פפירוס שרומז שישוע היה נשוי – האומנם?

ב-19 לספטמבר 2012 התפרסם בעיתון "הארץ" ובמקורות אחרים מאמר על תגלית "יוצאת דופן" – כתב-יד קטן ובו כתוב שישוע אמר את המילה "אשתי". היסטוריונית מאוניברסיטת הרווארד, המתמחה בתקופת ראשית הנצרות, הציגה את הפפירוס, שלדבריה נכתב במאה הרביעית לספירה. בין השורות הכתובות עליו בשפה הקופטית, ניתן למצוא משפט שמעולם לא נראה בכתב עד כה: "ישוע אמר להם 'אשתי'".

מה דעתם של מומחים אחרים המתמחים בכתבים קופטיים? גרגור וורסט, מומחה לקופטית מגרמניה, ציין בריש גלי שהטקסט בפיסת פפירוס זה דומה לטבעם לא עקבי ובלתי מסודר של טקסטים מאגיים. ד"ר קריסטיאן אסקלנד שהיה נוכח בקונגרס ברומא מעיר כך (בבלוג שלו):

"במהלך השעות האחרונות של המפגש בוועדה בינלאומית של מומחים לכתבים קופטיים ברומא, ניסיתי להבין תגובות של חוקרים שונים שהשתתפו בדיון על הפפירוס. התפיסה הראשונית שלי היא שבקרב המתמחים בכתבי-יד עתיקים יש פיצול כאשר רוב החוקרים מאוד סקפטיים לגבי האותנטיות של כתב יד זה והיתר משוכנעים לחלוטין שמדובר בזיוף. טרם פגשתי מישהו שתומך באותנטיות של מסמך זה, למרות שאין לי ספק שיש גם כאלה.

אין כל ספק שהטקסט הזה אינו מהווה חלק ממסמך ספרותי מכל סוג (למשל, הקודקס). ככל הנראה שכתב היד הזה הוא זיוף. אם חובב עם ידע בסיסי בקופטית היה מנסה לזייף ולהמציא טקסט בקופטית, הטקסט שהיה ממציא היה יכול להיראות בדיוק כמו הטקסט הנדון. מה שחסר לנו הוא ראיות חותכות ומשכנעות שיכולות להכריע בעד אמינותו של הטקסט ולהסביר את המסתוריות המוחלטת של כתב היד המשונה הזה. האם ישנם בכלל כתבי יד אחרים (ספרותיים, בעיקר) שבאמת נראים כמו הקטע הזה? לדעתי, הטקסט הזה נראה כמו זיוף."

מן הראוי לציין שאנו נמצאים בתקופה המתאפיינות במידה לא מועטה של בורות בנוגע לעובדות בסיסיות על ישוע, תולדות חייו ותורתו האמיתית, כפי שמשתקפת בספר הברית החדשה. כך שגם כאשר אמצעי התקשורת מעבירים רק את העובדות עצמן, הן עדיין עשויות להופיע בדפוס בהיותן כבר מעוותות לחלוטין ובלתי מובנות לקהל הרחב. ניתן לראות זאת היטב באופן שבו אמצעי התקשורת נוטים להציג תגליות מסוג זה ובתגובות הקוראים למאמרים שפורסמו. תכופות, השאיפה הסמויה שבאה לידי ביטוי באופן הצגת החומר, היא ככל הנראה לעורר שערורייה וללבות וויכוח חדש על הנושאים הישנים שכבר נידונו בהרחבה בעבר.

אם כן, בואו ננסה לקבוע כמה עובדות. מה, למעשה, ניתן ללמוד מהפפירוס עצמו ומהכתבה עליו? ובכן, נתחיל מניתוח השם של הכתבה עצמה.

החוקרת, פרופסור והיסטוריונית קרן קינג מאוניברסיטת הרווארד, החליטה לקרוא לפיסת הפפירוס הקטנה הזו בשם "האוונגליון של אשתו של ישו", כאשר השם המתאים יותר היה יכול להיות, לדוגמא, "הקטע המעניין על קשרים ומערכות יחסים של ישוע" היות שאין ראיות לכך שהטקסט העתיק הזה נקרא "בשורה" (אוונגליון) ומוזכרים בו לפחות שני בני משפחה נוספים. כמובן, ששם כזה לא היה מייצר אותה עוצמת הפרסום. למרות הבחירה הלא מוצלחת של השם, פר' קינג ראויה לשבח על פרסום תצלום הפפירוס וניתוח מחקרי מפורט שלו בו זמנית עם ההודעה לעיתונות. בדרך כלל, כאשר מדובר בטקסט כה שינוי במחלוקת, קודם מופיע פרסום רעשני ולעיתים מוגזם למדי ורק לאחר מכן הטקסט עצמו הופך לנגיש לציבור הקוראים.

 

אמיתי או מזויף?

פרופסור קינג סיפקה תמונות של הפפירוס, אך מקורו נותר בגדר המסתורין. לא ידוע לנו מי גילה אותו ולמי הוא שייך משום שבעל הפפירוס ביקש לשמור על אלמוניותו. במידה והפפירוס אכן אמיתי, סביר להניח שהוא הגיע אלינו ממצרים, היכן שנתגלו רוב הפפירוסים מסוג זה. לאור העובדה שהפפירוס לא נתגלה באתר עצמו, דהיינו, לא במקום מוצאו הטבעי, ניתן לפקפק באמינותו. עם זאת, החוקרים מבית טינדייל חושבים שעל בסיס הראיות המוגבלות שזמינות להם כעת, סביר להניח שלא מדובר בזיוף, אם כי ישנן סיבות טובות לספקנות.

מה לגבי התאריך?

הפפירוס כתוב בשפה הקופטית, זה כתב של מצרים אשר שהתפתח מכתב עתיק יותר, כתב החרטומים. קופטית היא מצרית כתובה באותיות יווניות עם כמה אותיות נוספות. מכיוון שהקופטית החלה להתפתח כשפה כתובה במאה השלישית ופפירוס יצא מכלל שימוש במאה השביעית לספירה, ניתן לתארך את הפפירוס לתקופה שבין המאה השלישית למאה השביעית והחוקרים שעוסקים בתחום ובדקו את הפפירוס קבעו שהוא שייך למאה הרביעית בהסתמך על אופן כתב היד שמופיע בו.

היות שאין בידינו כמעט שום כתבי-יד קופטי שתוארך בוודאות, התאריך שנקבע בנוגע לפפירוס הנדון הוא בגדר של השערה או ניחוש מלומד בלבד. האם ניתן לתארך בוודאות את התוכן עצמו, דהיינו, על איזו תקופה מדובר בפפירוס? כאן פר' קינג מנסה לשייך את התוכן לשלהי המאה השנייה, אך לאמתו של דבר כל מה שידוע לנו על הטקסט עצמו זה שהוא עתיק לפחות באותה מידה כמו כתב-היד עצמו.

 

מה כתוב?

להלן תרגום הטקסט כפי שמוצע על ידי פרופסור קינג (הסוגריים מצביעים על הטקסט שלא השתמר).

בחלק הקדמי:

• לא לי. אמי נתנה לי חי(ים)
• תלמידים אמרו לישוע, "(…)
• להכחיש. מרים ראויה לכך (…)
• …" ישוע אמר להם, "אשתי…(..)
• … היא תוכל להיות תלמידתי
• שאנשי רשע… (…)
• באשר לי, אני יושב איתה על מנת (..)

אנו סבורים שתרגום זה הינו מהימן במידה רבה. אומנם האם זו עדות לכך שלישוע הייתה אישה? התשובה היא בהחלט 'לא'. אפילו קרן קינג מזהירה שאין לראות בתגלית הוכחה לכך, למרות שזה בלתי נמנע שכמה מערוצי החדשות יציגו אותה בדרך אחרת על מנת להצית את הוויכוח.

מה שיש לנו כאן הוא סוג של טקסט, האופייני לתקופה שבה החלו להתהוות טקסטים נוספים, לאחר שהנוצרות הפכה לאמונה נפוצה ופופולארית וכאשר הנגזרים של הנצרות החלו לצוץ. שפת טקסט הפפירוס מאוד דומה לטקסט של הבשורה על-פי תומאס, בעיקר לאמירות 101 ו-114 ואמירה 101 בבשורה על-פי תומאס מעידה על השפעה ניכרת מהבשורה על-פי לוקס 14:26, בדיוק כמו שהדמיון הזה מסתבר בקטעים אחרים של הבשורה על-פי תומאס. דרך זו של התבטאות שייכת לאמצע המאה השנייה או לתקופה מאוחרת יותר והיא אופיינית לדורות מאוחרים יותר שבאו אחרי כתיבת הספרים הראשונים של הברית החדשה.

ביקשנו מד"ר סיימון גזרקואל, מומחה לספרי הבשורה החיצוניים ומרצה בכיר בברית החדשה באוניברסיטת קמברידג', להביע את דעתו בעניין ולכן הערותיו מובאות כאן כדלקמן: "האוונגליון של אשת ישוע" – פיסת פפירוס זו אומתה על ידי שני חוקרים מכובדים, פר' רוג'ר בגנאל ואנה מרי לויג'אנדג'יק. ביחד עם זאת, ישנן ספקות שהועלו על האותנטיות של המסמך, בעיקר על ידי החוקרים שנכחו בקונגרס הבינלאומי ללימודי הקופטית ברומא. בסך הכול מדובר בשבר זעיר של טקסט מקוטע, אלא שהטקסט הזה מכיל פריט מידע קטן אך חסר תקדים, כלומר ההתייחסות לישוע אשר לכאורה פונה למישהי כ"אשתו".

הדבר המעניין ביותר בטקס הנדון הוא קרבתו הספרותית הבולטת לבשורות חיצוניות אחרות (דהיינו, הספרים אשר לא התקבלו על ידי חוקי הכנסייה ואינם נחשבים מסמכים מהימנים), בעיקר לבשורה על-פי תומאס:

שורה 1

הפפירוס – אמי נתנה לי (חיים)

הבשורה על-פי תומאס – אמי האמיתית נתנה לי את חיי.

שורה 3

הפפירוס – מרים ראויה לכך

הבשורה על-פי תומאס – שמעון פטרוס אמר להם, "מרים תעזוב אותנו כי נשים אינן ראויות לחיים.

שורה 5

הפפירוס – היא תוכל להיות תלמידתי

הבשורה על-פי תומאס – מי שאינו שונא את אביו ואת אמו כמוני אינו יכול להיות תלמידי. ומי שאינו אוהב את אימו ואת אביו כמוני אינו יכול להיות תלמידי.

בחוגים שונים קיים וויכוח מתמשך על תפקידה של מרים, ובהרחבה. אולם הדבר שאין לו שום הקבלות בשום מקור אחר הוא, שישוע לכאורה מתייחס למישהי – כנראה למרים – כאשתו. מה משתמע מכך? ישנם כמה הסברים אפשריים:

1. ייתכן שזה דומה למערכת יחסים מיוחדת בין ישוע למרים המגדלית כפי שזו מתוארת בספר הבשורה החיצוני על-פי פיליפוס. שם, מרים קרובה יותר לישוע מהתלמידים האחרים משום שהיא מהווה סמל חשוב: היחסים בין ישוע לבין מרים הם אלגוריה למפגש של נשמה אנושית עם אלוהים בחדר הכלולות, כלומר הישועה של הנשמה.

2. הטקסט בפפירוס עשוי לשקף ויכוחים על נישואים ויחסי מין בכנסייה הקדומה. המאה השנייה התאפיינה בדיון רב שניטש על הנישאים, בעיקר על נישואין מחדש לאחר מות של בן זוג. טרטוליאנוס שחי ופעל בערך בין השנים 230-150 לספירה והיה תיאולוג נוצרי חשוב ואחד מאבות הכנסייה, סבר שהנישואין האידיאליים הם בלי קיום יחסי מין. אחרים בזמנו, כמו קלמנט מאלכסנדריה, מספרים על מתנגדים לנישואין בקרב הנוצרים כאשר הם משתמשים בדוגמא האישית של ישוע אשר בחר להיות רווק.

הם מנצלים עובדה זו כטיעון נגד מוסד הנישואין כלל ועיקר. חלקם, על-פי דבריו, אומרים במפורש שנישואים הם "ניאוף והמצאת השטן". "אנשים יהירים האלה אומרים שהם מחקים את האדון שלא התחתן ולא היה בעל רכש אישי כלשהו בעולם הזה, הם מתגאים בכך שהם כביכול מבינים את הבשורה טוב יותר מאחרים…" (קלמנט, Stromateis 3.49.1) ייתכן שהשימוש במוטיב כה בולט כמו זה של ישוע "נשוי", נעשה עם מטרה סמויה – אפשר שהדבר הומצא מאוחר יותר והכוונה הייתה להפריך לימוד השקר בנוגע לקדושת הנישואים ולהציג את ישוע כמי שגם התחתן ובכך נמצא טיעון מוצק להצדקת הנישואים.

3. זה יכול להיות דומה לטקסט של הבשורה על-פי מרים, אחד הטקסטים החיצוניים שנוספו בתקופה מאוחרת יותר ומעולם לא התקבלו על-ידי הכנסייה הנוצרית. בכל אופן, בבשורה ההיא, מרים הפכה כמעט לערוץ אלטרנטיבי של התגלות. היה לה מקום מיוחד וקרוב לישוע כך שהיא יכלה להיות מעין "השופר" ולהעביר מסרים נוספים בנוגע למהות הישועה.

 

התייחסויות נוספות למערכות יחסים של ישוע עם נשים

לישוע היו תלמידות, עובדה זו מתוארת בבשורות הקָנוֹנִיות- המקובלות על-פי חוקי הכנסייה. הן תמכו בשירות שלו (הבשורה על-פי לוקס, פרק 8), והיו בין האנשים שסובבו אותו והלכו איתו באופן קבוע. עם זאת, חשוב לציין שאין שום התייחסות לנישואים מכל סוג לאורך כל תולדות חייו של ישוע כפי שהם מתוארים בארבעת הבשורות של הספר הברית החדשה. רק בבשורות מאוחרות יותר המכונות 'ספרים חיצוניים', שמעולם לא התקבלו על-ידי הכנסייה כספרים מהימנים, ניתן למצוא רמזים למערכות יחסים הללו. הבשורה על-פי פיליפוס עשויה לייחס לישוע נשיקה של מרים, אך בכתב היד הזה ישנם כמה חורים בנקודות המפתח!

פר' קרן קינג, החוקרת שבידיה הופקד הטקסט הנדון, הזהירה אותנו, ובצדק, שהטקסט עצמו למעשה אינו אומר שום דבר שיכול להצביע על כך שמדובר בו על אותו ישוע, הדמות ההיסטורית הידועה לנו ביותר מספרי הברית החדשה. היא צודקת בהשערתה כי "ייתכן שמועדו האפשרי של הטקסט, אם מיוחס למחצית השנייה של המאה השנייה לספירה, טוען נגד ערכו כעדות לחייו של ישוע מהברית החדשה.

כמו כן, היא צודקת כאשר מציינת שבכל אופן מדובר בתגלית מרתקת המאפשרת לנו חלון הצצה לתוך הויכוח שניטש על מין ונישואים בכנסייה הקדומה, ועל הדרך שבה הרבו לנצל את דמותו של ישוע בכדי לבסס טיעונים שונים ומשונים ותכופות גם מנוגדים זה לזה על מנת להצדיק השקפות עולם אישיות של ראשי כנסיות שונות. אם, כמובן, הפפירוס הזה, אכן אמיתי…