ראשי > הגות יומית > המלך שנולד והאויב שנכשל

המלך שנולד והאויב שנכשל

המלך שנולד והאויב שנכשל – הגות

"הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה" (אסתר ג 15).

מבחינה היסטורית, מגילת אסתר לא הייתה פופולרית בהקשר הקאנון המקראי, מכמה סיבות. ראשית, הספר כלל אינו מזכיר את אלוהים. שנית, גיבורת הספר, אסתר, מסתירה את זהותה היהודית ולכאורה מתכחשת למצוות התורה כדי להינשא למלך פגאני. שלישית, לא נמצאו עותקים של הספר במגילות ים המלח.

לדעתי, יש סיבה נוספת להזנחת המגילה: הספר אינו מצוטט או נרמז בברית החדשה (או כך נאמר לנו). כתוצאה מכך, מאמינים רבים בישוע מניחים כי לאסתר יש רלוונטיות מועטה לאמונה המשיחית.

עם זאת, הרמיזות הרבות לספרי תנ"ך אחרים – בעיקר לספר בראשית – מוכיחות כי מחבר אסתר היה פרשן מהשורה הראשונה ותיאולוג יוצא דופן. הוא קושר את שנאתו של המן ליהודים לסכסוך בין עשו ליעקב ולהבטחת אלוהים לזרעו של אברהם, דרכו יברך את ישראל ואת העולם כולו (ראו בראשית כז 29; במדבר כד 7–9, 14, 17–20).

ולמרות הדעה הרווחת בנוגע להיעדר המגילה מהברית החדשה, הרמיזה המכוונת של מתי לאסתר ג 15 מראה כי השליח הבין את התיאולוגיה המשיחית של הספר. כאשר הורדוס שמע מהחכמים כי מלך היהודים נולד, נאמר כי כל ירושלים "נדהמה" (מתי ב 3). המקום היחיד הנוסף בכתובים שבו מילה זו משמשת לתיאור עיר שלמה מצוי בתרגום השבעים לאסתר ג 15.

ראוי לשקול בקפידה עד כמה הורדוס היה מלך "דמוי המן". בדיוק כמו המן, עוינותו כלפי המלך שזה עתה נולד הובילה לרצח ילדים חפים מפשע (מתי ב 16), מלווה בבכי ובאבל מר (מתי ב 18; ראו אסתר ד 3).

אך הקבלה נוספת בקשר של הורדוס להמן באה לידי ביטוי בזהותו האתנית. כמו המן, הורדוס היה צאצא של עשו – אדום (ראו יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים יד:ח) – שהשתתף במאבקו השטני של המן להשמדת זרע אברהם, יצחק ויעקב, ובכך ניסה לכבות את אור ישראל ואת תקוות העולם.

הזנחת אסתר, לדעתי, מעידה על כישלוננו להתייחס למגילה ככתובים שנותרו רלוונטיים מאוד עבור עם ישראל כיום – במיוחד כל עוד ימשיכו לצוץ אישים כמו המן והורדוס, הנחושים להשמיד את היהודים כחלק מתוכנית שטנית לבטל את הבטחותיו של אלוהים ולהציגו כשקרן. מגילת אסתר עומדת כעדות חזקה לכך שלמרות הניסיונות לחסל את המלך ואת עמו, אדם יהודי ינצח, וכל יגון יהפוך באורח נס לשמחה.

"וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה" (אסתר ח 15).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.