ראשי > הגות יומית > אשור או בבל? מי האויב אשר ממנו עמנואל יושיע את עמו?

אשור או בבל? מי האויב אשר ממנו עמנואל יושיע את עמו?

אשור או בבל? מי האויב אשר ממנו עמנואל יושיע את עמו? – הגות יומית

"וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם־יְהוָה… נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם־לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם׃ לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל־הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר׃ זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל־כָּל־הָאָרֶץ וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל־כָּל־הַגּוֹיִם׃ כִּי־יְהוָה צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה" (ישעיה יד 22, 24–27).

חשיבותם של פרקים יג–יד לצורך פרשנות ספר ישעיה – ובמיוחד ביחס לפרקים ב–יב 2–12 (חלקו הראשון של הספר) – לא תסולא בפז. בישעיהו יד 25, מכריז אלוהים על תוכניתו הבלתי ניתנת לעצירה: "לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל־הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר". הצירוף "עול סבלו ושכמו", מופיע פעמיים נוספות בכל התנ"ך (בישעיהו ט 3, י 27), שם הבטחת אלוהים לשבור את עול אשור מופיעה לפני הכרזתו על לידת בנו המלכותי של דוד (ישעיה ט 5—6, יא 1–5, 10).

אך בישעיה יג–יד הנביא מפרש את אותם הביטויים בהתייחסו ל'אשור' כאל 'בבל'. עבור הנביא, ממלכות אשור ובבל שוות ערך בתפקודן. המשמעות היא שהילד הנקרא 'עמנואל', פלא יועץ , וחוטר מגזע ישי, אינו מתייחס לחזקיהו או לכל ילד אחר שנולד בתקופה האשורית. במילים אחרות, ילד זה ייוולד לאחר שיחלוף האיום הבבלי – לא בתקופת הממלכה האשורית.

פרקים יג–יד אומרים באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הילד עם השמות האלוהיים בפרקים ז, ט, יא חייב להיות המשיח ואינו יכול להיות דמות בלתי–מזוהה מימי המלכים אחז וחזקיה.

חרף טענותיו של הרב טוביה זינגר, כי בשורת מתי מסלפת פסוקים מישעיהו ז, ט ומוציאה אותם מהקשרם, השליח מתי מוכיח עצמו כקורא רגיש וקפדן של הכתובים. הוא מחבר נכון את אותן הנבואות בישעיה להרכבת הפרופיל של המשיח בן דוד בן אברהם, המכונה 'ישוע' (ראו מתי א 1).

"בְּעוֹד שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בָּזֶה נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ יהוה בַּחֲלוֹם וְאָמַר: יוֹסֵף בֶּן דָּוִד, אַל תַּחְשֹׁשׁ לָקַחַת אֵלֶיךָ אֶת מִרְיָם אִשְׁתְּךָ, כִּי אֲשֶׁר הוֹרָה בָּהּ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא. הִיא יוֹלֶדֶת בֵּן וְאַתָּה תִּקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ, כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ מֵחַטֹּאתֵיהֶם. כָּל זֶה אֵרַע לְמַעַן יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁדִּבֵּר אֲדֹנָי בְּפִי הַנָּבִיא: הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל" (מתי א 20–23).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.