הסיוט הגרוע ביותר של הרבנים
הרבנים טוענים שכל קבוצה יהודית בהיסטוריה אשר לא שמרה את התורה שבעל פה, נעלמה ולא השאירה כל זכר אחריה. האם טענה זו תקפה?
בשנות השבעים והשמונים המאוחרות כמאה אלף יהודים אתיופים סוף סוף הצליחו להגשים את חלומם ולשוב לארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות. חקר המנהגים הדתיים אותם שמרו יהודי אתיופיה יביא אותנו להכרה במספר עובדות אשר עליהם נרחיב בהמשך:
- בשל העובדה ההיסטורית שעולי אתיופיה לא ידעו אודות קיומה של התורה שבעל פה, זה ברור כי תורה זו הומצאה הרבה אחרי שהיהודים שחיו באתיופיה הגיעו לשם.
- למרות שיהודים אלו שחיו באתיופיה לא שמרו את התורה שבעל פה ואף לא ידעו אודותיה שום דבר, הם כן שמרו בחוזקה על חיי קהילה תחת תורת משה; הם שרדו יותר מאלפיים שנה כקבוצה אחת ייחודית ומובדלת המופרדת מהגויים שהיו סביבם; ובשום אופן לא נעלמו ולא נמחקו.
יש שלוש גרסאות היסטוריות עיקריות לגבי הגעתם של יהודי אתיופיה לאתיופיה:
1. הטענה העיקרית היא שיהודי אתיופיה הם הצאצא של שבט דן. בזמן הפילוג בין ממלכות ישראל ויהודה, שבט דן החליט שלא להשתתף בפילוג והיגר לאתיופיה, ומשם התקדם בדרום הנילוס לארץ כוש, שם הם נשארו עד השנים המאוחרות. יהודי אתיופיה מבססים מסורת זו על דברי ישעיהו הנביא שאמר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ–אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ..(ישעיהו י"א י"א).
2. דעה נוספת היא שיהודי אתיופיה הם הצאצאים של מנליק- בנם של המלך שלמה ומלכת שבא, שחזר כדי לבנות את מלכותו.
3. על פי הגרסה האחרונה, יהודי אתיופיה הם הישראלים הנותרים שהתפזרו בארבע רוחות השמיים לאחר חורבנו של בית המקדש הראשון, והקימו מחנה בארץ כוש.בכל מקרה, רוב ההיסטוריונים מאמינים כי יהודים אלו הגיעו לאתיופיה הרבה לפני תקופת בית שני וחיו שם מעל אלפיים שנה.ובנוגע לאמונתם, חוקרים מאמינים כי יהודי אתיופיה הם היהודים שומרי התורה הכי גדולים מכל הקבוצות האתניות היהודיות האחרות! הספר הכי קדוש שלהם שנקרא האורית, מכיל את כל ספרי משה ורוב ספרי התנ"ך.
ובנוגע למנהגים הדתיים שלהם, הם עדיין מבצעים טקסי העלאת קורבנות, שומרים על הלכות טהרה מחמירות (נידה ויולדת, טומאת שרץ ונבלה, טומאת המת והגוי), ומשמרים מספר פעולות כהונה. אך כל זה מצד אחד. מצד שני, בשל העובדה שהם אינם יודעים דבר אודות התורה שבעל פה והמורשת הרבנית, הם רואים במנהג של הדלקת הנרות מסורת מאוד מוזרה, כפי שמודגש בתורה לא להדליק אש בשבת. הם לא מכירים בטלית ובתפילין, יש להם ספר תפילה שונה מהסידור, ולכן שומרים על יהדות מאוד שונה.
בסך הכל, יהודי אתיופיה טוענים כי הם שומרים את הדבר הכתוב של התורה כפי שזה נעבר ממשה ליהושוע: לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ (יהושוע א' ח').
אך בצער רב עלינו להודות כי זה מה שגרם לרוב הבעיות בהכרתם כיהודים ובעלייתם לארץ המובטחת. למרבה הפלא, יהודי אתיופיה הם היהודים היחידים שחוק השבות אינו תקף עליהם באופן אוטומטי ואף השתנה כך שרק יורשה להם לקבל אישורי ויזת מהגרים לכל שנה! וכשהם הם סוף סוף הגיעו לכאן, הם הוכרחו לעבור גיור. אפילו מנהיגי קהילתם, הקרואים קייסים, נאלצים לעבור תוכנית שבע שנתית מייסרת כדי לקבל אישורים לשמור על סמכותם הדתית בקהילות שלהם!
מדוע כל זאת? אולי יש לרבנים משהו להסתיר? או שאולי המוסדות הרבניים בישראל עדיין לא יכולים לסבול את המחשבה שקיימים זרמים או צורות שונות ביהדות. יותר מכך, הרבנים אולי מבוהלים מהאפשרות שכל עם ישראל, שלא לדבר על כל היהודים בעולם, עלול לגלות שללכת בעקבות החוק הרבני, אינו בהכרח משמעו הליכה בצורה האמיתית של היהדות-היהדות המקראית.