'אם אלוהים ברא את היקום, למה הוא ברא אותו כל כך גדול?

סטיבן הוקינג העלה את השאלה הזו בספרו "קיצור תולדות הזמן". הוא הציע שהגודל העצום של היקום הינו בזבוז. וקרל סייגן אמר את המשפט המפורסם "היקום הוא מקום די גדול. אם זה רק אנחנו, זה בזבוז נוראי של מרחב". סייגן הציע שהגודל של היקום הוא סיבה טובה להאמין שיש צורות חיים אחרות ביקום.

אך שימו לב, בין אם יש חיים אחרים איפשהו ביקום או לא, זה כלל לא רלוונטי, משום שגילו שהגודל של היקום הינו מכוונן בעדינות והוא הכרחי בשביל לאפשר חיים בכדור הארץ.
האסטרופיזיקאי היו רוס מסביר את התופעה הזו בספרו "כוכב לכת לא סביר" (Improbable planet). הוא כותב:
"מחקרים אחרונים נותנים לנו סיבות טובות לגודלו העצום של היקום. אנו זקוקים לזה בשביל בנייה של החומרים ההכרחיים לחיים. צפיפות המאסה הראשונית של אבני היסוד- פרוטונים וניוטרונים- השפיעו באופן מבוקר על הדקות הראשונות של היקום לאחר היווצרותו. זה היה כאשר המימן, היסוד הכי קל, הותך והפך ליסודות כבדים יותר, הליום וליתיום. כמות ההליום והליתיום שנוצרה אז, קבעה כמה חומרי בניין-החיים והפלנטה (היסודות ההכרחיים עבור החיים) יכלו להיווצר מאוחר יותר בהיתוך הגרעיני של הכוכבים.
אם היקום היה מכיל צפיפות מאסה קטנה יותר של פרוטונים וניוטרונים, תהליכי היתוך גרעיניים בכוכבים לא היו יוצרים יסודות כבדים כמו פחמן, או יותר כבדים, אם צפיפות המאסה הייתה גדולה יותר, אז הכוכבים היו מייצרים רק יסודות כבדים כמו ברזל או יותר כבדים.
כך או כך, היה חסר ליקום את היסודות הדרושים לקיום של הפלנטה שלנו או החיים שלנו-פחמן,חנקן, חמצן, זרחן ועוד. בשביל שחיים יוכלו להתקיים,היקום לא היה יכול להיות יותר גדול יותר או קטן יותר."1

במילים פשוטות, בהינתן חוקי הפיזיקה ביקום שלנו, אנו צריכים יקום מאסיבי כזה, בשביל לאפשר את  הבנייה של החומרים שמרכיבים את החיים בכדור הארץ. אם היקום היה גדול יותר או קטן יותר, לא היינו קיימים.

הגודל של היקום זה לא סתם מרחב מבוזבז. אם הגודל שלו היה שונה, אז סטיבן הוקינג, קרל סייגן ואנחנו לא היינו חושבים על הגודל שלו בכלל. תודה לאל שאנו חיים ביקום עצום.

אבל אולי את הסיבה המרכזית מביאים כתבי הקודש. והיא: הפגנת כוחו העצום של הבורא, דרך בריאתו:

"הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ" (תהילים י"ט:ב)

"הֲלֹא עַצְמוּתוֹ הַנֶּעְלֶמֶת, הִיא כֹּחוֹ הַנִּצְחִי וֵאלֹהוּתוֹ, נִרְאֵית בְּבֵרוּר מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם בִּהְיוֹתָהּ נִתְפֶּסֶת בַּשֵּׂכֶל בְּאֶמְצָעוּת הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ." (רומים א:20)


מקורות:

Hugh Ross, Improbable Planet (Grand Rapids, MI: Baker Books, 2016), 24.

אולי גם יעניין אותך: