מדוע באמת הרבנים דוחים את ישוע?

השאלה האם ישוע הוא המשיח היהודי איננה שאלה פתוחה בין יהודים. כל מה שרב כלשהו יכתוב על האמונה בו יהיה מבוסס על ההנחה שישוע איננו המשיח ושהברית החדשה הינה אנטישמית ושאסור לקרוא אותה פן נקולל. מצויידים בדעות קדומות, יהודים שינסו ללמוד על המשיח בהכרח יגיעו גם הם לאותה מסקנה שישוע איננו המשיח. בשל מעמדם בין קהל ישראל, מעטים הם הרבנים שיבחנו את הנושא בפתיחות, באוביקטיביות או בכלל.

גאווה ונבואה

סיבה אחת לדחייתו של ישוע כמשיח היא הגאווה. אמונה בישוע איננה רק עניין של שכנוע שכלתני, כרוך בה צעד גורלי הרה משמעות שפירושו להודות בחטא – לא רק עשיית פעולות מסוימות כמראה חוץ. זהו דבר שקשה לכל אחד מאיתנו להודות בו, שאנו חוטאים או אפילו שטעינו, בין אם אנחנו רב גדול או אזרח פשוט, יהודי או גוי, לא כל שכן לאדם הנהנה ממעמד מכובד בקהל ישראל. אם לרגע נתעלם מההיסטוריה, דמיינו לעצמכם שהמשיח מחר יגיע, הוא ייגש למנהיגי המדינה, הרי היא ממשלת ישראל, יפנה לראש הממשלה ויביא בפניו את כל חטאיו נגד אלוהים ונגד האנושות, ימשיך לנשיא המדינה ומשם משר אחד למשנהו, מחבר כנסת לחבר כנסת כאשר לכולם שופך בפניהם המשיח את השקרים, הרמאויות ושאר הסקנדלים הרבים שביצעו כנגד הזולת.

מה תהיה תגובתם של מנהיגי העם כלפי המשיח: "תודה לך משיח שאתה מוכיח ומתקן אותנו, כלכך ציפינו וחיכינו לראות אותך, בוא ונקבל אותך בברכה" – ככל הנראה שלא. תגובתם כנראה תהיה יותר כמו פנייה לעם "אל תקשיבו ואל תאמינו לו! הוא שקרן ומסית! הוא אפילו לא יהודי ומקומו לא כאן איתנו, צריך להרוג אותו על שניסה לפלג אותנו".

כך גם הייתה התגובה של מנהיגי העם בזמנו של ישוע, רק שאז לא הייתה זאת הממשלה, אלא הסנהדרין, שהורכב מרבנים ואנשי דת אחרים שהשפיעו גם בצורה פוליטית וגם בצורה חברתית על העם. ובכל זאת… היו רבנים שפנו לאמונה בישוע. אחד מהם היה רבי יחיאל ליכטנשטיין, רב מחוזי בטפיו זלה שבהונגריה, אשר חי במאה ה-19. אחר הוא ר' צ'יל סלוסטובסקי, רב אורתודוכסי בדובנוב שבפולין אשר כיהן מאוחר יותר בלודג'. באמריקה ניתן להזכיר את מקס וורטהיימר, רב רפורמי במדינת אוהיו אשר חי בתחילת המאה הנוכחית. אנשים אלה היו מוכנים לעמוד בתוצאות אמונתם בישוע משום שהיו משוכנעים באמיתותה. כיום ישנם שפע של רבנים בעלי שם בעולם החרדי שפנו לישוע כמשיחם, אך כתוצאה של שנאת השונה, האלימות הקיימת במגזרים החרדים וכפיית הדת, על אף שישמרו בקשר עם יהודים משיחיים אחרים, אין לרבנים אלו את האפשרות להודות באמותנם באופן פומבי ולעיתים אף לא יספרו לבני משפחותיהם מחשש לחייהם.

הגאווה של עמנו קשה העורף מנובאת על ידי נביאי התנ"ך, על כך הרחבנו בסרטונים ומאמרים אחרים: ישעיהו נ"ג, זכריה י"ב, תהילים כ"ב.

אני? טועה?

יש סיבה לחוסר פתיחות זו. היא מביאה אותנו לסיבה נוספת לדחייתו של ישוע כמשיח, אם נרצה לתאר אותה במילים פשוטות, עלינו לומר כי ההשקפה הרבנית שונה מזו של המקרא. יהדות הרבנים (או "היהדות המסורתית") איננה אותה יהדות המופיעה במקרא. מציאות זו היתה קיימת עוד לפני ימי ישוע. בימיו היו למעשה מספר כיתות ביהדות, כשלכל אחת מהן רשימת תורות ואמונות משלה. עם חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה ובעקבותיו אבדן הכהונה והיכולת להקריב קורבנות, נותרו בידי העם רק כמה אפשרויות. אחת מהן הייתה להסכים להכיר במות ישוע ככפרה על חטא. אפשרות אחרת הייתה לבנות מחדש את היהדות כך שתוכל להמשיך להתקיים ללא בית מקדש וללא עבודת כהונה באופן כזה שסליחת חטאים תתאפשר גם ללא קורבנות. זו הדרך שבחרו הפרושים (הרבנים של הימים ההם), ועמדתם היא שהשתלטה לבסוף על עם ישראל והפכה להיות "היהדות".

במקום שהתנ"ך ישמש מדריך עיקרי לחיים, הפכו הלכות הרבנים בתלמוד והמסורות השונות שהם פיתחו לעיקרי העיקרים בארגון החיים ובמחשבה היהודית. כתוצאה מכך, ומשום שלא היה לישוע כל מקום במסורות אלה, הכל קיבלו כמובן מאליו כי הוא גם אינו המשיח. עמדת הרבנים נגד ישוע ונגד מה שהברית החדשה מלמדת ומייצגת התחזקה במהלך ימי הביניים וניתן להביא לכך מספר דוגמאות, הבולטת שביניהן היא כיצד מבינה המסורת את ישעיהו פרק נ"ב 13 עד נ"ג 12 בתנ"ך (קטע המדבר על סבלו של המשיח, דחייתו על ידי עמו ומותו עבור חטאי העם).

לפי "תרגום יונתן בן עוזיאל" (תרגום יהודי לנביאי התנ"ך מתקופת התנאים), שהוא נוסח ארמי לתנ"ך מתקופה הקרובה לזו של ישוע, פירוש הפסוק הראשון בקטע הזה הוא, "הנה עבדי משיחא". במלים אחרות, הקטע נחשב לקטע המדבר על המשיח. לעומת זאת רוב הרבנים בזמננו כיום שינו את הפירוש ומייחסים את הקטע לעם ישראל ולא על המשיח, זאת על פי החידוש בפרשנות שהביא רש"י בימי הביניים. פירוש חדש זה אמנם נוגד את טענות המאמינים בישוע, אבל הוא נוגד גם את הדרך בה הבינו את הקטע רבני ישראל ומורי ישראל עד שנכנס ישוע לתמונה.

אנחנו מאתגרים אתכם לחקור ולקרוא עוד אודות המשיח ונבואות על המשיח ולגלות בעצמכם מי הוא המשיח על פי התנ"ך.

לקריאת סיפור חייהם של רבנים שבאו לאמונה בישוע כמשיח ישראל המובטח, בקרו באתר: www.xRabbi.co.il

כשישוע המשיח התהלך כאן על הארץ לפני אלפיים שנה, הרבה בעם הלכו אחריו, אך ראשי הכהנים וראשי הפרושים קינאו בו, והם פחדו שהם יאבדו את סמכותם. בנוסף ישוע לימד את העם להתהלך בצדקה באמת ובחסד, שאלוהים מצדיק את אלו שמאמינים ומעשים בלי אמונה הם עקרים. ישוע הראה את הדרך האמתית אל אלוהים, בעוד שראשי הפרושים והכהנים שהיו מושחתים, הלכו בדרכי מסורות בני-אדם, יראתם הייתה יראת אנשים מלומדה. וכך הם העבירו עדות שקר לבניהם ולבני בניהם ועד היום המסורות שהרבנים מחזיקים בהם, למרות טענתם שמקורם באלוהים וניתנו למשה בהר סיני, הם מסורות של בני אדם, שנוצרו מתקופת גלות בבל, ונרשמו בין השנים 200 לסיפרה ועד -500 לספירה.

בגלל שמחזיקי המסורת, מצאו דרכים להצדיק את עצמם מתוך מעשיהם הם, הם דחו את הרעיון האלוהי של הצדקת אלוהים בדמו של המשיח. האדם לא יכול להצדיק את עצמו במעשיו, כפי שכתוב בישעיה נ"ז: 12-13 "אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ וְאֶת-מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילוּךְ׃ בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת-כֻּלָּם יִשָּׂא-רוּחַ יִקַּח-הָבֶל וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל-אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר-קָדְשִׁי׃" ובישעיה ס"ד: 5 "וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל-צִדְקֹתֵינוּ" בגד עידים הוא בגד מטונף, ואלוהים אומר לנו שהמעשים שאנו עושים שאותם אנחנו חושבים כמעשים שמצדיקים אותנו, הם כבגדים מטונפים בעיניו.

אם אדם רוצה לדעת מה באמת ה' דורש, הדבר כתוב בנביא מיכה ו': 8 – "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ׃" ואת כל אלה ניתן למצוא רק בישוע המשיח, למה? כי אלוהים שפט את החטא במותו של ישוע המשיח, ונתן הצדקה לכל המאמין בו בחסדו, והמאמין בישוע מצניע את לכתו עם אלוהים, מכונן עימו קשר שאינו מתבטא בסממנים חיצוניים, אלא בחיי אמונה פנימיים, ואלוהים שרואה במסתרים גומל.

יהדות משיחית או נצרות?

הבעיה כיום כי שהרבנים הפכו את ישוע למישהו זר, למעין אל נוכרי של הגויים. אבל מי אומר שהיהדות של היום תואמת את התנ"ך? מי אומר שהמשיחיות המקורית והאמיתית אינה עבור היהודים? מי אומר שהפרשנות שלכם היא הנכונה? אם ישוע הוא אכן ממשיכם של משה והנביאים, זאת אומרת המשיח עליו נבאו נביאי התנ"ך, אזי הדרך שמאמתת זאת היא הדרך הנכונה עבור אלה שמאמינים בתנ"ך.

כמובן שצריך להבדיל בין המשיחיות האמיתית הנ"ל, לבין מה שמכנים כיום נצרות, הדת שהתפתחה במשך השנים ואשר ברובה אינה תואמת את התנ"ך או את המשיחיות האמיתית המקורית. אכן יש משיחיות אמיתית שהיא תואמת את התנ"ך והיהדות התנ"כית. זו לא דת שנוצרה על ידי בני אדם אלא האמונה הנכונה בעיני אלוהים  –  עבורך ועבור כל יהודי ללא יוצא מן הכלל. כבר דיברנו על כמה מהנקודות הללו במאמרים אחרים, אך אציין כמה נקודות נוספות שתהיינה לעזר. כיהודים המאמינים בישוע, אנו משוכנעים שמנהיגי האומה שלנו עשו טעות חמורה כאשר דחו את ישוע המשיח. לכן הנקודה החשובה באמת היא לא שנצרות אינה יהדות, אלא מהי הדרך הנכונה על פי התנ"ך?

בנוסף לכך, הדעה שנצרות לא יכולה להיות יהדות עלולה להטעות, כי מתקבל הרושם שמדובר בשתי דתות נפרדות לחלוטין, בעוד שלמעשה מדובר בשתי אמונות שיש להן הרבה מהמשותף. למשל, יהודים ונוצרים מאמינים בסמכותו של התנ"ך, מאמינים באותו האלוהים, מאמינים בבואו של המשיח, מאמינים בעולם הבא עם משפט. מלומדים רבים כיום, יהודים ונוצרים, מציינים ששורשיה של הנצרות כפי שהיא מופיעה בכתבי הברית החדשה הייתה מאוד יהודית, או, על פי דעתם של מלומדים אחרים, הייתה עוד אחת מתנועות היהדות של המאה הראשונה לספירה.

מסיבה זו, כאשר דנים בטענה שנצרות אינה יהדות, מעדיפים היהודים המאמינים בישוע להחליף את המילה נצרות במילה יהדות משיחית, ויהדות מסורתית במקום יהדות – כך שמדובר למעשה בשתי תנועות של האמונה היהודית, וניתן להתמקד בנקודות המפתח של המחלוקת, שהן: האם היהודים המאמינים בישוע המשיח צודקים, או היהודים שמאמינים ביהדות הרבנית המסורתית צודקים.

יש לציין פה שאין זאת אומרת שהכול ביהדות הרבנית שלילי – יש הרבה דברים חיוביים ביהדות המסורתית. באותה מידה לא הכול בנצרות חיובי ונכון, יש דברים רבים שליליים בדת הנצרות שבני אדם המציאו וצרפו לדת. הסיבה לחיובי ביהדות הרבנית היא שהבסיס של הרבה מהמסורות שלה הוא בתנ"ך, או לפחות ברוח התנ"ך. במסורות אחרות יש הרבה חוכמה, יופי, וערכים מוסריים. הרי לעם שלנו יש מעלות מיוחדות ומתנות-אל. מצד שני, לאחר שהנצרות התפצלה ונפרדה משורשי היהדות התנכית ומתורתה ורוחה היהודיות של הברית החדשה, היא סטתה מהרוחניות הטהורה של האמונה המשיחית.

למעשה, בעוד שכותבי הברית החדשה אישרו בתוקף שהעם היהודי נבחר מבין כל עמי העולם ובכך הוא העם המיוחד של אלוהים, ושהמתנות של אלוהים אינן ניתנות לביטול, ולימדו שבסופו של דבר אלוהים יושיע את העם ככלל, מאות שנים לאחר מכן, לימדו אנשי דת "נוצרים" לא-יהודים בכתביהם שהעם היהודי כבר לא הנבחר מבין כל העמים, ועכשיו הוא כבר לא העם המיוחד של אלוהים.

לכן לא יהיה נכון ולא יעיל בדיון הנ"ל להשתמש במילה נצרות, אלא יהיה נכון יותר להשתמש במושג יהדות משיחית, כי:

1. לא כל מה שמכונה "נצרות" הוא אכן נוצרי אמיתי.
2. הנצרות האמיתית היא מאוד יהודית.
3. היהדות עצמה היא היום תערובת של: קצת תנ"ך, הרבה שורשים של תורות אחרות ופרושים שאינם מהתורה הכתובה, ושורשים מהעולם הגשמי.

השאלה החשובה היא, מה היא האמונה הנכונה והאמיתית מבחינתו של אלוהים?

אמת אלוהים

כולנו יודעים שבמשך כאלפיים השנים האחרונות דחתה היהדות הרבנית את ישוע והברית החדשה. אך האם עשו את הדבר הנכון? מי אומר שפרשנותם של הרבנים לתנ"ך נכון? עלינו לבדוק בכנות את הכתוב בתנ"ך בעצמנו ולראות מה בדיוק אומר אלוהים בדברו. אתה בוודאי אומר: "מי אני בכלל שאחלוק על דעתו, הידע שלו, לימודיו ואמונתו של הרב שלי?" נדון ביתר פירוט בשאלה הזאת במאמרים אחרים באתר, בינתיים הרשו לי להדגיש נקודה אחת פשוטה.

ידוע שתקופת אמצע ימי הביניים הייתה תקופה חשוכה בתולדות האנושות של התדרדרות ודיכוי הידע, היצירתיות וההשכלה. באותה תקופה הכנסייה הקתולית ששלטה באירופה אסרה על תרגום כתבי הקודש (תנ"ך וכתבי הברית החדשה) לשפות של המדינות השונות, ולהפצתם. מנהיגי הכנסייה טענו שכתבי הקודש אינם עבור ההמונים, ושרק הם, כוהני הדת, מסוגלים להבינם וללמדם.

אלה שנלחמו נגד הדעות הללו – אנשים כמו וויליאם תינדל וג'ון ווייקליף, שתרגמו את כתבי הקודש לשפות השונות של העמים, נרדפו על ידי הכנסייה הקתולית כאילו היו פושעים, כלאו ואף הרגו אותם. אתה חושב שנעשה להם עוול איום ונורא, ושכתבי הקודש הם דבר ה' השייכים לכל אחד, במיוחד לעם היהודי. אני מסכים איתך בכל לבי. ולכן יש גם לך זכות לקרוא את התנ"ך בעצמך בלי פירושם של הרבנים. מדוע שתהיה תלוי בדעתם ופירושם של אחרים? אלוהים מסוגל להדריך אותך אל האמת שלו אם תדרוש אותו בכל לבבך, בכנות ועם ראש פתוח. למעשה, זו הדרך היחידה שתוכל לדעת שאתה בכיוון הנכון.

לאחר שעשית זאת, אם תגיע למסקנה שהיהדות המסורתית רבנית תואמת את האמונה של התנ"ך, שהיא האמונה האמיתית והיחידה עבור עם ישראל, עליך כיהודי ללכת בדרך זו. אך אם תגלה שהיהדות המסורתית הרבנית של היום סטתה משורשי התנ"ך, הוסיפה וגרעה ממנו כהנה וכהנה, ועשתה טעות חמורה בכך שבמשך ההיסטוריה דחתה את ישוע כמשיח היהודי, אזי עליך לדחות את טענת הרבנים ולא לקבל את המסורות המוטעות שלהם, שהפכו לחלק מהיהדות המקובלת היום, ולחזור לדבר ה' והאלוהים של דברו, ולמשיח שנשלח על ידי אלוהים אשר הנביאים בדברו נבאו עליו.