לאן נעלמו מאובני הביניים?

דארווין הצביע, ובצדק, שאם התאוריה שלו נכונה, צריך להיות מספר גדול מאוד של "זני מעבר" שימצאו כמאובנים. אם לדוגמא, הגפיים הקדמיות התפתחו לכנפיים של הציפורים, למה אנו לא מוצאים סידרה של מאובנים המראים שלבים אלו-  חצי גפה- חצי כנף, או חלק קשקשי- חלק נוצתי- האחד מפנה דרך לבא אחריו?

דארווין אמר שהמחסור בזנים מעין אלו הוא "ההתנגדות הברורה והרצינית ביותר" כנגד התאוריה שלו. 120 שנים לאחר מכן, ד"ר דויד ראופ, העומד בראש אחד המוזיאונים הגדולים באמריקה, טוען שהמצב בנוגע לסוגיית החוליות החסרות (missing links או transitional forms) "לא השתנה בהרבה" וש-"יש לנו אפילו מספר קטן יותר של דוגמאות לאבולוציה מאשר בזמנו של דארווין.

 

פלאואנטולוגיה

ד"ר קולין פטרסון היה הפלאואנטולוג הראשי במוזיאון הבריטי (היסטורית הטבע), הוא תומך באבולוציה ומומחה למאובנים. הוא כתב ספר חשוב על אבולוציה- אבל כאשר נשאל למה הוא לא הראה כל תמונה של זני-מעבר בסיפרו, הוא ענה:

"אני מסכים לחלוטין עם תגובתך על המחסור בהצגה ישירה של שינויים אבולוציונים בספרי. אם הייתי יודע על איזשהו מיצג כזה, מאובן או חי, בוודאי שהייתי מכניס אותו. אתה מציע שצריך להשתמש באומן על מנת להמחיש מעברים, אבל מאיפה תשיג את המידע? בכנות, אינני יכול לספק זאת, ואם הייתי נותן יד חופשית לאמן, האם הדבר לא היה מתעה את הקורא?

כתבתי את הטקסט לספרי לפני ארבע שנים. אני חושב שאם הייתי כותב אותו עכשיו הוא היה מעט שונה. הדרגתיות היא משהו שאני מאמין בו, לא רק בשל סמכותו של דארווין, אלא בשל כך שהבנתי בגנטיקה דורשת זאת. עדיין, קשה לסתור את סטפן ג'יי גולד (מומחה מאובנים מפורסם) ואנשי המוזיאון האמריקאי, כאשר הם טוענים שאין מאובני מעבר. כפלאואנטולוג בעצמי, אני די טרוד בקשר לבעיות הפילוסופיות של זיהוי אבות קדמונים מתיעוד המאובנים. אתה אומר שאני צריך לפחות 'לשים תמונה של כול סוג ממנו האורגניזם התפתח.' אגיד את זה ישירות- אין מאובן כזה אשר ממנו ניתן להוציא טיעון שאין לערער עליו."

 

אמונה, ולא מדע

אז מה יש לנו? אמונה באבולוציה אשר חוזה מיליוני צורות מעבר. חלק מתומכי האבולוציה טוענים שיש כמה – אולי אפילו הרבה מצורות מעבר אלו. מספר מומחים מובילים אחרים דוחים כמה מהם ואף את כולם.

לא כל-כך ידוע שהמאובן המעניין, היצור ארכאופטריקס (Archaeopteryx), משמש כדוגמה לצורת מעבר בין זוחלים וציפורים (מאחר והוא חולק מאפיינים הנמצאים בשתי הקבוצות), למרות שהוא אינו מראה אף לא אחד מן המבנים המעבריים העיקריים, היכולים לסווגו כ"צורת מעבר". נוצותיו מפותחות במלואן, והכנפיים הן בצורתן המלאה. יש לו טפרים הפונים לאחור ורגליים מעוקלות, ממאפייני הציפורים המנקרות. הוא בהחלט לא היה , כפי שכמה משחזרים אותו, דינוזאור אצן בעל נוצות.

מאובן ארכאופטריקס
מאובן ארכאופטריקס

 

 

לוסי

לכמה מבעלי החיים, כגון הברווזן (platypus), יש מאפיינים רבגוניים אשר בדרך כלל נמצאים בסוגים שונים אחרים. יצור קטן ומוזר זה הוא דוגמה טובה לרבגוניות: יש לו פרווה כמו ליונקים, מקור של ברווז, זנב של בונה, בלוטות ארס של נחש, הוא מטיל ביצים כמו זוחלים, אך עדיין מניק את ולדיו. עם זאת, הוא לא "בחצי הדרך" בין שני יצורים שונים.

האבולוציה של לוסי

המחסור הכללי הזה של צורות העבר מקרין גם על "אבולוצית האדם". זה עשוי להפתיע, מאחר שכל-כך הרבה "אבות קדמונים" מוצגים לקהל הרחב. קשה לאתר את כל מגוון הטענות השונות והמשתנות, אך המאה האחרונה הראתה שכל אחד מ"אבות קדמונים" אלו, אשר מוכרזים ברעש גדול, מתבטל כאחד בשקט – אבל רק לאחר שמועמד אחר נמצא להחליפו.

כיום נעשה הרבה מה"אוסטרלופיטסים"/"הביליסים" (australopithecines/habilines) – קבוצה רחבה שממנה המאובן "לוסי" הוא הידוע מכולם. ד"ר צ'ארלס אוקסנארד (Charles Oxnard) הוא אחד מקבוצה הולכת וגדלה של מדעני אנטומיה התומכים באבולוציה, אשר שוקדים על מגוון רחב של בדיקות, מדידות ואנליזות ממוחשבות (שיטות אובייקטיביות אשר לא מסתמכות על אמונות, המוחלטות מראש בקשר לאבות הקדמונים), ולא מאמינים שהיצורים הללו הם האבות הקדמונים של בני האדם.

הוא הצהיר, כי למרות שבתחילה הם נחשבו לדמויי אדם, או לפחות לצורת ביניים בין הקופים לאדם, האמת היא שהם "שונים יותר מבני אדם ומקופים אפריקאים, מאשר שתי הקבוצות הללו האחת מהשניה. האוסטרלופיטסים הם ייחודיים."אוקסנארד הצביע על כך שמעמדם של היצורים הללו כלא אבות קדמונים נתמך על ידי מספר הולך וגדל של חוקרים "עצמאיים מהנציגים הבודדים שמצאו את המאובנים הללו".

סריקות CAT שנערכו לא מזמן על עצם הלבירינת' (labyrinth) אשר הכילה בעבר את איבר שיווי-המשקל במאובנים אלו, הראו בסיכומו של דבר כי הם לא נהגו ללכת זקוף, כפי שרבים עדיין מתעקשים לטעון. הדבר עולה בקנה אחד עם ממצא שפורסם לאחרונה יחסית, שללוסי היה מנגנון נעילה לפרקי כף היד, שאיפשר לה ללכת על פרקי אצבעותיה, כמו שימפנזות וגורילות.

מה בנוגע להומו ארקטוס? ובכן, אלו היו מינים נפרדים דמויי קוף אשר נבראו על ידי אלוהים ואז נכחדו.

אולי גם יעניין אותך: