מהי ‘הבשורה’ של ישוע והברית החדשה?

אלוהים אוהב אותך ויש לו תוכנית עבורך: חיים ושלום

אלוהי אברהם, יצחק ויעקב אוהב אותך. הוא ברא אותך לתכלית מסוימת, על מנת שתוכל להכיר אותו באופן קרוב ואישי וליהנות משלומו לנצח. אך גם על מנת שתוכל לחוות חיים פוריים ומלאים בתכלית.

“כי אתה אדוני טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך:…כי חסדך גדול עלי… ואתה אדוני אל רחום וחנון וארך אפים ורב-חסד ואמת” (תהילים פ”ו: ה,י”ג,ט”ו) “כי אנוכי ידעתי את המחשבות אשר אנוכי חושב עליכם נאום ה’ מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה” (ירמיה כ”ט: י”א).

אם כך, מדוע רוב בני האדם לא יודעים את שלום אלוהים ולא חיים בתוכניתו?

הבעיה: האדם הוא חוטא ולכן מופרד מאלוהים

כולנו חוטאים ולכן כולנו מנותקים מאלוהים. משום כך איננו יכולים ליהנות מאהבת האלוהים וממערכת יחסים אישית עמו.

“כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא” (קהלת ז’: כ’)

האדם נברא כדי להיות בקשר הדוק וקרוב עם אלוהים, אך בעקשנותו בחר ללכת בדרך משלו. על כן נותקה התחברות זו עם בוראו. עקשנות זו, שביטוייה הם מרד פעיל או אדישות, מעידה על התופעה המכונה במקרא “חטא”.

“הן לא קצרה יד-ה’ מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע: כי אם עוונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלוהיכם וחטאתיכם הסתירו פנים מכם משמוע” (ישעיה נ”ט: א-ב)

האלוהים קדוש ואילו האדם – חוטא. האדם מנסה “לקנות” את אלוהים בכוחות עצמו על ידי התנהגות מסוימת: בקיום מצוות, במעשים טובים, בחיי אדיקות, בפילוסופיה או בדת כלשהי. אולם אין בכך כדי לגשר על הפער המפריד בינינו לבין אלוהים.

“ונהי כטמא כולנו וכבגד עדים כל צדקותינו ונבל כעלה כולנו ועווננו כרוח חשאונו” (ישעיה ס”ד: ה)

הפתרון: כפרה עבור חטאינו

כפרה בדם היא הדרך היחידה והאמצעי היחידי שאלוהים סיפק לשם פתרון בעיית החטא, רק בזכות קורבן דם הבא עם חרטה כנה ואמיתית מהלב ניתן לכפר על חטאים על פי התורה.

“כי נפש הבשר בדם היא ואני נתתיו לכם על-המזבח לכפר על-נפשותיכם כי-הדם הוא בנפש יכפר” (ויקרא י”ז: י”א)

דם הכפרה עבור חטאינו הותז על המזבח בבית המקדש. מזה 2000 שנה בית המקדש, המזבח והכהונה אינם קיימים. אך אלוהים לא שינה את עקרון הכפרה בדם, ומאז החורבן הוא מספק את דם הכפרה עבור חטאינו ממקור אחר, שנובא וסומל בקורבנות המקדש (זכריה י”ג: א).

“והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו, כולנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עוון כולנו” (ישעיה נ”ג: ה-ו)

ישעיהו הנביא מנבא על אחד העתיד לקחת עליו את חטאינו בחבורתו (סבלו), מאוחר יותר כונה אותו אחד על ידי חכמי ישראל כ”המשיח”.

אלוהים גישר על הפער המפריד בינינו ובינו בשלחו את המשיח, שה האלוהים, למות במקומנו ולשלם את חוב חטאנו. המשיח קיבל על עצמו את העונש המגיע לנו. באמצעות מותו עשה לנו המשיח שלום עם אלוהים.
הכפרה באמצעות המשיח נובאה מקדם, כמו כן נובאו מאפייניו על מנת שנוכל לזהותו בבואו:

על המשיח להיות מצאצאי דוד (ירמיה כ”ג: ה-ו)

• הוא יוולד בבית לחם יהודה (מיכה ה’: א’)
• הוא בעל טבע על-אנושי (ישעיה ט’:ה-ו)
• הוא ימות על לא עוול בכפו (ישעיה נ”ג: ט-י)
• הוא יקום מן המתים (ישעיה נ”ג: י”ב. תהילים ט”ז: י’)
• הוא יבוא לפני חורבן בית המקדש השני – שהתרחש בשנת 70 לספירה (דניאל ט’: כ”ו)
• העם שלו, עם ישראל, ידחה אותו (ישעיהו נ”ג ה-ו)

ישנו רק איש אחד בהיסטוריה אשר בו נתגשמו כל הנבואות הללו… ישוע בן-דוד (לו הרבנים עיוותו את השם ל:”ישו הנוצרי”) הוא המשיח!

בחייו של ישוע מנצרת ובאישיותו נתגשמו כל נבואות התנ”ך על המשיח. עובדה זו אינה יכולה להיות מקריות גרידא או תוצאה של ניסיונות אנושיים למלא את הנבואות הללו.

ישוע טען להיות המשיח והצהיר: “אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או את הנביאים, לא באתי לבטל כי אם לקיים. (מתי ה’: י”ז – ציטוט מהברית החדשה)

תקומתו של ישוע מן המתים מעידה כי הכפרה בדמו תקפה ורצויה לאלוהים.

עלינו להזמין ולקבל באופן אישי את המשיח כמושיע

כפי שבני ישראל סמכו ידיהם על הקורבן, על שעיר הכפרות (ויקרא ט”ז: כ”א), כך עלינו לסמוך באופן אישי על הכפרה שישוע המשיח סיפק, על מנת שנוכל לחוות בזכותה את אהבתו של אלוהים ולכונן מערכת יחסים אישית עמו.

אנו מביעים את ביטחוננו בכפרת המשיח על ידי קבלת ישוע המשיח באופן אישי. “לאלה אשר קיבלו אותו, המאמינים בשמו, נתן תוקף להיות בנים לאלוהים.” (יוחנן א’: י”ב)

אנו מקבלים את ישוע המשיח באמונה – “הן בחסד נושעתם על ידי האמונה, וזאת לא מידכם, כי אם מתנת אלוהים היא. אין זה נובע ממעשים, כדי שלא יתגאה איש” (אל האפסיים ב’: ח-ט)

כיצד מקבלים את ישוע כמשיח? הוא קורא לנו לפנות אליו אישית. ישוע המשיח אמר: “הנני עומד ליד הדלת ודופק. איש כי ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אכנס אליו ואסעד איתו והוא איתי” (חזון יוחנן ג’: כ’)

קבלת המשיח, ישוע, כרוכה בפנייה מדרכנו-אנו אל האלוהים, ובביטחון כי ישוע המשיח אכן ייכנס לחיינו, יסלח לחטאינו ויחדש את הקשר המנותק בינינו ובין האלוהים. אזי ישנה אותנו אלוהים ויהפוך אותנו לאנשים כלבבו. אנו מקבלים אפוא את ישוע המשיח באמונה, בצעד רצוני שבחרנו בו.

יש אנשים החושבים שיהודי אשר קיבל את המשיח חדל להיות יהודי. דעה זו אינה נכונה. מי שמאמין בישוע אינו פחות יהודי משהיה, להיפך, הוא אדם המתמסר למשיח היהודי!

האם אתה מאמין שישוע הוא המשיח שהושיע אותך מחטאיך?

האם אתה מוכן לפנות מחטאיך וללכת בדרך המשיח?

במידה וכן, אלוהים יודע את אשר בליבך. יותר משהוא מעונין במילים שאתה מבטא בפיך, הוא מעוניין בכוונת ליבך. להלן מוצעת דוגמה לתפילה:

“אלוהי אברהם יצחק ויעקב, חטאתי לפניך ואני זקוק לסליחתך. אני מודה לך על שבאמצעות ישוע סיפקת את דם הכפרה המסיר את כל חטאיי. אני פותח לפניך את ‘דלת ליבי הנעולה‘ ומקבל את ישוע המשיח כאדוני ומושיעי. תודה לך שסלחת לי על חטאיי ועל שנתת לי חיי עולם. היכנס נא לחיי והנהג אותם. עשני נא איש כלבבך.”

האם התפללת תפילה זאת?

נשמח להמשיך לעודד אתכם באמונתכם במשיח!