הברית החדשה של הרבנים

ההדף שהותיר אחריו יחסם של חז”ל לתורת משה, לא איחר לבוא ועִמו באו קביעות כמו זו: “העוסקין במקרא – מידה ואינה מידה; במשנה – מידה ונוטלין עליה שכר; בגמרא [תלמוד] – אין לך מידה גדולה מזו.”1 אמירות מסוג כזה לא רק שהסתכנו בסירוסו של המקרא,2 הן אף גבלו בהפיכתו לבלתי-רלוונטי, הלכה למעשה.3

ברם חז”ל לא הסתפקו בזאת, ועל-מנת להצדיק את קיומה של בריתם החדשה הם ביקשו לייחס לתורה שבעל-פה תוקף היסטורי שהחל כבר מבראשית. על-כן, אם חשבנו בטעות כי לימוד הגמרא בישיבות החל מתגבש רק בתקופת סוף בית שני, באו הרבנים ולימדו כי הן אברהם אבינו4 והן בנו יצחק,5 ידעו וקיימו את כל התורה כולה, גם זו שבכתב וגם זו שבעל-פה! אולם גם בכך לא הסתפקו חכמינו ותאמינו או לא, הם קבעו כי אפילו ריבונו של עולם בכבודו ובעצמו אינו טומן ידו בצלחת, ובכל יום הוא “יושב ועוסק בתורה”6 “בבית המדרש שלו”,7 ממש כמו תלמיד ישיבה “שתורתו אומנותו”.8 בהתאם לכך, הבטיחו חז”ל כי “כל תלמיד חכם שיושב וקורא ושונה ועוסק בתורה, הקב”ה יושב כנגדו וקורא ושונה עמו”.9

נוסף על כך, הברית החדשה של הרבנים התבססה על מסורת שעברה בעל-פה מדור לדור, כאשר כל דור אומר ‘אני לא המצאתי דבר, את הכל קיבלתי מאבותיי’, ככתוב: “מסורת בידינו מאבותינו”.10 כן, מאחר וחז”ל האמינו ש”כל תורה שאין לה בית אב, אינה תורה”,11 כשרצו להחמיא לרב מסוים היו אומרים עליו “שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, מעולם”.12

יתירה מזאת, “כל האומר דבר בשם אומרו”, הם הבטיחו, “מביא גאולה לעולם”,13 לא פחות! במקביל, הואיל והרבנים סברו כי כל דור חדש הוא “דור שמתמעט והולך” 14– דהיינו, רחוק יותר ממעצבי ההלכה ולכן גם פחות מוצלח מהדורות הקודמים לו15 – הנחתם החינוכית היתה שהעבר טוב יותר מן העתיד ולכן מותר לברר, להרחיב ולפרש את דברי הראשונים, ברם אסור בשום פנים לערער עליהם או לדחותם.16 יפה סיכם זאת חזון האיש, באומרו כי “כל דברי ראשונים נאמנים עלינו כנתינתם מסיני… “ואין מקום לנטות מדבריהם”.17

פילוסופיה זו הניחה את התשתית להתעצמות כוחם של חז”ל ולהשפעתם המכריעה על עיצוב האומה. בתחילה נשמעו אִמרות כגון: “חביבים דברי סופרים מדברי תורה”, ו”חמורים דברי זקנים מדברי נביאים”, משום ש”דברי תורה – יש בהן איסור ויש בהן היתר יש בהן קולין ויש בהן חומרים, אבל דברי סופרים – כולן חמורין הן”.18 אחר כך “בא רבי עקיבא ודרש: [דברים, ו: 13:] ‘את ה’ אלהיך תירא’, לרבות תלמידי חכמים”.19 במילים אחרות, חכמינו החלו להשוות את מעמדם לזה של הקב”ה בכבודו ובעצמו.20 וכך, אם “השמים – שמים לה'”,21 הארץ היתה שייכת לרבנים! הם היו המלכים החדשים, “כמאמר החכמים: ‘מאן מלכי – רבנן’, מי הם המלכים – חכמים”.22 כך התפשטה ברית ההלכה של חז”ל וביססה את אחיזתה ואת מעמדה בקרב עמנו, בכל חלקי האומה.

נצחון השמן 23

הנס הראשון, הגלוי והמוחשי, שמשמעותו היתה ברורה וריאלית לא החזיק מעמד. הוא החזיר את המלכות לישראל ובנה את הקומה הבסיסית הקיומית של ישראל, אך רק לזמן. השלכותיו עראיות היו ולא נתקיימו לנצח. הנס השני לעומת זאת, עלום היה ופנימי היה ומשמעותו נכסית, אך הוא מהוה תחילת תהליך שבסופו יחשף האור הגדול לעולם כולו. זה יהיה תהליך ארוך ומייגע וקשה יהיה לעמוד על משמעויותיו ועניינו, אך האור שיצמח מתוכו, לא יהיה אור חולף, כי אם אור יציב וקבוע שלא ניתן לכבותו.

ר’ צדוק11 עומד על משמעות חג החנוכה כחג התורה שבעל פה, ועל מציאת פך השמן, כסמל לתחילת התפתחות התורה שבעל פה, שכמוהו, אף היא פרה ורבה ואורה הולך ומתוסף.

התפתחות התורה שבעל פה היא מהלך ארוך המתפרס על שנים ודורות. קשה לדעת מה המשמעות המדוייקת של כל שלב ושלב בהתפתחות, קשה אף להבחין בשלבים השונים בהתפתחות. זו התפתחות פנימית ועמוקה שמשמעותה תתברר בבהירות רק בסוף התהליך, עת יופיע אור התורה שבעל פה במלוא עומקו ובטהרתו. אור זה יציב יהיה וקבוע, אור נצחי.

* סוכם על-ידי תלמידים.

[1] בראשית לז, א.
[2] על פי בראשית רבה, פד, ג.
[3] כך מופיע בסוף פרשת וישלח, לו, ו.
[4] בראשית, לח, א.
[5] בראשית רבה, פה, ב, וראה גם רש”י על פסוק א, בפרק לח.
[6] ויקרא יח, ג.
[7] בראשית רבה פה, ב.
[8] שם א.
[9] תרגום אוקלוס לפסוק י, בפרק מט, שם מתברך יהודה על ידי יעקב.
[10] כך כתב הרמב”ם ז”ל, בהלכות חנוכה, א, א.
[11] רסיסי לילה נו.
[1] בבלי, בבא מציעא לג, א. (במילים אחרות: בניגוד למשנה ולגמרא, לימוד המקרא אינו טומן בחובו כל ערך).
[2] בהתאם לפתגם התלמודי: “סרס המקרא ודרשהו” (בבלי, בבא בתרא קיט, ב).
[3] כנראה שהרבנים לא התלוצצו כאשר ניבאו כי “עתידה תורה שתשתכח מישראל…” (בבלי, שבת קלח, ב).
[4] בבלי, יומא כח, ב.
[5] מדרש “תנא דבי אליהו”, פרק ו, עמ’ סה; למעשה, במדרש ויקרא רבא נאמר כי גם יעקב, יהודה ויוסף קיימו “מה שכתוב בתורה” (פרשה ב, סימן י); בנוסף, סיפרו חז”ל, כי יעקב אבינו יושב היה בשני בתי מדרשות (בראשית רבה, תולדות, י’); למשה רבנו היה בית מדרש משלו (ירושלמי, עירובין לב, ב, פרק ה, הלכה א); ודוד המלך, כשלמד בישיבה, “לא היה יושב על גבי כרים וכסתות אלא על גבי קרקע… ו”כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ” (בבלי, מועד קטן טז, ב). דרך אגב, חכמינו האמינו כי גם “אדם הראשון ידע התורה, והניחה בקבלה לשֵת בנו, ואחר כך באה לידי חנוך, עד שבאה לשֵם והיה מתעסק בה” (ספר “עבודת הקודש” לרבי מאיר בן גבאי, חלק ג, פרק כא). אפילו על בצלאל  בן אורי נאמר כי מלא “אותו רוח אלהים בחכמה – שהיה חכם בתורה, בתבונה – שהיה מבין בהלכה, ובדעת – שהיה דעתו מלאה תלמוד” (מדרש תנחומא, שמות, פרשת ויקהל פרק ה).
[6] בבלי, עבודה זרה ג, ב; וכן במדרש “אליהו זוטא”, פרק כ.
[7] מדרש תנא דבי אליהו, פרק ג, עמ’ כה.
[8] מדרש “פלא יועץ”, סימן הלכה, עמ’ קפד.
[9] שם, פרק יח, עמ’ קפג; או: “כל מי שהוא עוסק בתורה ובגמילות חסדים, זכה לישב בצילו של הקב”ה” (ירושלמי, תענית כא, א).
[10] בבלי, מגילה י, ב.
[11] ירושלמי: שבת פז, א; ופסחים לט, ב.
[12] בבלי, סוכה כז, ב.
[13] בבלי, מגילה טו, א.
[14] בבלי, סנהדרין צח, א.
[15] “אם ראשונים בני מלאכים, אנו בני אנשים. ואם ראשונים בני אנשים, אנו כחמורים” (שבת קיב, ב). לכן הם קבעו “שכל אחד ואחד מישראל חייב לומר: מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי” (תנא דבי אליהו, פרק כה, עמ’ רעב).
[16] אשר ריבלין, “כנגד כולם – פדאגוגיה של חז”ל”, 1985: 35.
[17] אברהם ישעיהו קרליץ, חזון האיש, 1997: 201. זכרו: אפילו “מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו, כולן נאמרו למשה בסיני” (ויקרא רבה, פרשת אחרי מות, י”ב).
[18] ירושלמי, ברכות ח, ב.
[19] בבלי, פסחים כב, ב. יש לפחד מהם עד מאוד מפני “שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש” (משנה, אבות ב י”ג).
[20] ככתוב: “מורא רבך כמורא שמים” (שם, ד, טו).
[21] תהילים, קטו: 16.
[22] עדין שטיינזלץ, “מדריך לתלמוד”, 2002: 26. על מעמדם ההולך ונחלש של הכוהנים ניתן ללמוד מהפתגם התלמודי: “אם היה ממזר תלמיד חכם, וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן עם הארץ” (ירושלמי, הוריות יח, ב, פרק ג, הלכה ה; בבלי, הוריות יג, א). עבור הרבנים היתה התורה שבעל-פה גדולה “יותר מן הכהונה ומן המלכות” (משנה, אבות ו, ו).
[23] בלינק:  http://www.yhy.co.il/content/view/158/168/lang,he /

 

אולי גם יעניין אותך: