עדויות מדעיות לקיומם ההיסטורי של אדם וחווה

הכתובים מתייחסים לאדם וחווה כאינדיבידואלים היסטוריים ולא כבני אדם סמליים אשר ייצגו אוכלוסייה קיימת. הכתובים מתייחסים לאדם וחווה כבני האדם הראשונים בכדור הארץ. אך האם המדע תומך בהשקפה זו? עדויות מדעיות תומכות לאחרונה במוצא המשותף של בני האדם מאב קדמון אנושי אחד ומאישה אחת.

האם אדם וחווה אכן היו קיימים? ישנם תאולוגים כיום אשר מכחישים את קיומם ההיסטורי של אדם וחווה. אך ישנן ראיות מדעיות מעבר לתיעוד הכתובים אשר תומכות בקיומם ההיסטורי של אדם וחווה. לאחרונה, מדען מאוניברסיטת אוקלנד בניו זילנד השתמש בניתוח לשוני של השפה כדי לגלות את מוצאו של המין האנושי. בעשותו כן, הוא סיפק אישור חיצוני למודל המוצא האפריקאי של המין האנושי, ועם זה, תומך במודל הבריאה התנ"כי.

מחקרים רבים לגבי מגוון גנטי מצביעים על כך שמקורו של המין האנושי הוא במזרח אפריקה לפני כ-100,000 שנים, סמוך למקום שבו חוקרי מקרא רבים חושבים שגן העדן היה קיים, ומאוכלוסייה קטנה. מחקרים חדשים בגנטיקה אודות הגנום המיטוכונדריאלי, מראים כי האנושות כולה הגיעה מאישה אחת. באותו אופן, מחקרים אודות כרומוזום Y מצביעים על כך שמוצא כל בני האדם הוא מאדם אחד.

אנתרופולוגים נוטים להציג את הנתונים הללו מנקודת מבט אבולוציונית. עם זאת, הנתונים מסתדרים היטב עם התיעוד התנ"כי. הנתונים חושפים את הדפוס לו היינו מצפים במידה ואדם וחווה אכן היו קיימו.

פונמה

הצליל של השפה- העיצורים, התנועות, ההברות- הוא הפונמה. בלשנים גילו כי השפות המדוברות על ידי אוכלוסיות גדולות יותר נוטות להחזיק יותר פונמות משאר השפות המדוברות על ידי אוכלוסיות קטנות יותר.

קוונטין אטקינסון מאוניברסיטת אוקלנד תהה אם יוכל להשתמש בפונמות כדי לחקור את מוצא האנושות. אטקינסון ניתח 504 שפות וגילה שהשפות האפריקאיות מציגות את המספר הגדול ביותר של הפונמות. אוכלוסיות אפריקאיות הן מגוונות ביותר מבחינה גנטית ונחשבו לקבוצות האנשים העתיקות ביותר.

הוא גם קבע שלשפות של קבוצות דרום אמריקה ואוקיאניה יש את המספר הקטן ביותר של פונמות, מכאן שקבוצות אלו הן יותר צעירות. אטקינסון הבחין בירידה הדרגתית בפונמות ככל שהשפות התרחקו מאפריקה אל תוך אירופה ואסיה. דפוסי הפונמה שאטקינסון גילה מתאימים במדויק לנתוני המגוון הגנטי ותומכים במודל "מאפריקה החוצה". זה מעודד, כי תחומים נפרדים של ראיות, גנטיות, ארכאולוגיות, ועכשיו לשוניות, תומכים  בתיאור המקראי של מוצא האנושות. העדויות המדעיות לקיומם של אדם וחווה, חזקות היום יותר מאי פעם.

אתאיסטים מצהירים שהתקדמות המדע קידמה את תאוריית האבולוציה והחלישה את תיאור הבריאה התנ"כי. אך במציאות, מדענים החוקרים את מוצא האנושות לא גילו שום דבר שמאתגר את ההבנה התנ"כית אודות מוצא האדם. למעשה, התקדמויות אחרונות בגנטיקה סיפקו תמיכה משכנעת לנקודת המבט התנ"כית.

גנטיקאים מצאו דרכים חדשות לאפיין את מוצא האדם וזה על ידי חקר מחלות אנושיות. טכניקות אלו מבוססות על ניתוח גנטי של חיידקים פתולוגיים. חיידקים אלו מתפקדים כאינדיקטורים פונדקאיים. צוות המכון הלאומי לבריאות לאחרונה תיארך את מוצא המלריה כדי לחפוף אותו עם מוצא בני האדם¹. במחקר נפרד, צוות מחקר בינלאומי הוכיח כי טביעות האצבעות של מחלת הליקובקטר פילורי, חיידק גראם שלילי שיוצר בגוף החי מושבות ברובד העמוק של רירית הקיבה והתריסריון ומחליש את עמידות הקיבה לסביבתה החומצית, מאשרות את ההגירה של בני האדם ממזרח אסיה ליבשת אמריקה לפני כ-11,000 שנים.²

ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקר קודם, המבוסס על הפרופיל הגנטי שיש לווירוס JC האנושי. המחקר הוכיח כי בני האדם הגרו ממזרח אסיה לאמריקה ומתארך שמוצא הווירוס הוא לפני כ- 50,000- 100,000 שנים.³

מחקר חדש של צוות המחקר הבינלאומי גילה שהליקובקטר פילורי מתקבץ לתוך 7 אוכלוסיות של בני אדם, בהתבסס על מבנה גנטי. דפוסי אוכלוסיית הליקובקטר פילורי מוסברים היטב תחת ההשקפה הגורסת כי האנושות הגיעה ממיקום גיאוגרפי אחד, ולאחר מכן התפשטה ברחבי העולם. בני האדם המוקדמים, כנראה ייסדו קבוצות באפריקה ובמזרח אסיה שהיגרו לאמריקה, אירופה ואפריקה- כלומר התרחבו לתוך האזוריים הדרומיים.⁴

מחקרים אלה של מחלות פתולוגיות של בני אדם, יחד עם מחקרים גנטיים אחרים, מצביעים לטובת התיאור המקראי לגבי מוצא המין האנושי. מגוון גנטי, הגנום המיטוכונדריאלי, כרומוזומי Y, ותאחיזה לא שוויונית- תכונה המתארת יחס בין האללים באתרים גנומיים שונים הנמצאים בקרבה פיזית על אותו הכרומוזום -כלומר נמצאים בתאחיזה, בקבוצות אוכלוסייה אנושיות מודרניות: מתחברים יחד, ומצביעים על מוצא המין האנושי שארע לאחרונה, לפני מספר מאות אלפני שנים, ממקום אחד ומאוכלוסייה קטנה של גברים ונשים.

מחקרים אלה אף מראים כי האנושות התפשטה מהמזרח התיכון כדי לאכלס את שאר העולם. אמנם תיאור זה מתאים למסגרת ההשקפה האבולוציונית, הוא גם מסתדר היטב עם התיאור המקראי אודות מוצא האנושות. מחקרים גנטיים כאלו ואחרים על מחלות, וניתוחים גנטיים של אוכלוסיות וקבוצות שונות מאששות את התיעוד התנ"כי אודות מוצא המין האנושי.

1.Jianbing Mu et al., "Chromosome-Wide SNPs Reveal an Ancient Origin of Plasmodium falciparum," Nature 418 (2002): 323-26.

2.Chandrabali Ghose et al., "East Asian Genotypes of Helicobacter pylori Strains in Amerindians Provide Evidence for Its Ancient Human Carriage," Proceedings of the National Academy of Sciences, USA 99 (2002): 15107-11.

3.Hansjürgen J. Agostini et al., "Asian Genotypes of JC Virus in Native Americans and in a Pacific Island Population: Markers of Viral Evolution and Human Migration," Proceedings of the National Academy of Sciences, USA 94 (1997): 14542-46.

4.Brian G. Spratt, "Stomachs Out of Africa," Science 299 (2003), 1528-29; Daniel Falush et al., "Traces of Human Migrations in Helicobacter pylori Populations," Science 299 (2003), 1582-85.