יהודים לא צריכים לחזור בתשובה רק הגויים צריכים

בשביל מה יהודים צריכים לחזור בתשובה? אולי הגוים צריכים, אבל אנחנו העם הנבחר!

חזרה בתשובה היא אחד היסודות ביהדות. זו הסיבה שארון הספרים שלנו – מהתלמוד ועד מחזור התפילה, דרך כתביהם של הרמב”ם ושל הוגי דיעות בני זמננו – גדוש בספרות שעוסקת בחזרה בתשובה ובתפילות מתאימות. היהודים חוטאים כמו כל אחד אחר, ולכן היהודים – כמו כל בני האדם – צריכים לחזור בתשובה. זו הסיבה שהספרות היהודית מייחסת חשיבות כה רבה לנושא.

אילולא העלה מישהו את הטיעון הזה בפנַי כלל לא היה עולה על דעתי שהוא קיים. מאז ומתמיד יחסה היהדות חשיבות רבה לחזרה בתשובה, לפעמים דגש יתר, כמו שעולה מטיעונים קודמים שדנו בהם.[360] הנה רק כמה דוגמאות מהעיסוק היהודי הנרחב בחשיבות החזרה בתשובה.

  • בתלמוד נאמר, “גדולה תשובה שמביאה רִפאוּת לעולם… גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד” (בבלי, יומא פו א); “תשובה… מקרבת את הגאולה… מארכת שנותיו של אדם” (יומא פו ב); “יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה כחיי העולם הבא” (משנה, אבות ד יז); “ואף מן הקורבנות חביבה היא התשובה” (פסיקתא רבתי מד); “גדולה תשובה יותר מן התפילה” (תנא דבי אליהו זוטא ז).[361]
  • הרמב”ם הקדיש חלק שלם של המשנה תורה לנושא החזרה בתשובה, והבהיר שבלעדיה אין מחילה. הוא נותן הוראות המלמדות תשובה אמיתית מהי, ומהי לא.[362] כוחה של החזרה בתשובה הוא כה רב, עד כדי כך שהרמב”ם כתב כי “אפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה ב[דקה ה]אחרונה – אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר: ‘רשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו’ “.[363]
  • אחת התפילות בתפילת שמונה עשרה, שנקראת גם תפילת עמידה (כי מפאת חשיבותה היא נאמרת בעמידה) ונישאת בפי כל יהודי שומר מסורת, היא בעצם בקשת סיוע לתשובה, “השיבֵנו, אבינו, לתורתךוקַרבנו, מלכנו, לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברוך אתה, ה’,
    הרוצה בתשובה”. יהודי דתי אומר את התפילה הזאת אלפי פעמים במהלך חייו.
  • כמה מגדולי המוחות היהודים במאה העשרים (כמו הרב סולובויצ’יק – מייסדה של הישיבה האוניברסיטאית, ואברהם יצחק קוק – הרב הראשי הראשון לישראל) הקדישו שנים ארוכות ללימוד ודרשה על חזרה בתשובה. חיבורים כמו זה של שלמה שכטר, Aspects of Rabbinic Theology, הקדישו לנושא פרקים נרחבים.[364] לכן אין כל פלא שהיה זה רב חסידי שאמר, “אילו היתה הברירה בידי הייתי מעדיף שלא למות, כי בעולם הבא אין ימים נוראים (הכוונה לעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים). ומה תעשה נשמת אדם בלי יום הכיפורים? ומה טעם לחיים בלי תשובה?”[365] ושכטר יכול להצביע על מסורת רבנית ידועה בנוגע למנשה, מלך יהודה הרשע, שחזר בתשובה וזכה למחילה,[366] “אם בא אדם לומר שאין האלוהים מקבל את השבים (החוזרים בתשובה), הרי מנשה בן חזקיה יבוא ויעיד שלא הרשיע בריה בעולם לפנַי כמותו ו[בכל זאת] בשעת תשובה קיבלתיו” (במדבר רבה [וילנא] פרשה יד ד”ה א).[367]
  • יהודי חילוני שמתחיל לשמור מצוות נקרא בעל תשובה. ספר שכתב לאחרונה הרב עדין שטיינזלץ במטרה לעזור לחוזרים בתשובה נקרא פשוט כך, “תשובה”.[368] בעלי התשובה זוכים לכבוד רב, משום שבתלמוד נאמר שב”מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין” (בבלי, ברכות לד ב).
  • במחקר דתי מקיף שנערך לאחרונה על חזרה בתשובה הודה החוקר ההינדי שהשתתף במחקר, שחזרה בתשובה אינה נתפסת בהינדואיזם כאחד היסודות (וגם לא בדתות אחרות של המזרח). לעומתו כתב החוקר היהודי:

[ציטוט] ביהדות, החזרה בתשובה – חרטה על חטא, החלטה לא לחזור עליו, בקשת מחילה – מגדירה את המפתח לחיי מוסר. אף רכיב אחר במצבו של האדם אינו זוכה לעדיפות גבוהה יותר בכינון מערכת היחסים הנכונה עם אלוהים, ולאף [מרכיב] אין השלכה כה עמוקה על המעשים והמחשבות בעולם הזה. כל מהלך חייו של האדם, המלא בנטייה טבעית לחטא, כלומר מרד באלוהים, אבל מורכב גם מהדרישה להתעמת עם התשובה של אלוהים (עונש על חטא) מוצא את כיוונו – מקבל תפנית קריטית – בצעד של חזרה בתשובה, הצעד הראשון בשינוי מצבו של האדם והשבתו למה שהוא היה אמור להיות מלכתחילה.[369]

אין ספק שדברים אלה מדגישים את החשיבות הרבה שהיהדות מייחסת לחזרה בתשובה.

אם בכל זאת אתה זקוק להוכחות נוספות לכך שגם היהודים צריכים לחזור בתשובה, ואם אתה רוצה להיווכח בעצמך עד כמה היהודים מודעים לצורך הזה, אני מציע שתיגש לחנות ספורים דתית שבועות ספורים לפני ראש השנה ויום הכיפורים, ותראה איך הספרים שעוסקים בנושא זה נמכרים כמו לחמניות חמות. לקראת הימים הנוראים היהודים נעשים מודעים יותר מאי פעם לצורך שלהם בחזרה בתשובה, כשהם בודקים את מעשיהם לאור משפטו של אלוהים.[370] הדגש שהם מייחסים לחשיבותה של חזרה בתשובה הוא המשך הגיוני של הדברים שמתועדים בתנ”ך, של הקריאה לחזור בתשובה מחטא וליישר את ההדורים עם אלוהים. את המסר של כל נביאי התנ”ך אפשר לסכם במילה אחת: תשובה![371]

למרבה הצער, אנחנו – היהודים – שבחלקנו נפלה הזכות הגדולה לקבל את התורה, נכשלנו כשלא השכלנו לשמור על הייחוד שלנו ולציית לתורת ה’. אדרבה, עוד הרחקנו לכת וייחדנו את עצמנו כעם קשה עורף. לכן החזרה בתשובה נחוצה לנו יותר מאשר לכל עם אחר, ולכן היא גם כל כך יקרה לליבנו. הרב הראשי המנוח של בריטניה, ג’ ה’ הרץ, הגדיר זאת היטב כשאמר, “הרבנים מכריזים על חשיבותה הרבה של החזרה בתשובה ועל עוצמתה בחיי הרוח של האדם”.[372]

 

359. ניתוח של דברים י’ 16 ויחזקאל י”ח 31, הקוראים לבני עמו של אלוהים למול את ליבם ולעשות לעצמם לב חדש, ראה בפרשנותו של C. F. Keil.
360. ראה טיעונים 3.9 ו-3.12.
361. את הפסוקים האלה ליקטו העורך והמתרגם ראובן אלקלעי יחד עם מרדכי נורוק, דברי חכמים, אוצר לפתגמים ומימרות מהספרות העברית לכל רבדיה ותקופותיה, מסדה, ירושלים-רמת-גן, 1970.
362. ספר מדע, הלכות תשובה.
363. רמב”ם, הלכות תשובה פרק א הלכה ג.
364. ראה אצל Pinhas H. Peli, Soloveitchik on Repentance (New York: Paulist Press, 1984); הרב יצחק אברהם הכהן קוק, אורות הקודש, בעריכת הרב דוד כהן, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, 1990;  Schechter, Aspects of Rabbinic Theology, chapter 18, “Repentance: Means of Reconciliation” (313-43). שכטר מסכם את דיונו ואומר, “נמשלה תשובה בים. מה הים הזה לעולם פתוח – כך שערי תשובה לעולם פתוחים” (עמ’ 343, עם התייחסות לפסיקתא דרב כהנא קמה א ומדרש תהילים סה ד). ראה גם את החיבור שמצוטט בהערה 36 של טיעון 1.11 בכרך 1 (עדיין לא ראה אור בעברית), וכן אצל Urbach, The Sages, 462-71, “The Power of Repentance”; Byron L. Sherwin, “In Partnership with God (Syracuse: Syracuse University, 1990), 119-29.
365. רבי שמעלקי מניקולשבורג, מצוטט בספרו של רז שמחה, פתגמי חכמים, הוצאת כתר, ירושלים, 1981, עמ’ 191.
366. ראה טיעון 1.11 בכרך 1 (עדיין לא ראה אור בעברית).
367. במדבר רבה יד 1, מצוטט אצל שכטר, Aspects of Rabbinic Theology, 319 (ראה עמודים 319-318 בעניין מסורת חשובה אחרת הקשורה לחזרתו בתשובה של מנשה). שכטר מזכיר גם את ירבעם, מלך ישראל הידוע לשמצה, שעליו נאמר, “תפשוֹ הקדוש ברוך הוא לירבעם בבגדו ואמר לו: ‘חזור בך (בתשובה), ואני ואתה ו(דוד) בן ישי נטייל בגן עדן’ “. אבל בשל גאוותו – ירבעם לא רצה להיות משני אחרי דוד! – סירב ירבעם לחזור בתשובה. ראה בבלי, סנהדרין קב א.
368. שטיינזלץ עדין, תשובה, הוצאת דומינו, ירושלים, 1982. ראה גם Chaim Nussbaum, The Essence of Teshuvah: A Path to Repentance (Northvale, N.K.: Aronson, 1994).
369. Jacob Neusner, “Repentance in Judaism”, 60-76 (עמודים 62-61 במקרה זה), בספר Repentance: A Comparative Perspective, ed. Amitai Etzioni & David E. Carney (Lanham, Md.: Rowman & Littlefield, 1997). לגבי הזווית ההינדית, ראה את מאמרו של Guy Beck, “Fire in the Atman: Repentance in Hinduism”, 76-95. לגבי הזווית היהודית ראה את מאמרו של נויסנר. כמו כן ראה טיעון 1.11 בכרך 1 (עדיין לא ראה אור בעברית).
370. ראה למשל את האנתולוגיה של עגנון, שמואל יוסף, ספר מנהגות ומדרשות ואגדות לימי הרחמים והסליחות, לראש השנה וליום הכיפורים ולימים שבינתים, הוצאת שוקן, תרצ”ח (ירושלים).
371. סיכום הוגן של הנושא ניתן למצוא במלכים ב’ י”ז 13, “ויעד ה’ בישראל וביהודה ביד כל נביאיו, כל חוזה, לאמור: ‘שובו מדרכיכם הרעים ושמרו מצוותי, חוקותי, ככל התורה אשר ציוויתי את אבותיכם, ואשר שלחתי אליכם ביד עבדַי הנביאים’ “. עיין גם בזכריה א’ 6-1. דיון מיושן אך חשוב בשורש של המילה “שוב” בתנ”ך ראה אצל William L. Holladay, The Root Such in the Old Testament (Leiden: E. J. Brill, 1958).
372. Hertz, Pentateuch and Haftorahs, 562.
אולי גם יעניין אותך: