אהבת אלוהים לישראל

"וַאֲנִי בָּטוּחַ כִּי לֹא הַמָּוֶת וְלֹא הַחַיִּים, לֹא מַלְאָכִים וְלֹא שַׁלִּיטִים, לֹא דְּבָרִים שֶׁבַּהֹוֶה וְלֹא דְּבָרִים שֶׁעֲתִידִים לָבוֹא, לֹא כֹּחוֹת, לֹא גְּבָהִים וְלֹא מַעֲמַקִּים וְלֹא שׁוּם יְצוּר אַחֵר לֹא יוּכְלוּ לְהַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת אֱלֹהִים שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ" (רומים ח 39-38).

"אָמְנָם בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לַבְּשׂוֹרָה הֵם אוֹיְבִים בִּגְלַלְכֶם, אֲבָל בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לַבְּחִירָה אֲהוּבִים הֵם בִּגְלַל הָאָבוֹת, שֶׁהֲרֵי אֵין הָאֱלֹהִים מִתְחָרֵט עַל מַתְּנוֹתָיו וְעַל בְּחִירָתוֹ" (רומים יא 29-28).

לעולם אין לפרש פסוקים, אפילו את המוכרים לנו ביותר, במנותק מהקשרם הרחב יותר בספר. אחת המיומנויות החיוניות לקריאת הכתובים היא היכולת לראות כיצד חלקי הספר הבודדים משתלבים בתמונת הספר השלמה. הבה נבחן אפוא את אחד הפסוקים האהובים עליי, מרומים ח 39, לאור ההקשר הספרותי הרחב יותר של האגרת. הפסוקים לעיל, מרומים ח, מופיעים בסוף חלק ספרותי שהחל ברומים פרק ה. החלק מתחיל בכך ש"אַהֲבַת אֱלֹהִים הוּצְקָה לְתוֹךְ לִבֵּנוּ" (רומים ה 5) ומסתיים בכך ששום דבר לא יוכל להפרידנו מאותה אהבה (רומים ח 39-38).

כעת נראה כיצד רומים ח קשור ישירות לרומים יא, במרקם הספרותי של האגרת. רומים ט מתחיל חלק חדש המסתיים ברומיים יא. היחידה פותחת בהבטחותיו של אלוהים לאבות (ט' 5) ומסתיימת בבחירתו הבלתי מותנית של אלוהים באבות (יא 28). חשוב לשים לב כי פרקים ח ו-יא מסתיימים באופן דומה: באהבה הבלתי הפיכה, שאינה ניתנת לכיבוי – באהבתו הנצחית ואינסופית של אלוהים. אך תנו דעתכם לקשר המסתמן בין רומים ח' לרומים יא: שום דבר לא יוכל "לְהַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת אֱלֹהִים שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ" (ח 39); "בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לַבְּחִירָה אֲהוּבִים הֵם בִּגְלַל הָאָבוֹת" (יא 28).

בכל הנוגע להבטחותיה של אהבת אלוהים, המסקנה של פרק יא היא עבור עם ישראל, מה שפרק ח הוא עבור הקהילה. פשוט בלתי-אפשר להסיר רכיב אחד מהמשוואה בלי לפגוע בשני. אהבתו של אלוהים לישראל ולקהילה קשורות זו בזו במערכת סגורה: דהיינו, במבנה הספרותי המעוצב בקפידה של האגרת. אני מאמין בקריאה הבלתי מבוטלת של אלוהים לישראל, כי אני מאמין בביטחון הנצחי של המאמין. אני מאמין בשתי הדוקטרינות הללו כיוון שהן כרוכות יחדיו באגרת אל הרומים, על ידי התפרים שנחתמו באהבת אלוהים.

"כֹּה אָמַר יְהוָה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ׃ אִם־יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם־יְהוָה גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים" (ירמיהו לא 36-35).