מאושרים. דברים כמו עושר, קריירה ואפילו מציאת אהבה – הם לא דברים שאנחנו מוכרחים בְּקיומם – כדי להיות מאושרים בְּאמת.

למען האמת, כדי להיות בְּאמת מאושרים, אנחנו צריכים לבטל את התלות שלנו בְּכל דבר שהוא לא אלוהים, כפי שישוע אמר:

הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, אֲבָל הַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָאֶנָּה. מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לְאָדָם אִם יַרְוִיחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם וְיַפְסִיד אֶת נַפְשׁוֹ, אוֹ מַה יִּתֵּן אָדָם כִּתְמוּרָה בְּעַד נַפְשׁוֹ? (מתי טז 25-26)

המחשבות שלנו מובילות לָהחלטות שלנו, לכן, המחשבות שלנו הן ההגה שמכוון לנו את החיים. רוב העולם חי בשביל עצמו, פשוט שוחה עם הזרם. אבל ישוע מאתגר אותנו – אם תחייה עבור עצמך, גם אם תרוויח את כל העולם, מה זה משנה אם בסופו של דבר, הפסדת את הנפש שלך?

בתוך המחשבות שלנו מתחוללות המלחמות הגדולות בְּיותר – כי המחשבות שלנו קובעות עבורנו עבור מה ועבור מי אנחנו חיים.

לָמחשבות שלנו יש כוח אדיר, גם לָמחשבות שאנחנו לא ממש מודעים להן.

קרה לכם פעם שידעתם שאתם חייבים לְהתעורר בשעה מסויימת, אז כיוונתם שעון מעורר לְאותה השעה, אבל כמה דקות לפני כן הגוף שלכם פשוט התעורר בְּעצמו?

או שטעמתם או הרחתם משהו שעורר בכם רגש או זכרון חזק והעיף אתכם אחורה בָּזמן?

האם קרה לכם שכתוצאה ממילה אחת שמישהו זרק לכם פעם, הגוף שלכם הגיב בְּקיצוניות? לחץ הדם עלה, הלב דפק בְּחוזקה, ורגש כלשהו כגון פחד או אימה הציפו אתכם?

כל זה, רק קצה הקרחון של כוח המחשבה שלנו. כוח אדיר שבְּחלקו אנחנו שולטים וחלקו פועל עצמאית מתוך התת מודע שלנו.

כבר לפני אלפיים שנה, הרבה הרבה לפני שכל הקאוצ'רים, הפסיכולוגים והמאמנים האישיים הופיעו, ישוע ומחברי הברית החדשה הביאו את נושא כוח המחשבה לְמקום שאליו רק היום מגיעים גדולי הפסיכולוגים; הם לימדו על הכוח האדיר שיש לָמחשבות שלנו לְהשפיע על החיים שלנו ועל הסובבים אותנו.

למה המחשבות שלנו כלכך חשובות? הסיבה היא, כי המחשבות שלנו, לא רק משפיעות על החיים שלנו, אלא הופכות להיות מי שאנחנו:

"כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן-הוּא" (משלי כג ז)

או, בשפה פשוטה – מה שאתה חושב על עצמך עמוק בפנים, לזה אתה לאט לאט נהפך.

לָמחשבה שלנו הפוטנציאל לָבוא לידי ביטוי בָּמציאות: אם אנחנו היפוכונדרים שכל הזמן בטוחים שהם חולים, אנחנו באמת נהיה חולים. אם אנחנו בטוחים שהחיים גרועים והכל רע, נשקע בְּדיכאון. מצד שני, המחשבות שלנו יכולות לגרום לְיצירתם של דברים מדהימים, מדינת ישראל הוקמה הודות לכך שאדם בְּשם הרצל, חשב, הגה, חלם וקיווה לְהקמתה של מדינה שכזאת. מה שהתחיל כמחשבה בְּראשו של הרצל, הפך לָמציאות בה אנו חיים כָּיום.

המוח שלנו, או בָּשפה המקראית, הלב שלנו, הוא כמו גן. אם המודעות שלנו היא כמו עצים, אז התת מודע שלנו הוא כמו האדמה, אשר מתוכה, צומחים השורשים של הזרעים ששתלנו.
אם בָּאדמה שבָּגן שלנו נשתול מחשבות שליליות והרסניות, אז הזרעים הללו יתחילו לְהצמיח שורשים רעילים, שבָּהמשך גם יהפכו לְעצים.בכל פעם שאנחנו חושבים, אנחנו בעצם שותלים. השאלה היא לא האם אנחנו שותלים או לא, אלא מה אנחנו שותלים. או שאנחנו שותלים זרעים טובים, או שאנחנו שותלים זרעים רעילים.

המילים שיוצאות לנו מהפה והמעשים שלנו, הם בעצם הפרי של אותם זרעים ששתלנו עוד קודם בָּמחשבות; התוצר של המחשבות.

אם נשתול זרעים רעים, כמו לדוגמא נחשוב שאנחנו עלובים, שלאף אחד לא באמת אכפת מאיתנו ושאין לנו מה לָהציע לעולם. כתוצאה מכך נהיה מדוכאים, חלשים וחסרי בטחון.
זרעים רעילים מייצרים פירות רעילים, פירות שירעילו לא רק אותנו, אלא גם אחרים סביבנו.
זרעים טובים, מייצרים פירות טובים, שיכולים לברך לא רק אותנו אלא גם אחרים סביבנו.

כל מילה רעה שאי פעם נאמרה, כל מריבה, כל מלחמה, כל רצח, וכל מעשה שנאה, היו בְּמחשבה תחילה.

ההשלכה של כל זה, היא שיש לנו חופש בחירה. נכון, לעיתים נשמע קולם של אנשים דתיים שאומרים שהגורל קבע הכל מראש, שהכל נתון בידי שמיים, שכל מה שקורה, לָטוב ולָרע, זה כי ככה אלוהים רצה.

אז זה אכן אפשרי לְהתכחש לְחופש הבחירה, מה שנותן לנו תירוץ מצויין לְהתנהג איך שאנחנו רוצים ללא שום השלכות לָמעשים שלנו. זה נוח. וזה פותר אותנו מאחריות. הרי לִכאורה, אין לנו באמת שליטה מלכתחילה, כי הכל נקבע מראש.

אבל מנקודת מבטה של הברית החדשה, אנחנו כן צריכים לִבחור, כל הזמן.

ישנם שני סוגים של מחשבות שעלינו לבחור מביניהן: המחשבות של הבשר שלנו, והמחשבות של רוח האלוהים השוכנת בְּקרבנו.

מחשבות הבשר הן אנוכיות ונועדו לְשרת את עצמנו; מה נאכל, מה נלבש, איך נרוויח יותר כסף, וצרכים, תשוקות ויצרים אחרים של הבשר.

מחשבות הרוח לְעומת זאת מונעות על ידי אהבה, עזרה, תמיכה, חסד, סליחה וחמלה.

הבעיה היא, ששני הסוגים לְעיתים קרובות נוגדים אחד את השני, מעין דו קרב שלא פוסק לעולם, אפילו על הדברים הקטנים יותר; כמו הרצון לְהתפלל.

כשישוע ביקש מתלמידיו להתפלל, הוא התייחס בדיוק לָמאבק הזה:

"הֱיוּ עֵרִים וְהִתְפַּלְּלוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן. אָמְנָם הָרוּחַ חֲפֵצָה, אֲבָל הַבָּשָׂר חַלָּשׁ." (מתי כו 41)

האם אנחנו חסרי אונים? האם כל מה שיש לנו לעשות זה להביט על המחשבות ולקבל אותן? האם עלינו לאפשר לכל מחשבה שעוברת בְּראשנו להישאר שם? בכלל לא. עלינו להגיע לידי שליטה מלאה בָּמחשבות שלנו. אנחנו לא חייבים לָהגות בכל מחשבה שעולה לנו. אנחנו יכולים לדחות אותן ולקבל החלטה להגות בְּמחשבות אחרות בּמקומן.

בָּברית החדשה, מסביר שאול השליח בדיוק את זה:

"אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם; הִתְהַלְּכוּ בְּדֶרֶך הָרוּחַ וְלֹא תְּמַלְּאוּ אֶת תַּאֲווֹת הַבָּשָׂר; כִּי הַבָּשָׂר מִתְאַוֶּה לְמַה שֶּׁבְּנִגּוּד לָרוּחַ, וְהָרוּחַ מִתְנַגֶּדֶת לַבָּשָׂר; שְׁנֵיהֶם מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה וְלָכֵן אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁבִּרְצוֹנְכֶם." (גלטים ה 17-18)

צריך להכיר בָּעובדה שבעוד המחשבות תמיד יהיו שם, אנחנו בוחרים איך להגיב להן, בְּאילו איזה מחשבות לָהגות, ואם לקבל ולהאמין להן, או לא.

בָּמחשבות שלנו, אנחנו יכולים להגות בְּשקרים – אודות העולם, אודות עצמנו ואודות אלוהים. ובָּמחשבות שלנו, אנחנו גם יכולים לחזק את האדם הפנימי שלנו עם אהבה ואמונה:

"מִשּׁוּם כָּךְ כּוֹרֵעַ אֲנִי עַל בִּרְכַּי לִפְנֵי הָאָב אֲשֶׁר קָרָא שֵׁם לְכָל מִשְׁפָּחָה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ; שֶׁיִּתֵּן לָכֶם כֹּחַ, כְּפִי עֹשֶׁר כְּבוֹדוֹ, לְהִתְחַזֵּק עַל-יְדֵי רוּחוֹ בָּאָדָם הַפְּנִימִי שֶׁלָּכֶם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכֹּן הַמָּשִׁיחַ בִּלְבַבְכֶם עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה וְתִהְיוּ מֻשְׁרָשִׁים וּמְיֻסָּדִים בְּאַהֲבָה; כָּךְ תּוּכְלוּ לְהָבִין יַחַד עִם כָּל הַקְּדוֹשִׁים מָה הָרֹחַב וְהָאֹרֶךְ וְהַגֹּבַהּ וְהָעֹמֶק, וְלָדַעַת אֶת אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ הַנִּשְׂגָּבָה מִדַּעַת, לְמַעַן תִּמָּלְאוּ בְּכָל מְלוֹא הָאֱלֹהִים." (אפסים ג 14-19)

כשהגוף שלנו עייף, לחוץ, כואב או סתם חסר מוטיבציה, אנחנו יכולים לבחור לְהיכנע לו, ולהיות מתוסכלים, מעוצבנים ואומללים. מה שאגב משפיע לא רק עלינו, אלא גם מרעיל את הסובבים אותנו. או, שאנחנו יכולים לבחור להיות מודעים לָמחשבות ולבחור לדחות כל מחשבה שלילית שקשורה לְדכאון ולְלחץ, ובמקום זאת, לבחור להכריז כל בוקר את מה שדוד המלך הכריז:

"זֶה-הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (תהילים קיח כד)

תהיו מודעים לָמחשבות שלכם, תזהו אותן ותבררו אותן. תאמנו את עצמכם להיות ערים לכל מחשבה עד שתתרגלו לְהכניע כל מחשבה שלילית, למוטט אותה ולהחליף אותה בְּמחשבה חיובית. הבחירה האם להיות אומללים כי נסיבות החיים הן כאלה, או מאושרים בְּהתאם לְדעת אלוהים, היא שלכם בלבד:

"אָמְנָם חַיִּים אָנוּ כְּבָשָׂר וָדָם, אַךְ אֵין אָנוּ נִלְחָמִים כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם; שֶׁכֵּן כְּלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ עָצְמָתָם אֵינָהּ מִבָּשָׂר וָדָם, אֶלָּא עָצְמַת אֱלֹהִים בָּהֶם לַהֲרֹס מִבְצָרִים. אֲנַחְנוּ מְמוֹטְטִים תַּחְבּוּלוֹת וְכָל דָּבָר רָם שֶׁמִּתְנַשֵּׂא נֶגֶד דַּעַת אֱלֹהִים, וּמַכְנִיעִים כָּל מַחֲשָׁבָה לְשֵׁם צִיּוּת לַמָּשִׁיחַ" (קור"ב י 3-5)

אי אפשר להיות ממורמר ועצבני ולָחשוב מחשבות של אהבה, חסד ושלום. צריך לבחור. גם אם כולם סביבכם לחוצים, עצבניים, מדוכאים וציניים, תזכרו:

"אַל תִּדַּמּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אִם הִשְׁתַּנּוּ עַל-יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁתַּבְחִינוּ מַהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, מַהוּ הַטּוֹב וְהָרָצוּי וְהַמֻּשְׁלָם בְּעֵינָיו." (רומים יב 2)

במקום לחשוב מחשבה אנוכית כמו; "אף אחד לא מעריך אותי, נמאס לי שלוקחים אותי מובן מאליו", תחשבו מחשבה אלוהית, כמו; "את מי אני יכול לִבנות, במי אני יכול לִתמוך ולמי אני יכול לָעזור היום?".

בְּמקום לָחשוב מחשבה אומללה ושלילית כמו; "המצב גרוע, אין לי כוח, רע לי, עזבו אותי כבר", תחשבו מחשבה שמימית, כמו; "גם כשקשה לי אלוהים אוהב אותי והוא הכוח שלי לְהמשיך!"

אם נרצה או לא, בָּעולם תמיד יהיו לנו צרות, לכן:

"בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר לְמַעְלָה יֶהְגֶּה לְבַבְכֶם, לֹא בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ" (קולוסים ג 2)

הרעיון הוא ממש לא לרוקן את הראש שלנו ממחשבות, כפי שעושים בָּמדיטציות של המזרח הרחוק, אלא, לדחות מחשבות שליליות ולהחליפן בְּמחשבות חיוביות.

"כָּל אֲשֶׁר אֱמֶת, כָּל מַה שֶׁנִּכְבָּד, כָּל דָּבָר יָשָׁר, טָהוֹר, מָלֵא נֹעַם, כָּל אֲשֶׁר שִׁמְעוֹ טוֹב, כָּל מַעֲשֶׂה נַעֲלֶה, וְכָל דָּבָר הָרָאוּי לְשֶׁבַח – בְּאֵלֶּה יֶהְגֶּה לְבַבְכֶם" (פיליפים ד 8)

לכן, המלחמה הגדולה ביותר שאתה לוקח בה חלק, אם או מבלי לדעת, מתחוללת…בתוך הראש שלך.

המחשבות שלך מסוגלות לעודד, ליצור ולבנות: גם אותך וגם אחרים.

אבל המחשבות שלך גם יכולות להיות אנוכיות, לשתק, לחבל, לרסק ולהמית.

בָּראש שלנו, בָּמחשבות שלנו, מתרחשת המערכה האמיתית. שם שיא המלחמה. שם השטן גם תוקף אותנו עם שקרים בְּניסיון לנטרל אותנו ולהפוך אותנו ללא יעילים.

לדוגמא, כולנו חווינו טראומות כאלה או אחרות בָּחיים שלנו, בְּעיקר בָּילדות. ולכולנו יש שלדים בָּארון; סודות או חטאים שאנחנו לא בדיוק מתגאים בהם. השטן, מנצל את זה כדי לשתול לנו מחשבות – "אתה מקולקל, אתה סוג ב, החיים שלך לא שווים כמו של אחרים ואין לך סיכוי להצליח או ליהנות מהחיים, אתה סחורה פגומה."

גם אם אנחנו מרגישים ככה לְעיתים, אסור לנו לְהיכנע לָרגש, תהיה זאת טרגדיה של ממש, לתת לָרגשות שלנו, לְהכתיב לנו את החיים.

אז לפני שאנחנו מסוגלים לחיות כמו שצריך, אנחנו צריכים קודם כל ללמוד לחשוב כמו שצריך. למה? כי המחשבות שלנו הן שמייצרות את המעשים שלנו, ולא להיפך.

אם אתה רוצה לקבל תוצאות שונות בָּחיים, עליך לעבור שינוי מחשבתי. הרי לעולם לא תוכל להגיע מעבר, למה שהמחשבה שלך מגבילה אותך. אם אתה האריה שחשב שהוא פחדן, תמיד תהיה תקוע בְּמחשבה שאתה חתלתול חלשלוש.

מחקרים פסיכולוגים מודרניים, מלמדים שאם אנחנו חוזרים על משהו מספיק פעמים, הוא הופך להיות אוטומטית חלק ממי שאנחנו.

ד"ר דוד פלדמן, פסיכולוג מאוניברסיטת סנטה קלרה בְּארה"ב, ממחיש זאת בְּעזרת הדוגמא הבאה:

"עשרת הפעמים הראשונות שפסנתרן מנגן סונטה, עליו לחשוב בקפידה ובאופן מודע מה כל אצבע ואצבע עושה. אבל בסופו של דבר, ניגון היצירה הופך לפעולה אוטומטית."[1]

(ד"ר דוד פלדמן, מגזין “Psychology Today”, יולי 2017)

עכשיו, מה קורה אם אנחנו אומרים לְעצמנו שוב ושוב שאנחנו סחורה פגומה, שאנחנו לא מוצלחים או שאף אחד לא באמת אוהב אותנו? לאט לאט, זה יהפוך להיות חלק מאיתנו ומי שאנחנו. נהיה חסרי מוטבציה, אנשים מרירים וחסרי שמחת חיים, שנאבקים עם דכאון בְּאופן תמידי.

ומה קורה אם אנחנו כל הזמן חושדים בְּכולם, חושבים שכולם נגדנו, מקנאים בְּאחרים, זוממים בָּמחשבות שלנו איך להתנקם ולפגוע בְּאחרים, או מזלזלים בְּאחרים ובָּמניעים שלהם? מה יהיה הפרי של המחשבות הללו? איזה מעשים המחשבות הללו יולידו?

בָּברית החדשה, נותן שאול השליח רשימה של דוגמאות, לפרי שנובע מתוך מחשבות הבשר:

"מַעֲשֵׂי הַבָּשָׂר גְּלוּיִים וְאֵלֶּה הֵם: נִאוּף וּזְנוּת, טֻמְאָה, זִמָּה, עֲבוֹדַת אֱלִילִים, כִּשּׁוּף, שִׂנְאָה, מָדוֹן, צָרוּת עַיִן, כַּעַס, מְרִיבָה, מַחֲלוֹקוֹת, כִּתּוֹת, קִנְאָה, שִׁכְרוּת, הוֹלְלוּת וְכַדּוֹמֶה" (גלטים ה 19-21)

אנשים שהולכים אחרי המשיח, אמורים לכבוש ולהכניע מחשבות בשריות, לטובתה של הרשימה האחרת, הפרי אשר נובע ממחשבות הרוח:

"לְעֻמַּת זֹאת, פְּרִי הָרוּחַ הוּא אַהֲבָה, שִׂמְחָה, שָׁלוֹם, אֹרֶךְ רוּחַ, נְדִיבוּת, טוּב לֵב, נֶאֱמָנוּת, עֲנָוָה, רִסּוּן עַצְמִי, עַל מִדּוֹת כָּאֵלֶּה אֵין תּוֹרָה חָלָה. הָאֲנָשִׁים הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ צָלְבוּ אֶת בְּשָׂרָם עִם תְּשׁוּקוֹתָיו וְתַאֲווֹתָיו. אִם חַיֵּינוּ מִן הָרוּחַ, הָבָה גַּם נִתְהַלֵּךְ עַל-פִּי הָרוּחַ." (גלטים ה 22-25)

המלחמה הזאת לעולם לא נגמרת. תמיד יקפצו לנו לראש מחשבות מהרוח ומחשבות מהבשר. הבחירה באיזה מחשבה נהגה – היא בְּידנו כל יום מחדש.

השאלה היא – האם המחשבות שלך שולטות בך, או שאתה זה ששולט בָּמחשבות שלך? מי מנצח בָּקרב הזה? והאם אתה בכלל מודע לְקיומו?

לא כל מחשבה אנחנו בוחרים לָחשוב, יש גם מחשבות שפתאום קופצות לנו לָראש ישירות מהתת מודע. אבל זה לא אומר שאנחנו חייבים לקבל, להסכים או אפילו להגות בכל מחשבה שקופצת לנו לָראש. אנחנו יכולים לבחור למוטט ולהכניע מחשבות שכאלה.

זאת אומרת שכחלק מהמלחמה הזאת, עלינו לבחון כל מחשבה ומחשבה שעוברת לנו בָּראש ולקבל החלטה לגבי כל אחת מהן, תמיד. האם אנחנו מאמינים לה ומאמצים אותה, או מכניעים אותה ודוחים אותה?

נשמע מתיש, נכון? לעצור ולבחון כל מחשבה ומחשבה שעוברת לנו בָּראש, להעמיד אותה לְמבחן מול דעת אלוהים, ואז, אם צריך, לְמוטט ולהכניע אותה. נכון, וזאת אולי המלחמה הקשה בְּיותר שעל כל אחד ואחת מאיתנו לְהילחם!

כשאנחנו בוחרים לָלכת אחרי המשיח, החיים שלנו לא הופכים לְפתע לְגן עדן. לְהיפך, יש לנו סטנדרט חדש ולכן עלינו לָעבוד הרבה יותר קשה על עצמנו – על האופי שלנו ועל האישיות שלנו. ראשית, עלינו לעקור את כל העשבים השוטים, הקוצים והדרדרים שבְּמשך שנים, אם או מבלי לדעת, נשתלו לנו בָּגן.

ואז, כשאנחנו רואים שזרעים רעילים חדשים מתחילים לְהישתל, עלינו לבלום אותם. אל תצפו בָּהם מהצד נשתלים וצומחים. תעקרו אותם ובמקומם, תשתלו זרעים טובים.

השטן מתמוגג כאשר זרעים רעילים נשתלים לנו בָּמחשבות. לא רק כי אנחנו מרעילים את עצמנו, אלא כי על הדרך – אנחנו משרתים את האג'נדה של השטן בְּלהרעיל אחרים סביבנו. הזרעים הרעילים שאתם שותלים, הורגים לא רק אתכם, אלא גם מרעילים את הסביבה שלכם.

אתם יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים. מחשבות בָּהן כולנו נאבקים, מחשבות של קנאה, אנוכיות, רמאות, שליטה, מרירות, כעס ושנאה.

אלו הן המחשבות והזרעים הרעילים שהובילו בְּסופו של דבר לְדחייתו וצליבתו של משיח אלוהים. אבל אלוהים, בְּריבונותו, השתמש בָּמשיח על מנת לָהוות זרע בפני עצמו. עם תחייתו מן המתים, הצמיח עבורנו שורשים טובים חדשים, שרמסו את השורשים הרעילים. הוא קם לְתחייה על מנת לְהעניק לנו חיים חדשים לא רק בָּנצח, אלא גם פה עלי אדמות. ישוע יצר עבורנו גפן שתתמודד מול קורי העכביש שהשטן מייצר.

לבדנו, אין לנו סיכוי להתמודד עם השטן, אבל אם אנחנו הופכים לְשריג בָּגפן של ישוע, אנחנו מקבלים תזונה טובה לְזרעים טובים:

"אַתֶּם כְּבָר מְטֹהָרִים עַל-יְדֵי הַדָּבָר שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם. עִמְדוּ בִּי וַאֲנִי בָּכֶם. כְּמוֹ שֶׁהַשָּׂרִיג אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פְּרִי מֵאֵלָיו אִם לֹא יַעֲמֹד בַּגֶּפֶן, כָּךְ גַּם אַתֶּם אִם לֹא תַּעַמְדוּ בִּי. אֲנִי הַגֶּפֶן; אַתֶּם הַשָּׂרִיגִים. הָעוֹמֵד בִּי וַאֲנִי בּוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי לָרֹב, שֶׁכֵּן בִּלְעֲדַי אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר." (יוחנן ט"ו 1-5)

אז בָּפעם הבאה שעולה לכם המחשבה שאתם לא מסוגלים יותר, שאין לכם מספיק, שנגמר הכוח, שאתם כשלון ושאין לכם סיכוי להצליח.

תבחרו לִדחות אותה, ולהחליף אותה בְּמחשבה חיובית:
"הַכֹּל אֲנִי יָכוֹל בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן בִּי כֹּחַ." (פיליפים ד 13)

אל תלך לישון עם המחשבה "אף אחד לא באמת מבין אותי ואף אחד לא באמת אוהב אותי", תלך לישון עם המחשבה "אלוהים מבין אותי, מכיר את החטאים ואת הסודות הכמוסים שלי, ובכל זאת הוא אוהב אותי!".

ממש כמו שספורטאי מצטיין מתאמן בלי הפסקה כל יום מחדש בְּכדי לְהשתפר ולנצח, ככה גם עלינו, בָּעולם הרוחני.

מדובר בְּשינוי מחשבתי פנימי. עלינו לפתח בָּסיס של מחשבות רוחניות: דעת אלוהים, המבוססת בָּזהות שלנו בְּאלוהים.

אם אתם מרגישים שאתם תחת התקפה, תחזרו אחורה אל הבסיס, אל הזהות שלכם בָּמשיח כבנים לְאלוהים.

עלינו להזכיר לְעצמנו שוב ושוב, להגות בְּאמיתות רוחניות נצחיות, עד שהללו יהפכו להיות חלק טבעי מאיתנו ומהזהות שלנו.

אחד הדברים החשובים ביותר, זה לדעת מי אנחנו בָּמשיח. אם לא נדע את הזהות שלנו כילדיו של אלוהים, נחייה בְּמנטליות של עבד ללא מעמד:

"הֲרֵי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ שֶׁל עַבְדוּת לַחֲזֹר אֶל הַפַּחַד, אֶלָּא קִבַּלְתֶּם רוּחַ הַמַּקְנָה מַעֲמָד שֶׁל בָּנִים, וּבְרוּחַ זֹאת אָנוּ קוֹרְאִים "אַבָּא, אָבִינוּ". הָרוּחַ עַצְמָהּ מְעִידָה יַחַד עִם רוּחֵנוּ שֶׁבָּנִים לֵאלֹהִים אָנוּ. וְאִם בָּנִים, אֲזַי יוֹרְשִׁים: יוֹרְשֵׁי נַחֲלַת אֱלֹהִים וְגַם יוֹרְשִׁים הַשֻּׁתָּפִים לַמָּשִׁיחַ" (רומים ח 15-17)

לא רק לגבי עצמנו עלינו לברור מחשבות ולשנות את דרכי החשיבה. אלא, גם לגבי אחרים.

העולם הרגיל אותנו בְּאופן אוטומטי לחשוב מה הבעיה בְּכל אחד אחר: ההוא לא חכם במיוחד, ההיא מתלבשת גרוע, ההוא ממש מעצבן, ההיא חסרת השכלה, ההוא עם ידיים שמאליות.

אבל הברית החדשה מלמדת אותנו להסתכל אחד על השני דרך עיניו של המשיח, בתור הבריאה של אלוהים:

"שֶׁכֵּן אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ דּוֹחֶקֶת בָּנוּ, בְּהַכִּירֵנוּ שֶׁאֶחָד מֵת בְּעַד הַכֹּל, לָכֵן הַכֹּל מֵתוּ. וּבְעַד הַכֹּל הוּא מֵת, כְּדֵי שֶׁאֵלֶּה הַחַיִּים לֹא יִחְיוּ עוֹד לְמַעַן עַצְמָם, אֶלָּא לְמַעַן זֶה אֲשֶׁר מֵת וְקָם בַּעֲדָם. עַל כֵּן מֵעַתָּה אֵין אָנוּ מַכִּירִים אִישׁ עַל-פִּי רְאוּת אֱנוֹשִׁית… עַל כֵּן מִי שֶׁנִּמְצָא בַּמָּשִׁיחַ הוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה. הַיְשָׁנוֹת עָבְרוּ; הִנֵּה נִהְיוּ חֲדָשׁוֹת." (ב' קורינתים ה 15-18)

לסיכום

פסיכולוגים מומחים הגיעו בימנו לָמסקנה כי הדרך הטובה ביותר להביא לְשינוי אמיתי, זה הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. זאת אומרת, שינוי החשיבה בָּמוח על ידי תרגול ולמידה מחדש שמביאה לְשינוי תפיסת העולם.

לָמסקנות שמיטב הפסיכולוגים רק היום מגיעים, כתבי הקודש כבר הגיעו לפני אלפי שנים.

זכרו, החיים שלנו מורכבים מעט מאוד מסיטואציות, והרבה מאוד מאיך שאנחנו מגיבים להן.

אין לנו שליטה על רוב נסיבות החיים. אבל, כן יש לנו שליטה איך שאנחנו מגיבים. עלינו לבחור כל יום מחדש, בין מחשבות הבשר האנוכיות, לְבין להכניע אותן למען מחשבות הרוח שנועדו לבנות, לעודד ולברך.

בָּעולם הגשמי, ידע זה כוח. כמה שאתה יודע יותר, ככה תוכל להתמודד ולהצליח יותר. זה תקף גם לָעולם הרוחני. אז עכשיו כשאתם יודעים, כבר אין תירוצים. תתחילו היום, תהיו מודעים לכל מחשבה שעוברת לכם בָּראש, ותבקשו מרוח הקודש שתעזור לכם לזהות, לברור, ולהכניע מחשבות שליליות, ולהחליף אותן בְּמחשבות חיוביות.

קל בָּתיאוריה, קשה לְיישום, אבל ההתמדה תשתלם לכם!

_{[1] https://www.psychologytoday.com/us/blog/supersurvivors/201707/does-the-unconscious-really-exist}