הרב ד"ר מולר

"ההצלחה של המגזין שלנו הייתה בטרנד הייחודי שלו, בכל חודש, בעמוד הראשי של המגזין, פרסמנו תמונה של יהודי ידוע כלשהו שבא לאמונה בישוע כמשיח והסכים לספר את עדותו." כך מספר ד"ר פרנק, מבעלי המגזין "אוהבי-ציון" שהופץ בגרמניה.

הרב וד"ר מולר, שקרא את שהוצאנו לאור, בא ממרחק רב במיוחד על מנת לראות אותי ולשהות עמי. הוא חילק עמי את הדעה הנפוצה כי כל יהודי שהחליט לקבל עליו את ישוע בעצם "התנצר", ועשה זאת למען רווח חומרי. לכן, לדבריו, היה מופתע לקרוא את עדותיהם של יהודים שבאו לאמונה בישוע כמשיח שהיו בעלי השכלה גבוהה ומעמד בכיר בחברה, ביניהם פרופסורים ועורכי דין שידעו היטב כי במידה ויקבלו את משיחיותו של ישוע עליהם, ינושלו ממעמדם בחברה היהודית, יידחו על ידי משפחותיהם ואף עלולים לאבד את מקור פרנסתם כתוצאה מכך.

אך יותר מכך הדהימו אותו דווקא עדויותיהם של רבנים, שניים מהם שעוד היו בין החיים באותה העת. הללו פוטרו מתפקידם כרב בית הכנסת ונדחו מקהילתם, וזאת בעקבות האומץ שלהם ללכת אחרי המשיח. הרב מולר החליט שייתכן וכדאי לקרוא את הברית החדשה, בידיים רועדות ולראשונה בחייו, פתח את ספר הברית החדשה. אמנם היה בעל דעות קדומות אודות האמונה בישוע וידע את הסנקציות שעתיד לחוות במידה וליבו ישתכנע כי ישוע אכן היה המשיח המובטח. בעודו קורא דף ועוד דף, נדהם לזהות עוד ועוד שמות מוכרים כגון ירושלים ובית לחם, כמו כן ציטוטים כה רבים מהתורה ומהתנ"ך, מה שעודד אותו להמשיך בקריאתו ועורר עוד עניין בליבו.

עולם חדש של מחשבות וחיים התגלה לנגד עיניו. נשים, שלפי היהדות הרבנית אין להן כל ערך של ממש, או מצורעים, שהיו שנואי החברה בישראל. דווקא להם הראה ישוע את הסימפטיה העמוקה שלו, נגע וריפא אותם. הוכיח במילתו ובמעשיו שאלוהים אינו מפלה בין בני אדם, אלא אוהב את כולם באופן שווה, בין אם הם יהודים, שומרונים או גויים, כל זאת בניגוד לרוח הלימוד הרבני ששררה באותה התקופה כי רק ליהודים יש נשמה וערך.

הרב מולר ראה בישוע את הדוגמא המושלמת היחידה, כמו כן את המשיח האמיתי שבו הוגשמו הנבואות בתנ"ך אודות המשיח. הקרבת החיות במועדי ישראל איבדו ממשמעותן עתה שהמשיח שימש כקורבן עליון. כשהרב הכיר בעובדה זו, מילותיו של השליח שאול היו כהשפעה נפלאה עבורו: "אֱלֹהִים הָיָה בַּמָּשִׁיחַ מְרַצֶּה אֶת הָעוֹלָם אֶל עַצְמוֹ מִבְּלִי לַחְשֹׁב לָהֶם אֶת עֲווֹנוֹתֵיהֶם" (קור"ב ה:19).

משמעותה של הנבואה בפרק נ"ג של ספר הנביא ישעיהו בתנ"ך לפתע הפכה צלולה, ליבו החל לצהול במשיח ובמושיעו החדש. לפני שהרב מולר עזב את ביתי, התפללנו יחדיו, מהללים את אלוהים בעד אהבתו הפודה במשיח ישוע. לאחר כמה שבועות, הקולגה שלי, ד"ר מוזֵר, החליט לצאת למסע ארוך ולבקר את הרב בביתו. הרב מולר פגש את ד"ר מוזר בעירו והכיר כמה יהודים שהיו חלק מבית הכנסת של הרב מולר, הללו סיפרו לו כי כמה מחברי בית הכנסת שהיו אורתודוקסים הביעו חוסר שביעות רצון מכך שהרב פעמים רבות כלכך בדרשותיו פונה ל"ספר הנוצרים".

לא עבר זמן רב עד אשר מלחמת העולם השנייה פרצה וגבתה את חייהם של הרב מולר יחד עם שאר קהילתו שבבית הכנסת, כמו מיליוני יהודים אחרים בשואה.