הנבואה על בְּרִית חֲדָשָׁה (ירמיהו ל"א)

"הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה. לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם–נְאֻם-יְהוָה.  כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם.  וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת-יְהוָה כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם, נְאֻם-יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד." (ירמיהו ל"א ל'-ל"ד)

הברית החדשה – (לא תורה חדשה ולא דת חדשה)

בעברית מודרנית-מדוברת: "זה הדבר אשר אומר יהוה: "הנה ימים באים וכרתי עם ישראל  ובית יהודה (העם היהודי) ברית חדשה – כלומר הסכם חדש, או חוזה חדש. לא כמו ההסכם הקודם, הברית (החוזה) שעשיתי איתם כאשר החזקתי בידם בעת יציאת מצרים (הברית ההיא הייתה ברית על תנאי שהבטיחו לשמור כאשר הכריזו "נעשה ונשמע") אך הם הפרו את בריתי ואנוכי הייתי נאמן לדברי, כמו בעל נאמן. לכן הפעם, הברית החדשה שאכרות איתם תהייה אחרת: הפעם הזאת לא אכתוב את התורה על לוחות אבן או מגילה ששמים בארון הקודש. הפעם אכתוב את תורתי בתוכם פנימה – על לוח ליבם. תחת הברית הזאת יוכלו להמשיך להיות לי לעם ואנוכי אמשיך להיות להם לאלוהים. כל אחד שמקבל את תורתי ללבו ידע אותי – באם הוא קטן או גדול (ללא הבדל של גיל, מעמד או מין). לכל אחד ניתנת האפשרות לדעת אותי באופן אישי. (כי סיפקתי את הקורבן לחטאיהם) לכן אסלח לעוונם ולא אזכור את חטאיהם לעולם".

תפקידו של עם ישראל

מה תפקידו וחלקו של עם ישראל במערכה של המזרח התיכון, שהוא מקור התרבות המודרנית? כדי לענות על השאלה הזאת, עלינו לחזור לתחילת ההיסטוריה של העם היהודי ואבי העברים – אברהם. אלוהים בחר באברהם עוד בהיותו ידוע בשם אברם למטרה מאוד מסוימת, להיות אב לאמונה של עמים רבים, לא רק עם אחד, ולכן שינה את שמו לאברהם (אב המון גויים). בהיותו בן תשעים ותשע שנים, נראה אליו אלוהים: בראשית י"ז 1-6 א וַיְהִי אַבְרָם בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי-הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים.  2 וְאֶתְּנָה בְרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ, בִּמְאֹד מְאֹד. 3 וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל-פָּנָיו; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר.  4 אֲנִי, הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם.  ה וְלֹא-יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. 6 וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם; וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ."

ברור אם כן שאלוהים בחר באברהם להיות אב אמונה, לא רק לעם אחד – תכניתו הייתה הרבה יותר רחבה וכלל-עולמית.

כפי שציינתי קודם, ברית היא הסכם ובו תנאים שונים ששני צדדים המסכימים לתנאי ההסכם חותמים. אלוהים מדבר על בריתות שונות בתנ"ך, רובן ברית עולם ללא תנאים. מהי עם כן הברית החדשה שעליה מדבר ה' דרך נביאו ירמיהו? לא מדובר פה באיזו תורה חדשה ושונה. לא, מדובר באותה התורה שניתנה לבני ישראל בהר סיני, אך התנאים למלאה שונים. כי תנאי הברית הקודמת לא קוימו, ככתוב בדבר ה': "והמה הפרו את בריתי" (תנאי הברית דרך משה – ירמיהו ל"א פסוק 31) תנאי הברית החדשה כבר אינה רשימת חוקים של עשה ולא תעשה, מותר ואסור.

ישוע לא בא ליצור דת חדשה (נצרות) במקום הקודמת (יהדות). לא מדובר פה על דת מאורגנת ומסורות של בני אדם. ישוע בא כדי להיות הדרך החדשה לאלוהים, שהוא אותו האלוהים אשר בחר בעם ישראל – אלוהי אברהם, יצחק ויעקב. הדרך החדשה היא דרך יחסים אישיים. בפסוק 33 (ירמיהו ל"א), אומר הנביא שכל אחד ידע את ה' ביום ההוא, בזאת אין הוא מתכוון לומר שלא יהיה צורך ללמוד את התורה או את דבר אלוהים, אלא תינתן לכל אחד האפשרות להבין את דברו ולדעת אותו. "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ אֶת-יְהוָה". לכל אחד שדורש ורוצה לדעת את אלוהים תהיה כניסה לארמון המלך (מבחינה רוחנית) ורשות לבוא לפני כסא מלכותו על ידי הדרך שאלוהים סיפק – על ידי דם הברית החדשה.

הברית הקודמת דרך משה נחתמה אף היא בדם. אלוהים לא שינה את התורה אלא את הדרך למלא אותה. התורה שאלוהים נתן למשה לעולם לא תבוטל. ישוע אמר: "אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או את הנביאים, לא באתי לבטל כי אם לקיים או למלא אותה (מתי ה' 17). הברית הראשונה (דרך משה) הייתה מבוססת על דם קורבנות של בהמות, אותם היה על בני ישראל להקריב בכל פעם שחטאו (על פי תורת ה' אין סליחת חטאים ללא קורבן דם – (ויקרא י"ז 11). אך הברית החדשה מבוססת על דם הקורבן שאלוהים סיפק פעם אחת ולתמיד, דם שה האלוהים – ישוע, שנשפך עבור סליחת חטאים (ישעיהו נ"ג). ולכן ירמיהו ל"א 34 אומר: " נְאֻם-יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר-עוֹד".

מה ההבדל? הברית שאלוהים כרת עם העם באמצעות משה הייתה ברית על תנאי עשיית המצוות ושיטת קורבנות הדם של בהמות, ככתוב ב-ויקרא י"ז 11: "כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם:  כִּי-הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר".   לכן, כאשר משה הציג את הברית לבני ישראל במעמד סיני, שאל אותם אם ברצונם לקבלה (אין כפייה דתית עם אלוהים). העם ענה פה אחד: "נעשה ונשמע"! כלומר, נעשה כל מה שכתוב בחוזה בציות לקול ה' (נשמע) ככתוב ב-שמות כ"ד 7: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". לאור הסכמתם לתנאי הברית, חתם משה על החוזה בדם פר אשר הקריב לה', שם בקערה מחצית מכמות הדם, ואת החצי השני זרק על העם, ככתוב ב-שמות כ"ד 8: " וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם, וַיִּזְרֹק עַל-הָעָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה דַם-הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם עַל כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה".  כך נתחם ההסכם על כל תנאיו – החוזה (ברית) בין העם ואלוהיו.

יהושוע בן-נון, לאחר שהעם נכנס לארץ ישראל והתיישב בה, קרא בפניהם שוב את התורה ושוב שאלם אם ברצונם לעבוד את אלוהים או לא (על פי תנאיו בתורה): "וְעַתָּה יְראוּ אֶת-יְהוָה, וְעִבְדוּ אֹתו בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת; וְהָסִירוּ אֶת-אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם, וְעִבְדוּ, אֶת-יְהוָה.  וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה, בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת-מִי תַעֲבֹדוּן–אִם אֶת-אֱלֹהִים אֲשֶׁר-עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר, וְאִם אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְאָנֹכִי וּבֵיתִי, נַעֲבֹד אֶת-יְהוָה". שוב ענה העם – "נעשה ונשמע": "וַיַּעַן הָעָם, וַיֹּאמֶר, חָלִילָה לָּנוּ, מֵעֲזֹב אֶת-יְהוָה–לַעֲבֹד, אֱלֹהִים אֲחֵרִים. כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת-אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים… גַּם-אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אֶת-יְהוָה, כִּי-הוּא אֱלֹהֵינוּ".  יהושוע הזהיר את העם לא לעשות את ההחלטה הזאת כלאחר יד כי אלוהים הוא אל רציני וקנאי: "…לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה כִּי-אֱלֹהִים קְדֹשִׁים, הוּא:  אֵל-קַנּוֹא הוּא, לֹא-יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם…" אך העם המשיך וענה: "…לֹא, כִּי אֶת-יְהוָה נַעֲבֹד… אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד, וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע".

יהושע חתם שוב על הברית על פי עדותם והסכמתם (אלוהים לעולם אינו מכריח לקבל אותו, את דברו או רצונו, אך מקבלים זאת חייבים לעמוד בתנאיו). "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הָעָם, עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם, כִּי-אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת-יְהוָה, לַעֲבֹד אוֹתוֹ; וַיֹּאמְרוּ, עֵדִים…וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט…וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-כָּל-הָעָם… וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה, פֶּן-תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶם" (קטעים מיהושע כ"ד:14,15,16,17,19,21,22,24,27). על פי דבר ה', העם לא עמד בתנאי ההסכם, ("המה הפרו את בריתי"), לא עשו ולא שמעו כפי שהבטיחו. אך אלוהים, למרות שהזהיר את העם על תוצאות הרות אסון אם יפרו את הברית, לא הכחיד את העם, מאהבתו הרבה לעם ישראל ובגלל ברית העולם שכרת עם אברהם וצאצאיו – לכן נתן להם הזדמנות נוספת לבוא אליו דרך הברית החדשה.

הברית החדשה היא תהליך אישי של יחסים בין המאמין ואלוהים. מבוססת על למידה אישית והדרכה מרוח הקודש, המאפשרת לעשות את רצון אלוהים (רק אלוהים יודע באיזה שלב ביחסים איתו האדם נמצא ובאיזו צורה אלוהים יכול להדריך וללמדו את דרכיו). כך כותב אלוהים את תורתו על לבבות. הברית החדשה ניתנה על ידי אלוהים דרך ישוע כמתנה לכל החפץ. גם בכריתת הברית החדשה אלוהים נותן בחירה – לקבלה, או לא. כל המקבל אותה אינו צריך לשחוט איזו בהמה ולהביאה לאלוהים דרך כהן (שיטת הכוהנים ובית המקדש אינה קיימת יותר אך שיטת הקורבנות היא חוק עולם, כפי שכתוב בפסוק ויקרא י"ז:11). הפעם רק דם קורבן אחד ניתן כדי לכפר על חטאים. זו הדרך שאלוהים סיפק להיטהר מחטאים ולבוא אליו עם לב נכון כדי שיחקוק את תורתו על הלב ויצור קשר אישי עם האדם.

בדרך זו, ובעזרת רוח קודשו, יהיה אפשר לאדם לקיים את מצוותיו. זאת מתנת האל שנתן ברוב חסדו לכל מי שמוכן לקבלה. לא ניתן לאף אחד להכריח את השני לקחתה, היא ניתנת בחינם ומתקבלת מרצון חופשי והחלטה אישית. העם לא היה מסוגל לשמור את הברית הקודמת. אלוהים הוא אלוהים של צדק ועל פי משפט צדק היה עליו לחסל את העם על שהפרו את החוזה (ראה דברים כ"ח). אך אלוהים הוא גם אהבה וחסד ואוהב את עמו אהבת עולם (וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ, עַל-כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. ירמיהו ל"א 2)  אלוהים הרחום והחנון סלל דרך להגיע אליו לחיי עולם.

מה ההבדל המהותי בין סיני לבין הברית החדשה?

כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה;

ברית סיני היתה הוראה חיצונית, תוראה על אבן, חוקים ואיסורים חיצוניים שנכפים עלינו.
לעומת זאת, הברית החדשה תהיה חקוקה בלב, היא באה מבפנים. לכן, לנסות להיות אדם טוב יותר ומול ה"יצר הרע" שבי ארצה להילחם מבפנים – לא בגלל פחד מעונש חיצוני – אלא כי אני מכיר באהבת אלוהים שהקריב את חייו עבורי בדמות המשיח, אהבה שגורמת לי לרצות להגיב בפנים עם שינוי של הלב שלי (אם אני יודע ומכיר בכך שאלוהים הראה לי חסד, חמלה ואהבה, גם אני ארצה להפגין חסד, חמלה ואהבה לאחרים).

אולי גם יעניין אותך: