הידעתם? חמס נמצא בכתבי הקודש!

המילה 'חמס' המתארת אלימות ורשעות בתנ"ך היא במקרה זהה לשמו של ארגון הטרור המוסלמי 'חמאס'. אומנם, אלו הן שפות שונות, ולפיכך לא מדובר על אותה מילה, ועדיין, צירוף המקרים הוא מעניין. הפעם האזכור הראשון של המילה 'חמס' בתנ"ך הוא בסיפורו של נוח.

וַיֹּאמֶר יהוה אֶמְחֶה אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר־בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי ה͏ָאֲדָמָה מ͏ֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה עַד־רֶמֶשׂ וְעַד־עֹוף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם׃ וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יהוה׃ אֵלֶּה תֹּולְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת־ה͏ָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ־נֹחַ׃ וַיֹּולֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת־שֵׁם אֶת־חָם וְאֶת־יָפֶת׃ וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי ה͏ָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו' 11-7).

אלוהים היה מוכן למחות את הרוע שמילא את הארץ. אלוהים קרא לבני האדם לפרות, לרבות, למלא את הארץ ולכבוש אותה, אך בניגוד לציווי זה, האנושות מילאה את הארץ באלימות ורשע – ב'חמס'. במקום שבני האדם ינהלו את החיים בהתאם למצוות אלוהים, הם גנבו, הרגו והרסו.

למעט נוח.

אלוהים עשה חסד עם נח, ונוח התהלך עם אלוהים. נוח קיבל את דרכי אלוהים והוא שיתף איתו פעולה. הביטוי התנכ"י "מצא חן" קשור לחסד – ההחלטה להראות חן וחסד. אלא, שחטאו של נוח מרים ראש לאחר שוך המבול, כאשר נוח מתעוות, משתכר ומקלל את בנו. ברם, באיגרת אל העברים אנו קוראים שחסדו של אלוהים היה עם נוח עקב אמונתו באלוהים:

"מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בָּנָה נֹחַ תֵּבָה לְהַצָּלַת בֵּיתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ יָרֵא אַחֲרֵי שֶׁהֻזְהַר עַל דְּבָרִים אֲשֶׁר עוֹד לֹא נִרְאוּ, וּבֶאֱמוּנָתוֹ הִרְשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם וְהָיָה לְיוֹרֵשׁ הַצְּדָקָה הַמְיֻסֶּדֶת עַל אֱמוּנָה. (אל העברים י"א 7).

אלוהים לא מחה את נוח על חטאו, אלא העניק לו חסד. אלוהים החשיב את נוח לצדיק בזכות אמונתו. יחד עם זאת, היה צורך למחוק משהו – היה צורך להיפטר מהרשעות והאלימות (חמס).

"כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה‏; וּמָחִיתִי, אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, מֵעַל, פְּנֵי הָאֲדָמָה. (בראשית ז 4).

אלוהים מחק את המציאות שהייתה קיימת, ובצורה אפקטיבית הוא יצר מחדש את השמיים ואת הארץ – התחלה חדשה. שמיים וארץ חדשים. אלוהים חזר אל הציווי לפרות ולרבות, ולמלא את הארץ ולרדות בה (בראשית ט' 1). ברם, לא עבר זמן רב עד שהחטא שב וגבר כמתואר במגדל בבל, מספר פרקים לאחר מכן. תוך הפרת הציווי המפורש למלא את הארץ לאחר המבול, האנשים תכננו תוכנית לעשות בדיוק את ההפך.
וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ". (בראשית י"א 4).

האנושות שרויה כל הזמן בחטא ובמרד נגד אלוהים, ממרה את פיו ומתריסה נגד דרכיו. ה'חמס', במשמעותו התנכי"ת, נמצא במידה רבה בכל דור וכמעט בכל פינה בעולם. אין אומה שיכולה להצביע באצבע מאשימה כלפי רשעותה של אומה אחרת, מבלי לחשוב על העוולות שביצעו בני עמה, כאילו היא עצמה חפה מפשע. אין לאף אחד הזכות להעביר ביקורת על מדינה אחרת מבלי להיזכר בפשעים שנעשו על האדמה עליה הוא עומד.
התקווה היחידה נמצא בהתערבותו של אלוהים. אלוהים יצטרך למחוק את הכול ולהתחיל מחדש. וזה בדיוק מה שיקרה. יום אחד הארץ הנוכחית תמחה אחת ולתמיד, וארץ אחרת תיווסד במקומה.

כִּי-הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, וָאָרֶץ חֲדָשָׁה‏; וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת, וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל-לֵב. (ישעיהו ס"ה 17)

ברם, יש זמן המתנה ארוך במיוחד בין 'מגדל בבל' לבין הבריאה החדשה של העולם.

"במקום למחות את החוטאים או את העולם החוטא כולו, אלוהים סלל דרך להסרת ומחיקת החטא עצמו"

"וּבִהְיוֹתְכֶם מֵתִים בְּפִשְׁעֵיכֶם וּבְעָרְלַת בְּשַׂרְכֶם, הֶחֱיָה אֶתְכֶם עִמּוֹ. הוּא סָלַח לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ; בִּטֵּל אֶת שְׁטַר הַחוֹב אֲשֶׁר הָיָה נֶגְדֵּנוּ עַד תֻּמּוֹ וֶהֱסִירוֹ בְּתָקְעוֹ אוֹתוֹ בַּצְּלָב" (אל הקולוסים ב' 14-13)

התיעוד של חטאינו נמחק ונמחה לחלוטין. בבראשית ו', תרגום השבעים (תרגום התנ"ך ליוונית) משתמש במילה ביוונית (εξαλείψ) בהתייחס למחיקת הרוע והרשע (החמס), ומילה זו מופיעה גם באיגרת אל הקולוסים כדי לתאר את ביטול שטר החוב.
אולם, יש עוד דבר שצריך למחוק.
באחרית הימים, כאשר נהיה יחד עם אלוהים בבריאתו החדש, הוא ימחה (εξαλείψ) כל דמעה מעינינו.

רָאִיתִי שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, כִּי הַשָּׁמַיִם הָרִאשׁוֹנִים וְהָאָרֶץ הָרִאשׁוֹנָה עָבְרוּ וְהַיָּם אֵינֶנּוּ עוֹד. רָאִיתִי אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ, יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת הָאֱלֹהִים, מוּכָנָה כְּכַלָּה מְקֻשֶּׁטֶת לְבַעֲלָהּ. וְשָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל מִן הַכִּסֵּא — אוֹמֵר: "הִנֵּה מִשְׁכַּן הָאֱלֹהִים עִם בְּנֵי אָדָם וְיִשְׁכֹּן עִמָּהֶם; הֵמָּה יִהְיוּ לוֹ לְעַם וְהוּא הָאֱלֹהִים יִהְיֶה עִמָּהֶם, וְיִמְחֶה כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם וְהַמָּוֶת לֹא יִהְיֶה עוֹד; גַּם אֵבֶל וּזְעָקָה וּכְאֵב לֹא יִהְיוּ עוֹד, כִּי הָרִאשׁוֹנוֹת עָבְרוּ. (התגלות כ"א 1-4).

באותו אופן, אלוהים יתמודד בסופו של דבר גם עם חמאס.