נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ… עַד־מָה יְהוָה תִּסָּתֵר לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ־אֵשׁ חֲמָתֶךָ (תהילים פט 40, 47).
למרות הנטייה לפרש כל מזמור במנותק ממזמורים אחרים, כל מזמור בתהילים למעשה ממוקם באופן אסטרטגי (ושמימי) לצד מזמורים הנושקים אליו. לעיתים קרובות, מזמור מסוים מעלה שאלה תיאולוגית סבוכה והמזמור הבא אחריו מספק את התשובה. במקרה דנן, מזמור פ"ט (האחרון בספר השלישי של תהילים: פרקים ע"ג-פ"ט), מתאר קינה קורעת לב בעקבות חורבן מלכות דוד, הבאה לידי ביטוי בציפייה לכך שאלוהים בחסדו יגשים את הבטחותיו להקים מלך נצחי מבית דוד (ראו תהילים פ"ט 52-39; שמ"ב ז' 16-12). לפיכך, מחבר המזמור מעמיד בסימן שאלה את התזמון של אלוהים: "עַד־מָה יְהוָה?" המזמור הבא, פרק צ' (תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה) מעניק את התשובה: "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה" (צ' 4).
אלוהי הנצח שולט בעיתים ולכן יש ביכולתנו לבטוח בו שיגשים את הבטחותיו לפי לוח הזמנים המושלם שקבע.
ואם מקננים בליבכם ספקות באשר לתיזה האומרת כי מזמור צ' מספק את התשובה המדויקת לשאלה הספציפית שמעלה מזמור פ"ט, שמעון-כיפא עשוי להרגיעכם:
"וְקֹדֶם כֹּל דְּעוּ זֹאת, שֶׁבְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבוֹאוּ לֵצִים הַמִּתְהַלְכִים לְפִי מַאֲוַיֵּיהֶם הָאִישִׁיִּים וְיִתְלוֹצְצוּ לֵאמֹר: אֵיפֹה בּוֹאוֹ הַמֻּבְטָח? הֲרֵי מֵאָז שֶׁמֵּתוּ הָאָבוֹת הַכֹּל מַמְשִׁיךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה!… אַךְ אַל יֵעָלֵם מִכֶּם הַדָּבָר הַזֶּה, אֲהוּבַי: יוֹם אֶחָד כְּאֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֵי אֲדֹנָי, וְאֶלֶף שָׁנִים כְּיוֹם אֶחָד.[תהילים צ' 4] אֵין אַדֹנָי מְאַחֵר בַּדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטִיחַ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הַחוֹשְׁבִים זֹאת לאִחוּר, אֶלָּא שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לָנוּ; אֵין הוּא רוֹצֶה שֶׁיֹּאבַד אִישׁ, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל יָבוֹאוּ לִידֵי תְּשׁוּבָה" (פט"ב ג' 4-3, 9-8).
