אש בשבת

בפוסט נוסף מבית היוצר המסואב של יד לאחים, הם כותבים: “בתורה שבכתב, כתוב במפורש, שאסור להבעיר אש בשבת. “שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה’ כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.” (שמות ל”ה, ב-ג’). מדוע אם כן, רוב חברי הקהילות המשיחיות בארץ כן נוסעים ברכב ומבשלים אוכל בשבת?”.1

כאן מתגלה באופן נמרץ מידת בורותם ביחס למסר העולה מכתבי הקודש – התנ”ך והברית החדשה. הרי מה למעשה מנסים המקטרגים לומר? ‘אתם, היהודים המשיחיים אומרים שאתם שומרים רק את התורה שבכתב ולא את התושב”ע; מדוע אם כן אינכם שומרים שבת כפי שמצווה בתורה’? ניכר עליהם כי הם פספסו לגמרי, הן את הפרדיגמה העוברת כחוט השני דרך כתבי הקודש והן את תמצית המסר של המשיח ושל הברית החדשה. נשתדל לענות על הטענה מארבעת הכיוונים הבאים:

מה לגביי יתר מצוות התורה

ביד לאחים החליטו להיטפל דווקא למצוות השבת, אך מה לגביי יתר מצוות? ידוע כי חלקה הארי של תורת משה עוסק במצוות הנוגעות לכהונה, למשכן ולהקרבת הקורבנות (לפחות 20% מכלל המצוות בחומש!!!). האם יש יהודים דתיים אשר שומרים מצוות אלו כיום? ומה לגביי מצוות הנידה (ויקרא י”ב 2-8)?; מה בנוגע למצוות המחייבות סקילה (שמות כ”א 29; דברים י”ג, י”ז, כ’)?; ומה באשר למצוות החגים אשר כוללות כולן הקרבת זבח לה’ (ראו למשל: יום כיפור בויקרא ט”ז וחג הסוכות בבמדבר כ”ט 12-39)?2 לא בכדי, נאלצו אפילו חז”ל להודות כי אם לשפוט לפי התורה שבכתב, הרי שעברנו על כל מצוה ומצוה.3

לכן, לפני שמתעקשים חברי יד לאחים להצביע על הקיסם אשר בעינינו, היינו ממליצים להם להתפנות ולהסיר את הקורה מבין עיניהם.

שלושת מושאי המצוות בתורת משה

נקודה קריטית נוספת שאותה מחמיצים ביד לאחים קשורה לחלוקה מהותית בתוך המצוות עצמן; את תרי”ג המצוות אשר בחומש ניתן לחלק לשלוש: א) מצוות טקסיות הקשורות למשכן ולעבודת הקורבנות בידי הכוהנים; ב) חוקים אזרחיים ופליליים אשר נתנו באופן ספציפי לעם ישראל עבור מגוריו בא”י; ג) חוקי מוסר אוניברסליים המשקפים את מלכות השמים ומחייבים את כל משפחות האדמה.

פרקים ט”ז-כ”ה בספר ויקרא מספקים שלל דוגמאות לחלוקה הזו: בפרקים ט”ז, כ”ג למשל, נפרשת דוגמא למצוות הנוגעות לטקס הקרבת העולה ביום הכיפורים ולדיני מועדי ה’, קרי חגי ישראל; בפרק כ”ה ניתן למצוא דוגמאות לחוקים המתייחסים באופן ספציפי לא”י, בכל הקשור לשנה השביעית (שמטה) ולשנת היובל; בפרקים י”ח-י”ט ניתן לאתר דוגמאות רבות למצוות מוסריות בין אדם לחברו, המשקפות את רצונו של האל באופן אוניברסלי ונצחי, לדוגמא: גילוי עריות ומשכב זכר (י”ח 6-22), האיסור על גניבה ושקר (י”ט 11) ומצוות ואהבת לרעך כמוך (פס’ 18).

מצוות “לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת” (שמות כ”ה 3), שייכת מן הסתם לאחת מבין שתי קבוצות החוקים הראשונות, דהיינו: מצוות טקסיות המיועדות לעם ישראל בלבד.4

בהתאם לנבואות המקרא ולהתגשמותן בברית החדשה, ברור כי בשורת המשיח מכוונת ליהודים ולגויים כאחד (בראשית מ”ט 10; ישעיהו מ”ב 1-7, מ”ט 6; יוחנן י’ 16; רומיים א’ 16) וזו אחת הסיבות אשר בעטיין תורת המשיח אינה טומנת בחובה את שתי קבוצות החוקים הראשונות שציינו לעיל. במקום זאת, מעלה תורת המשיח לגובה שיא את קבוצת המצוות השלישית. ישוע המשיח ותלמידיו ניסחו זאת בתמציתיות כאשר אמרו כי כל מצוות האלהים גלומות בשתיים בלבד: 1- “וְאָהַבְתָּ אֵת ה’ אֱלֹהֶיךָ “; 2- “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ׃”, ושתיהן – אחת המה!5

מצוות לעתיד לבוא

הנקודה העיקרית שאותה מפספסים ביד לאחים נעוצה בכך שהברית החדשה אשר כרת ה’ עם עמו דרך דמו של ישוע המשיח החליפה את ברית סיני, אשר אותה הפרנו חדשות לבקרים, כפי שניבא ירמיהו הנביא.6 תודה לאל, כעת איננו עומדים עוד תחת עול תורת ברית סיני, כי-אם תחת תורת חסד המשיח ישוע, כפי שנמסרה נאמנה ביד תלמידיו.7

העובדה שהמאמינים בישוע המשיח מתייחסים לתנ”ך ולברית החדשה כאל דבר אלהים חיים אינה אומרת כי אנו כפופים לתורת ברית סיני. אנו יודעים כי “כָל־הַכָּתוּב נִכְתָּב בְּרוּחַ אֱלֹהִים וּמוֹעִיל לְהוֹרֹת וּלְהוֹכִיחַ וּלְיַשֵּׁר וּלְהַדְרִיךְ בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק. לְמַעַן אֲשֶׁר־יִהְיֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים תָּמִים וּמוּכָן לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב”;8 ולכן ניגשים למקרא בקדושה ובהערצה. ברם בד בבד, איננו שוכחים כי בכל הקשור למצוות, כתבי הקודש ברורים מאוד באומרם כי אנו מצויים כעת תחת ברית חדשה וכפופים למצוותיו של משיח קודשנו.

גם חז”ל שותפים לאותה דעה

אולי תופתעו לגלות, אך ספרי הברית החדשה אינם היחידים המלמדים כי בבוא המשיח, איננו עוד תחת עול תורת ברית סיני אלא תחת תורת המשיח; גם חז”ל האמינו בכך בכל ליבם והנה מספר אסמכתאות לכך: “אלה ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה”;9 או: “מצוות בטלות לעתיד לבוא”;10 ועוד: “עתידה תורה שתשתכח מישראל”;11 וגם: “תורה שאדם למד בעולם הזה, הבל היא לפני תורתו של משיח”;12 ושוב: ב”ימות המשיח, יתבטל יצר הרע מעלמא ונמצאו מצוות לא תעשה בטלות וכן מצוות עשה” 13;ושימו לב לאמרה הנחרצת הזו: “הקדוש ברוך הוא יושב ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן על ידי המשיח”.14

למעשה, אמונתם של חז”ל בכך היתה כה עזה, עד כי לא היססו לומר אפילו את הדברים הבאים: “מתיר אסורים (תהילים קמו’, ז), מהו מתיר אסורים? יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעולם הזה, מטהר אותה הקדוש ברוך-הוא לעתיד לבוא”.15 הדבר נשנה ביתר-שאת במקום נוסף והפעם באופן ברור, בהתייחס למצוות אכילת החזיר: “למה נקרא שמו חזיר, שעתיד הקב”ה להחזירו לישראל” (עמוד ק”ז).16

לסיכום, אנו שוב פונים לחברי יד לאחים ולמקטרגים השונים באשר הם: אם אינכם מקבלים את עדותנו, לכל הפחות קבלו את דבריהם של חכמיכם מהתושב”ע; שהלא גם הם הבינו (אמנם בפיגור רב לאחר מחברי הברית החדשה) כי ברגע בו מתגשמת ביאת המשיח, איננו כפופים עוד לתורת ברית סיני ולמצוותיה, כי-אם לתורה החדשה אשר נתן הקב”ה ע”י המשיח!17כעת, מתוקף אמונתנו במשיחיותו של רבי ישוע בן דוד מנצרת, אין לנו בתור תלמידיו ברירה, אלא לשמור את תורתו ואת מצוותיו, שנאמר: “כָּל־הָעֹבֵר עַל־תּוֹרַת הַמָּשִׁיחַ וְאֵינֶנּוּ עֹמֵד בָּהּ, אֵין לוֹ אֱלֹהִים; וְהָעֹמֵד בְּתוֹרַת הַמָּשִׁיחַ יֶשׁ־לוֹ גַּם־הָאָב גַּם־הַבֵּן” (יוח”ב א’ 9).

[1]https://www.facebook.com
/475751809194307/photos/a.479056748863813.1073741828.475751809194307/562285180540969/?type=1&theater

[2] מלאכת הקרבת הקורבנות חוזרת על עצמה לאורך החגים כולם (ויקרא כ”ג) ואפילו בשבת ובראשי חודשים (במדבר כ”ח).
[3] ספר “מנחת אליהו”, פרק ב’ עמ’ 30-31.
[4] לראייה, הרבנים קבעו כי גוי השומר שבת חייב מיתה (בבלי, סנהדרין נ”ח ע”ב) ובכך איששו כי מצוות השבת אינה ניתנה אלא לישראל.
[5] מרקוס י”ב 29-31; רומיים י”ג 9.
[6] פרק ל”א 31-32; אל העברים ח’ 8-9, 13; י’ 16-17.
[7] מתי כ”ח 19-20; מעשי השליחים ב’ 42.
[8] טימ”ב ג’ 16-17.
[9] תלמוד בבלי, שבת קנא, ע”ב.
[10] בבלי, נידה ס”א, ע”ב. אגב, באותו קטע ממש נאמר: “כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות”. משפט זה עשוי לשפוך אור חדש על דברי שאול השליח באל הרומיים ז’ 1, 4-6.
[11]בבלי, שבת קל”ח, ע”ב.
[12] מדרש קהלת רבה ח’.
[13] “אוצרות אחרית הימים”, עמוד קכ”ו. באותו ספר כתוב גם כי עתיד המשיח לשבת “בישיבה, וכל באי עולם באים ויושבים לפניו לשמוע תורה חדשה ומצוות חדשות וחוכמות עמוקות שהוא מלמד לישראל” (שם, פרק ב’, עמ’ קצח).
[14]  “ילקוט שמעוני”, ישעיהו פרק כ”ו, רמז תכ”ט. דבר דומה נאמר במדרש “אליהו זוטא”: “הקב”ה יושב ודורש תורה חדשה שעתיד לתן ע”י משיח” (פרק כ). על נושא “תורה חדשה מאת ה'”, ראו גם מדרש ויקרא רבה, פרשת שמיני.
[15] מדרש תהילים קמו’.
[16] ספר “אוצרות אחרית הימים”, עמוד ק”ז.
[17] ככתוב ב”ילקוט שמעוני”, ישעיהו פרק כ”ו, רמז תכ”ט.

אולי גם יעניין אותך: