הבשורה של ישוע מול זאת של הרבנים – מי מייצג טוב יותר את אלוהים

"ישו היה אנטישמי, הטיף נגד התורה, שנא יהודים והתחיל דת חדשה", תשובה יהודית ממוצעת בה אנו עלולים להיתקל כתוצאה מדעה קדומה, שטיפת מוח דתית, או חוסר ידע היסטורי.

אך לרוב, תגובות מסוג אלו הינן תמוהות, שהרי התלמוד אוסר על קריאת ואף החזקת ספר הברית החדשה. לאף אדם דתי ולאף רב אין את ההייתר להתקרב לברית החדשה כבר אלפיים שנה, אז איך הרבנים יכולים לטעון שספר הברית החדשה הוא ספר אנטישמי? הרי הם אינם קוראים בו.

הבה נבחן את הברית החדשה – ראשית, דעתו של ישוע על התנ"ך הייתה ברורה לחלוטין. הוא האמין שהתנ"ך הוא דבר אלוהים. הוא אמר: "את הכתוב אי אפשר להפר" (יוחנן י' 35). הוא קרא לתנ"ך "מצוות אלוהים" ו"דבר אלוהים"(מתי ט"ו 3-6). הוא אמר שהתנ"ך הוא נצחי: "אף יוד או תג אחד לא יעברו מן התורה בטרם יתקיים הכול" (מתי ה' 18).

ישוע הסתמך על התנ"ך באופן קבוע כשדיבר עם תלמידיו ועם אחרים: "האם לא קראתם את מה שנאמר לכם מפי אלוהים?" (מתי כ"ב 31); ישנן דוגמאות רבות בברית-החדשה בהן ציטט ישוע את התנ"ך. הוא האמין בתנ"ך וסמך על אמינותו. ישוע התייחס לאירועים רבים שמתוארים בתנ"ך, כגון מהפיכת סדום ועמורה ומות אשת לוט(לוקס י"ז 29-32), רצח הבל (לוקס י"א 51), סיפור הסנה הבוער (מרקוס י"ב 26), המן שניתן לבני ישראל במדבר(יוחנן ו' 31-51), משפט צור וצידון (מתי י"א 32) ועוד רבים אחרים. ישוע התייחס לאירועים אלו כאמינים ומהימנים.

נגד צביעות דתית

ישוע כן הטיף נגד הרבנים כי ראה בהם שליטים צבועים, כאלו שאומרים לעשות משהו שאינם עושים בעצמם. הוא הטיף נגד "התורה שבעל פה" והמצוות שאינן מהתורה, לדוגמא: "אחרי כן נגשו אל ישוע סופרים ופרושים (הרבנים של אז) מירושלים ושאלו אותו: "מדוע עוברים תלמידיך על מסורת הזקנים, שאין הם נוטלים ידיים לסעודה?" . . . הוא (ישוע) קרא לעם ואמר להם: "שמעו והבינו, לא הנכנס אל הפה מטמא את האדם, אלא היוצא מן הפה – זה מטמא את האדם." נגשו תלמידיו ואמרו לו: "האם אתה יודע שהפרושים בשמעם את הדבר הזדעזעו?" השיב ישוע ואמר: "כל נטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר. הניחו להם. מורי-דרך עיוורים הם לעיוורים; ואם עיוור מדריך את העיוור הרי שניהם יפלו לבור." (הבשורה על פי מתי ט"ו).

הרבנים לא אהבו את העובדה שישוע מערער את סמכותם בקרב העם, ולכן יצאו נגדו ונגד לימודו, הם פחדו שהמושב המכובד שלהם בסנהדרין יעלם, הם פחדו שהעם יפסיק להעריץ אותם ולנשק את ידיהם ולכן העדיפו לדחות את ישוע ולנסות להסיט את העם נגדו, בדיוק כפי שקורה היום.

נגד דת ומסורת

ישוע מזכיר לנו כיצד דת מתפתחת – על מסורות. ישוע לא זלזל בתורה, הוא לא עשה דבר, אמר דבר או לימד דבר שהיה מנוגד לתורה, אולם הוא דחה לחלוטין את המסורות שהרבנים בימיו כל כך קידשו. מסורת מייצרת דת, והדת מרחיקה אותנו מאלוהים ומקרבת אותנו במקום לחוקים שפיתחו אנשי הדת, "עשה ואל תעשה".

כיום, כל הדתיים מכירים טוב יותר את המסורת (תלמוד) מאשר את התנ"ך, ואינם יודעים להבדיל בין מצווה מהתנ"ך למצווה מהתלמוד. במשך ההיסטוריה, אינספור מצוות של אלוהים הופרו לטובת המסורת שהלכה והתנפחה. לא רק היהדות-המסורתית מבוססת על חוקים ופחד, כל דת (איסלאם, נצרות וכד') מבוססת על חוקים, מסורת ופחד – בדיוק כנגד זה יצא ישוע!

נגד כפייה דתית

ישוע כעס על הרבנים בימיו ולכן ציטט את מה שניבא עליהם ישעיהו הנביא מאות שנים קודם לכן. הציטוט של ישוע את הנביא ישעיהו מתאר בדיוק רב את האופן בו אנחנו מתפללים בבית-הכנסת. יש לנו תפילה מוכתבת מראש לכל יום בשנה ובכל פעם שאנחנו צריכים להתפלל עם אנשים אחרים קשה להימנע מהתחושה שמדובר בתחרות קריאה. למעשה זה מאוד מתסכל לא לעמוד בקצב של כולם, או 'לאבד' את המקום, ואז מופיע מישהו שתוך כדי מלמול ובהפגנת נוכחות 'עוזר לך' להתגבר על הבלבול ומוצא את המקום עבורך בסידור.

ישוע מזכיר לנו כאן משהו שהדת גרמה לנו לשכוח, אלוהים רואה את הלב, הוא לא מתרשם מכל התנוחות היפות שבהן אנו קוראים מספר תפילה כזה או אחר ועד כמה מהר אנחנו מצליחים למלמל את דרכנו בהצלחה. על-פי ההבחנה של ישוע הלב של אנשי הדת בימיו היה רחוק מאלוהים, למעשה מה שעניין אותם היה 'מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה', דברי החכמים והרבנים, "התפלפלות", במקום דבר אלוהים האמיתי. בנושא הזה, באופן מפתיע, המצב כיום אינו שונה כלל.

בכל מקרה, אם תראה בעיתון מעריב או ידיעות אחרונות כתבה שיוצאת נגד כפייה ושחיתות דתית, לא תאמר "אנטישמים!". כך גם לגביי ישוע, ישוע היה יהודי שהטיף נגד השחיתות הדתית של יהודים אחרים.