האם אנו יודעים מי חיבר את בשורות הברית החדשה?

 

רבים טוענים שלא ניתן לסמוך על המאורעות המתוארים בבשורות משום שאנו לא יודעים כלל מי חיבר אותן. על פי הטענה, השמות של מחברי הבשורות ("מתי", "מרקוס", "לוקס", "יוחנן"). האם יש ראיות לכך שהבשורות נכתבו על פי המחברים הללו?

לפני שניכנס אל תוך הראיות ההיסטוריות לכך שהמחברים הללו אכן כתבו את הבשורות, חשוב קודם כל להבין ששאלת זהות המחברים איננה כלל חשובה לשאלת המהימנות ההיסטורית הכללית של הבשורות. ההנחה שזהות המחברים היא קריטית לשאלת המהימנות של הכתובים מגלה חוסר בקיאות במחקר המודרני של הברית החדשה. כאשר החוקרים מבקשים לקבוע מהימנות של מאורע או אמרה שמיוחסת לדמות היסטורית מסויימת, לא מעניין אותם מי כתב את המסמך. הם משתמשים בקריטריונים היסטוריים המשומשים עבור קביעת האותנטיות של אותו המאורע שהם חוקרים. הקריטריונים הללו הם:

 

  1. חופפות היסטורית: השתלבותו והסתדרותו של המאורע עם העובדות הידועות אודות ההקשר בו המאורע התרחש.
  2. עדות בלתי תלויה ומוקדמת: הופעתו של המאורע בעדויות רבות (הקרובות מבחינה זמנית להתרחשותו ואשר אינן תלויות זו בזו ולא במקור משותף כלשהו) מגבירה את סבירות התרחשותו.
  3. קריטריון ה"מבוכה": המאורע\המידע ההיסטורי המסוים נחשב למביך ולכן הסיכוי שהוא הומצא או בודה הינו נמוך ולא מתקבל על הדעת. 
  4. שוני: המאורע איננו תואם את צורת החשיבה של החברה ולכן לא הגיוני כי הוא המצאה.
  5. עקביות: המאורע\המידע ההיסטורי הינו עקבי עם שאר העובדות הידועות לנו אודות הדמות אותה אנו חוקרים.

שימו לב שהקריטריונים הללו לא מניחים כלל את הזהות של המחברים או אפילו את המהימנות הכללית של הבשורות. אלא שהקריטריונים מתמקדים על מאורעות ספציפיים בבשורות ומספקים אישור או ראיה לכך שהם אכן התרחשו. כמובן שניתן להראות שהבשורות באופן כללי הן אמינות, אך הקריטריונים הללו לא תלויים במהימנות הכללית של הבשורות.1

אז איך כן יודעים שהבשורות נכתבו על ידי המחברים מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן?

על פי הטיעון של הספקנים, הייחוס של ארבע הבשורות למתי, מרקוס, לוקס ויוחנן הוא שגוי. הסיבה לכך היא שלעותקים המקוריים לא היו כותרות כמו "הבשורה על פי מתי". אז איך אנו יודעים שהם אכן חיברו את הבשורות אם הם לא ציינו את שמם ככותרת לחיבורם?

חשוב להבין שהמחברים בעת העתיקה לא נהגו לציין את שמם. פלוטרכוס למשל שהיה מחבר יווני שחיבר מעל 50 ביוגרפיות מסוף המאה הראשונה עד לתחילת המאה השנייה, לא ציין את שמו באף אחת מעבודותיו. אלא המסורת שהועברה לאורך הדורות שמעניקה לנו את הידע לגבי זהות המחברים של הביוגרפיות של העת העתיקה. שימו לב שאף אחד לא מכחיש שפלוטרכוס הוא המחבר של כתביו. 

אז אילו מסורות עתיקות מצביעות על זהותם של מחברי הבשורות? הראשונה מגיעה מהמנהיג המשיחי פפיאס שכתב בזמן 120 לספירה או אפילו לפני. סביר להניח שפפיאס הכיר את השליח יוחנן או מישהו שהכיר את השליחים2. הוא היה הראשון שטען שמתי ויוחנן היו חלק מן השנים עשר שחיברו את הבשורות המשוייכות להם. הוא גם כתב שמרקוס כתב את בשורתו על פי המידע שקיבל (שמרקוס קיבל) מפטרוס השליח. מספר עשורים לאחר מכן, מנהיג משיחי נוסף בשם יוסטינוס (150 אחרי הספירה) דיווח שלוקס, שהיה שותף למסעותיו של שאול, כתב את בשורת לוקס. זמן קצר לאחר מכן, מנהיג משיחי נוסף בשם אירנאוס (170 אחרי הספירה), אשר כנראה תקשר עם אחד מתלמידיו של יוחנן השליח בשם פוליקרפוס, אישר את הטענה של פפיאס לגבי זהות מחברי הבשורות. למרות שזהות מחברי הבשורות שנויה במחלוקת, חוקרים רבים מקבלים את הראיות לטובת המסורת הקדומה על פיה הבשורות אכן נכתבו על ידי המחברים שעל שמן נקראות הבשורות.3 אמנם לא ניתן לטעון בוודאות מוחלטת, יש ראיות היסטוריות טובות לכך שהבשורות אכן נכתבו על ידי המחברים הללו. העובדה ששמות המחברים לא מופיעים בעותקים הקדומים ביותר אשר בידינו, איננה מצביעה על כך שהכתבים הללו לא חוברו על ידי מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.ככל הנראה, שמות המחברים נוספו מאוחר יותר כדי למנוע בלבול בין הבשורות האותנטיות לבין הבשורות השקריות.4

 

הערות:

1. https://www.reasonablefaith.org/question-answer/P50/gospel-authorshipwho-cares

2. Papias, Fragments 1:4; 3:1–4, 7; 11; 15; 16:1.
Come Let Us Reason: New Essays in Christian Apologetics . B&H Publishing Group..
3. Robert H. Gundry, "Trimming the Debate," in Jesus' Resurrection: Fact or Figment? A Debate Between William Lane Craig and Gerd Lüdemann, ed. Paul Copan and Ronald K. Tacelli (Downers Grove, IL: InterVarsity Press, 2000), 117 (n15).

4. Martin Hengel, Studies, 64–84, cited by Robert H. Gundry, Mark: A Commentary on His Apology for the Cross (Grand Rapids: Eerdmans, 1993), 1041.

 

אולי גם יעניין אותך: