מלחמת ישראל בחמאס וברוח עמלק

חמאס, ארגון הטרור הגדול בעולם הממומן לאחרונה על ידי איראן, שבעצמה סובלת ממצוקה כלכלית, חישב את המתקפה שלו. המחבלים, הגיעו דרך היבשה, באוויר ובים, וביצעו את הפיגוע הקטלני ביותר מאז שנוסדה מדינת ישראל הצעירה. בשבת בבוקר, השביעי באוקטובר, ביום שמחת תורה, התעוררנו לשמע אזעקות צבע אדום. לא ידענו שהיום יביא לנו בשורות רעות מאוד. מה שקרה באותו יום היה לא פחות מטבח נורא.

 

רוחו של עמלק

משמעות המילה חמאס (חמס) היא אלימות, עוול, גזל. אין מילה שמתארת טוב יותר את אשר התרחש! עד כה כ-1400 ישראלים נטבחו בדם קר, כ-3800 נפצעו, ולמעלה מ-200 נחטפו ונלקחו לעזה כבני ערובה. קשישה בת 85 הוצעדה ברחובות עזה כשלל. היא נלקחה וכעת נותרה ללא התרופות הנחוצות לה. זו רק דוגמה אחת לחוסר האנושיות של מחבלי החמאס. הם חטפו בכוח צעירים וצעירות, ילדים קטנים ואפילו תינוקות, זקנים ואנשים חלשים – בדיוק כפי שעשו העמלקים בעת שבני ישראל ברחו ממצרים. הם תפסו את החלשים שהשתרכו מאחור – את הילדים, את החולים, את הזקנים… ואלוהים, לא שכח את מעשיהם הרעים.
היום אנחנו פוגשים שוב את אותה שנאה רוחנית לישראל, את רוח עמלק, מרימה שוב את ראשה המכוער. לא, לא מדובר במלחמה נגד בשר ודם.

"זָכֹור אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם׃ אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים׃" (דברים כ"ה 18-17)

מאות צעירים שהשתתפו בפסטיבל מוזיקה למען השלום נלכדו ונרצחו. רבים אחרים נלקחו לתוך עזה תוך שהם זועקים באימה. האלימות האכזרית לא פסחה גם על נשים ובחורות צעירות. רבות נגררו בשערן, נקשרו ויש גם שנאנסו. המחבלים תפסו ילדם קטנים, התעללו בהם ורצחו אותם ביריות. כ-40 תינוקות נמצאו ערופי ראש. גופותיהן השבורות של נשים עירומות הוצגו והושפלו ביריקות. מחבלי חמאס רקדו וחגגו על גופות של חיילים שנהרגו בקרב.

"איננו יכולים למחוק מהזיכרון את המראות שבהן חזינו. אי אפשר לעכל את הרוע שאליו היינו עדים."

מחבלי חמאס נהרו דרך הגבול הפרוץ, נכנסו לתוך היישובים הישראליים ועברו מדלת לדלת כדי לגנוב, להרוג ולהשמיד. קשישה אחת נורתה למוות והטלפון שלה נלקח כדי להעלות את תמונת גופתה לעמוד הפייסבוק האישי שלה. באופן מכאיב זה התבשרה משפחתה על מותה. הרשעות מצמררת! אנחנו הרוסים! ליבנו שבור…

"מִי־יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקֹור דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יֹומָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת־עַמִּי׃" (ירמיהו ח' 23)

בימים האחרונים קיבלנו מאנשים מכל רחבי העולם אלפי הודעות המביעות הזדהות, מאנשים הרוצים לנחם אותנו בעת אבלנו. בכל רחבי העולם המונים מתפללים אל האחד שבאמת יכול לעזור! הפגנת האהבה וההזדהות הזו מעוררת הערכה רבה ומרגשת מאוד! בזמן האימה וחוסר האונים שלנו, אנחנו נושאים את עינינו לאלוהים ומבקשים ישועה, תקווה והבנה.

 

לחימה בכוחות רוחניים

ירמיהו ראה דברים דומים שקרו לישראל בימיו. אין זו הפעם הראשונה שעם ישראל עובר התאכזרות נוראית ברמה שכזאת. וצר לי לומר, זו לא הפעם האחרונה. השנאה הזו היא עתיקה, ארוכת שנים, שטנית. רוח עמלק הרצחנית עולה שוב ושוב מאז תקופת התנ"ך במטרה להשמיד את ישראל, והיא נמשכת לאורך ההיסטוריה עד עצם היום הזה.
ואכן, כשבלעם אמר את דברי אלוהים על העתיד, הוא ניבא שכל זה יגמר רק באחרית הימים:

"וַיַּרְא אֶת־עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלֹו וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גֹּויִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתֹו עֲדֵי אֹבֵד׃" (במדבר כ"ד 20)

בני ישראל שיצאו ממצרים נלחמו בעמלקים וניצחו אותם ברפידים (שמות י"ז), אך העמלקים חזרו שוב ושוב ותקפו את ישראל גם בימי השופטים. הם קמו שוב ושוב במטרה להטיל אימה גם בימי שאול ודוד. כשדוד חנה בצקלג, פשטו העמלקים על המחנה – בדומה לחמאס – ולקחו נשים וילדים ובזזו את המחנה. אבל בעזרת אלוהים העם התאושש והכל חזר לקדמותו. אנחנו מתפללים שבדיוק כמו בפרשת צקלג, גם כעת נראה את שובם הבטוח של יקירינו ואת שיקומם המלא.

"וַיָּבֹא דָוִד וַאֲנָשָׁיו אֶל־הָעִיר וְהִנֵּה שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם נִשְׁבּוּ׃ וַיִּשָּׂא דָוִד וְהָעָם אֲשֶׁר־אִתֹּו אֶת־קֹולָם וַיִּבְכּוּ עַד אֲשֶׁר אֵין־בָּהֶם כֹּחַ לִבְכֹּות׃ וּשְׁתֵּי נְשֵׁי־דָוִד נִשְׁבּוּ אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי׃ וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד כִּי־אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלֹו כִּי־מָרָה נֶפֶשׁ כָּל־הָעָם אִישׁ עַל־ (בנו) בָּנָיו וְעַל־בְּנֹתָיו וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּיהוה אֱלֹהָיו׃" (שמואל א' ל' 6-3).

מאוחר יותר, נאמר במגילת אסתר, שבעת שעם ישראל היה בגלות בבבל, קם צאצא נוסף של עמלק ששמו המן. הוא זמם שוב להשמיד את העם היהודי. המצב נראה אז כל כך גרוע, עד שכל העם החליט ללבוש שק ואפר, לצום במשך שלושה ימים ולהתפלל שרצח העם המתקרב לא יתרחש. אז הקים אלוהים את אסתר. באומץ רב היא הלכה לדבר אל המלך בשם עמה. כך הציל אלוהים את עמו.
חשוב לזכור: המלחמה שלנו אינה נגד בשר ודם.

"זוהי מלחמה רוחנית נגד אלוהים, מטרותיו ועמו."

רוחו של עמלק חיה ופועלת לאורך הדורות, נושפת איומים רצחניים ולא חדלה מלנסות להשמיד את ישראל לתמיד. כמובן, השואה הייתה הופעה נוספת של עמלק ושנאתו ליהודים. נגד זה אנחנו עומדים. לחמאס כארגון טרור יש אולי סוכנים אנושיים, אבל הרוח מאחוריו היא שטנית.

 

הערבים אינם האויב

המצב הרסני ומזעזע עבור יהודים בישראל וגם בכל רחבי העולם הרואים את התומכים בפלסטינים חוגגים כשבני עם ישראל נטבחים. המצב קשה מאוד עבור ערביי ישראל. ככל הנראה במתקפת החמאס נרצחו למעלה מארבעים ערבים אזרחי ישראל. לדברי יאיר וולך (Yair Wallach), המחבלים לא חסו אפילו על אישה שלבשה חיג'אב. היא נורתה למוות מטווח קצר בעת שהייתה ברכבה. מסגד ליד ירושלים נפגע מרקטה שנורתה מעזה. לחמאס לא אכפת מי נפגע ממעשיו. כשנשמעות האזעקות, כולנו רצים לתפוס מחסות, יהודים וערבים כאחד.
נוסייר יאסין (מ- Nas Daily) נהג להזדהות כפלסטיני-ישראלי, אבל כעת הוא כתב כך: "לאחר האירועים האחרונים, התחלתי לחשוב, ולחשוב, ולחשוב. ואז המחשבות שלי הפכו לכעס. הבנתי שאם יפלשו שוב ככה לישראל, לא נהיה בטוחים. בעיני טרוריסט שפולש לישראל, כל האזרחים הם מטרות. 900 ישראלים מתו עד כה. יותר מ-40 מהם ערבים, שנרצחו בידי ערבים אחרים. גם שני תאילנדים נרצחו וזרים נוספים. אינני רוצה לחיות תחת ממשלה פלסטינית. יש לי רק בית אחד. על אף שאינני יהודי, הבית הזה הוא ישראל. שם גרה כל משפחתי, שם גדלתי. זו המדינה שאני רוצה לראות ממשיכה להתקיים כדי שגם אני אוכל להתקיים".
למרבה הצער, קיים בארצנו מתח רב בין יהודים לערבים. על פי הערכות, כ-3,000 עזתים חצו בשבת את הגבול הפרוץ. חלקם נעצרו, חלקם חוסלו אך רבים הצליחו לחזור חזרה לשטח הרצועה. החמאס מפציר בערבים הפלסטינים בגדה המערבית להצטרף למאבק, "לכבוש מחדש את ירושלים". על בסיס קורות העבר אנחנו יודעים שרבים אינם זקוקים לעידוד רב על מנת להיענות לקריאה שכזאת. השקר עתיק היומין לפיו "יהודים מסתערים על מסגד אל-אקצא" מלבה את אש הזעם, אש המקשה להבחין בין מחבל חמאס, לפלסטיני זועם המבקש להצטרף למאבק ולמישהו שהוא רק רופא שיניים, ירקן תמים או אפילו אח לאמונה. אחינו ואחיותינו הערבים, מרגישים חוסר ביטחון וחוששים שיזהו אותם כאויבים רק בגלל זהותם, חזותם או המבטא הערבי שלהם. אולם, ערבים אינם האויב שלנו. האויב שלנו הוא האויב הרוחני. המלחמה הזו היא טרגדיה לכל בית ישראל ולכל מי שמשתוקק לחיות כאן בשלום.

 

התקווה שבאופק

התמונה היא אומנם עגומה, אך כמו בכל נבואה קודרת בתנ"ך, תמיד יש תקווה. חבר חילוני קונן: "לעולם תיפתר הבעיה הזו…", אבל הוא טועה. באופק יש סוף לבעיה, והוא מפואר לחלוטין. ישוע יחזור לירושלים ויסדר את הכול כראוי. עד אז אנחנו יכולים להלל ולשבח את שמו בכל עת! מאמינים רבים, ערבים ויהודים, מהללים את האדון בעת שהם ממתינים בתקווה ובאמונה לפריצת הדרך! בכל קצות העולם אנשי אמונה מתפללים למען מדינת ישראל, למען המשפחות שנפגעו ולמען כל הסובלים מהרוע השטני שהתממש לנגד עינינו. אנחנו, במכללה למקרא, בשיתוף פעולה עם רבים מהארץ ומחו"ל, נמשיך להושיט יד כדי לתמוך בעמנו. מאמינים רבים הם שוחרי שלום, תומכים בישראל ומסייעים ברכישת ציוד, אוכל, מים וכל דבר נדרש אחר. כמובן שאנחנו ממשיכים לעודד ישראלים לפנות לאלוהים, וממשיכים לחלוק את הבשורה גם עם אנשים בעזה. מאמינים יהודים וערבים פועלים בתיאום כדי להעניק עזרה וטיפול לנזקקים ולהיות אור בחשכה.
אלוהים העניק לנו את דברו, ובעזרתו נוכל לדעת למה לצפות. ישוע אמר שנחווה צרות בעולם הזה, אך גם עודד אותנו בהבטחתו שהוא ניצח את העולם. הוא האדון, הוא המלך!

"אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרֹות נִמְצָא מְאֹד׃
עַל־כֵּן לֹא־נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמֹוט הָרִים בְּלֵב יַמִּים׃
יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ־הָרִים בְּגַאֲוָתֹו סֶלָה׃

נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר־אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיֹון׃
אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל־תִּמֹּוט יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנֹות בֹּקֶר׃
הָמוּ גֹויִם מָטוּ מַמְלָכֹות נָתַן בְּקֹולֹו תָּמוּג אָרֶץ׃
יהוה צְבָאֹות עִמָּנוּ מִשְׂגָּב־לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃

לְכוּ־חֲזוּ מִפְעֲלֹות יהוה אֲשֶׁר־שָׂם שַׁמֹּות בָּאָרֶץ׃
מַשְׁבִּית מִלְחָמֹות עַד־קְצֵה הָאָרֶץ קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית עֲגָלֹות יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ׃
הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי־אָנֹכִי אֱלֹהִים אָרוּם בַּגֹּויִם אָרוּם בָּאָרֶץ׃
יהוה צְבָאֹות עִמָּנוּ מִשְׂגָּב־לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃" (תהילים מ"ו)