מוצא המונוגמיה מאתגר את תורת האבולוציה

לאחרונה, ביולוגים אבולוציונים גילו דבר מפתיע אודות המוצא האבולוציוני של המונוגמיה בקרב בעלי החיים- תגלית שמעלה שאלות וספקות לגבי ההסבר האבולוציוני. על פי מחקר שנערך לאחרונה על ידי קבוצה גדולה של חוקים מהאוניברסיטה של טקסס (UT), אוסטין, זה נראה שהמונוגמיה נוצרה באופן בלתי תלוי, ובזמנים רבים, בקרב בעלי חיים. בנוסף לכך, אירועי המוצא הללו הונעו, בכל פעם, על ידי אותם השינויים הגנטיים.¹

דוגמה כזו של אבולוציה מתכנסת מדגישה את אחת מהמגבלות הרבות שבתאוריית האבולוציה. במקביל, המקורות העצמאיים של המונוגמיה-שהיו מונעים על ידי אותם השינויים הגנטיים (כמו כן דוגמאות אחרות של התכנסות), מוצאים הסבר מוכן תחת מודל הבריאה.

קונטינגנטיות היסטורית

אז מדוע התגלית הזו קוראת תיגר על ההסבר האבולוציוני? כדי לענות על שאלה זו חשוב להבין את טבע המנגנונים האבולוציוניים. על פי הביולוג האבולוציוני סטיבן ג'יי גולד (1941-2002), השינויים האבולוציוניים מתרחשים בצורה מקרית² (קונטינגנטית-לא הכרחית). מה שאומר שהתהליך האבולוציוני הוא רצף של אירועים אקראיים ובלתי צפויים. אם שינוי כלשהו מהרצף היה שונה, המסלול האבולוציוני היה שונה לגמרי. גולד הסביר שאם מישהו היה מריץ את ההיסטוריה של החיים אחורה בזמן, ואז מסריט את ההיסטוריה מחדש, התוצאות היו שונות מאוד. במילים אחרות, האבולוציה לא אמורה לחזור על עצמה. ורק לעתים רחוקות מאוד היא אמורה להגיע לאותה תוצאה. גולד ביסס את הקונטינגנטיות ההיסטורית על ההבנה שלו אודות המנגנונים שמניעים את השינויים האבולוציוניים. מאז תיאורו הראשוני של גולד אודות הקונטינגנטיות ההיסטורית, מספר מחקרים איששו את השקפתו. במילים אחרות, חוקרים הראו דרך ניסויים שהתהליך האבולוציוני, הוא באמת קונטינגנטי (אקראי, לא צפוי, מותנה בנסיבות).

תחזית כושלת של הפרדיגמה האבולוציונית

בהינתן הקונטינגנטיות ההיסטורית, זה לא סביר שהמנגנונים האבולוציוניים יובילו לתוצאות זהות או אפילו דומות. לעומת זאת, כשמסתכלים מהזווית האבולוציונית על ההיסטוריה של החיים, זה נראה שתוצאות חוזרות ונשנות של האבולוציה, הן דווקא מאוד שכיחות. התופעה הזו, שנקראת אבולוציה מתכנסת- התרחשה הרבה מאוד פעמים. הביולוגים האבולוציוניים סיימון קונוואי מוריס וג'ורג' מקגי מצביעים בספריהם (Life's Solution ו-Convergent Evolution), שתוצאות אבולוציוניות זהות מאפיינות את הרובד הביולוגי.³
במילים אחרות, ביולוגים מתמודדים עם שתי תופעות שסותרות זו את זו במסגרת האבולוציונית: 1. מצד אחד, תהליכים אבולוציוניים הם אקראיים. 2. מצד שני, תופעת ההתכנסות היא מאוד שכיחה. 

המקורות המתכנסים של המונוגמיה

צוות החוקרים שהזכרנו לעיל (שעבד במסגרת הפרדיגמה האבולוציונית), ניסה להבין את המעבר האבולוציוני למונוגומיה. כדי להבין זאת, הם השוו פרופילים של התבטאות גנטית ברקמות העצביות של זכרים אצל זוגות של מינים הקרובים זה לזה בעץ האבולוציוני. הם השוו מין של בעל חיים שכן מציג התנהגות מונוגמית עם מין שלא. זוגות המינים השתרעו על קבוצות בעלי החוליות העיקריות וכללו: עכברים, נברנים, דמויי-דרור (רננים), צפרדעים וציקלידים (אמנונים). מנקודת מבט אבולוציונית, אורגניזמים אלה חלקו אב קדמון משותף לפני 450 מיליון שנה.
התנהגות מונוגמית היא מאוד מורכבת. היא מערבת בתוכה היווצרות של קשרים בקרב זכרים ונקבות, דאגה לצאצאים על ידי שניהם, והגנה טריטוריאלית מוגברת. לעומת זאת, החוקרים גילו שבכל מקרה של מונוגמיה, הפרופילים של התבטאות הגנים ברקמות העצביות של המינים המונוגמיים, היו זהים וגם נבדלים מהפרופילים של עמיתיהם הלא מונוגמיים. 

אז איך החוקרים מסבירים את ההתכנסות הזו? הם מסיקים שקיים "מנגנון טרנסקריפטורי אוניברסלי" עבור מונוגמיה ומשערים שהמודולים הגנטיים הנדרשים עבור התנהגות מונוגמית כבר היו קיימים באב הקדמון האחרון של בעלי החוליות. בעת צורך, המודולים האלה גויסו באופן עצמאי בזמנים שונים בהיסטוריה האבולוציונית והביאו למינים מונוגמיים.
אך בהינתן המספר של הגנים המעורבים והשינויים הספציפיים בהתבטאות הגנים הדרושים עבור ההתנהגות המורכבת שקשורה לרבייה מונוגמית, זה לא סביר שהשינוי הזה יתרחש אפילו פעם אחת, שלא לדבר על פעמים רבות ועוד באותה הדרך בדיוק. למעשה, רבקה יאנג, המחברת הראשית של המאמר שמפרט על המחקר לעיל, מציינת ש"רוב האנשים לא היו מצפים שלאורך 450 מיליון שנים, מעברים להתנהגויות כאלו יתרחשו באותה הדרך בכל פעם".⁴
האם יש דרך נוספת להסביר את תופעת ההתכנסות?

 

התכנסות כראיה לבורא

לפני דרווין, ביולוגים התייחסו לתכונות משותפות בקרב בעלי החיים כתוכנית אב משותפת (במקום אב קדמון משותף). לאור זאת, ניתן לפרש את ההתכנסות והתכונות המשותפות בקרב בעלי החיים בתור תוכנית בריאה משותפת של יוצר. המוצא החוזר ונשנה של תכונות ביולוגיות הוא בעצם בריאה חוזרת ונשנית על ידי יוצר אינטיליגנטי שמיישם פתרונות מקבילים שמטרתם לענות על בעיות עמן מתמודדים מינים שונים (ולא מיוחסים) של בעלי חיים. לכן, רעיון ההתכנסות המונוגמית לא מסתדר עם המסגרת האבולוציונית, אך הוא כן מסתדר במסגרת התכנון התבוני.

 

המאמר מבוסס על מאמרו של הביוכימאי פאז ראנה: https://reasons.org/explore/blogs/the-cells-design/read/the-cells-design/2019/03/20/origins-of-monogamy-cause-evolutionary-paradigm-breakup

_הערות:

_{1. Rebecca L. Young et al., “Conserved Transcriptomic Profiles underpin Monogamy across Vertebrates,” the National Academy of Sciences, USA 116, no. 4 (January 22, 2019): 1331–36, doi:10.1073/pnas.1813775116.}

_{2. Stephen Jay Gould, Wonderful Life: The Burgess Shale and the Nature of History (New York: W. W. Norton & Company, 1990).}

_{3. Simon Conway Morris, Life’s Solution: Inevitable Humans in a Lonely Universe (New York: Cambridge University Press, 2003); George McGhee, Convergent Evolution: Limited Forms Most Beautiful (Cambridge, MA: MIT Press, 2011).}

_{4. University of Texas at Austin, “Evolution Used Same Genetic Formula to Turn Animals Monogamous,” ScienceDaily (January 7, 2019), www.sciencedaily.com/releases/2019/01/1901071507.htm.}