מדוע ביקש ישוע לקנות חרב?

מִי שֶׁאֵין לוֹ חֶרֶב, שֶׁיִּמְכֹּר אֶת בִּגְדּוֹ וְיִקְנֶה. (לוקס כב 36)

בעמוד 17 של ”מחפשים” 8, מועלה הקושיה הבאה:

מדוע ביקש ישוע המשיח מתלמידיו לקנות חרב (לוקס כ”ב 36-38) ואחר-כך, כאשר נעצר, אמר לשמעון: “כָּל־אֹחֲזֵי חֶרֶב בַּחֶרֶב יֹאבֵדוּ” (מתי כ”ו 52; יוחנן י”ח 10-11)?

יד לאחים כותבים: “בלוקס כ”ב 36 כתוב שישוע ביקש מהשליחים למכור אפילו את בגדיהם על מנת לקנות חרבות… וכשהשתמשו בחרב, הוא אמר ‘כל אוחזי חרב יאבדו!” מה הם אמורים לעשות עם החרבות אם לא לאחוז בהן?”.

להלן שתי עובדות שחשוב לתת עליהן את הדעת בעניין זה:

  • א. האמירות ה’פציפיסטיות’ בברית החדשה כה מרובות, עד כי ניתן לומר שאהבת השלום היא אחד המאפיינים המרכזיים של האמונה המשיחית. לפיכך, יהיה קשה מאוד לטעון שנעשתה כאן טעות בתהליך העתקת כתבי היד של הבשורות. לו היה מבקש מישהו לזייף את דברי הבשורות, הוא לבטח היה מקפיד להפיק יצירה ללא “סתירות” לכאורה מעין אלה (זה נכון על אחת כמה וכמה נוכח קירבתן של אמירות כגון לוקס כ”ב 36, 51 זה לזה). מכאן יש להסיק כי מדובר באמירה אותנטית של ישוע.
  • ב. ישוע השתמש לעתים בסגנון של הגזמה על-מנת להדגיש דבר מה. ראו למשל מתי ה’ 29-30, לוקס י”ד 26. הקהילה המוקדמת לא התקשתה לזהות את ההגזמה בטקסטים האלה ובהתאם לכך, לא יישמה אותה באופן מילולי. גם לוקס כ”ב 51 מוכיח שאין להבין את דבריו של ישוע בפס’ 36 באופן מילולי.

אם-כך, השאלה עומדת בעינה: כיצד אפוא יש להבין את לוקס כ”ב 36?

התשובה: ראשית, יש לזכור כי להבדיל ממה שמסמל חרב בימנו – חרב בתקופתו של ישוע סימלה הרבה מעבר למלחמה. כאשר מישהו היה צריך לקחת איתו חרב, משמעות הדבר היתה שהוא עוזב את ביתו ויוצא לבדו, על כן היה עליו להגן על עצמו מחיות טורפות ומשודדים. כמו כן, עם החרב היו צדים מזון בדרכים.

שנית, יש להבין את דברי המשיח ישוע כמטאפורה הבאה להדגיש כי ימים קשים יבואו על המאמינים; תקופה בה הם יזדקקו לאומץ, יידרשו להיות נאמנים ויתבקשו לנהוג בריסון-עצמי, חרף האיומים, הרדיפות והמוות. כאשר קוראים את קורות תלמידיו של ישוע בספר מעשי השליחים, לא מוצאים דוגמאות בהן הם עשו שימוש בחרב או בכלי נשק מסוג כל-שהוא להגנה עצמית, קל וחומר להתקפה.

כל תלמידיו, למעט אחד (שאמנם עונה בייסורים רבים אך שרד), מתו על קידוש השם; לפני מותם הם תועדו מתפללים עבור אויביהם וסובלים את חרפתו של המשיח ישוע, ממש לפי הדוגמא שהוא בעצמו העניק להם, כאשר נשא את חטאיי עמו על עצמו והלך אל הצלב, “כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל” (ישעיהו נ”ג 7).

 

אולי גם יעניין אותך: