המשיח שנדחה ונבחר

"וַיִּקְחוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ אֶל־הַבּוֹר מַלְכִּיָּהוּ בֶן־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וּבַבּוֹר אֵין־מַיִם כִּי אִם־טִיט וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט" (ירמיהו לח 6).

למרות שירמיהו בדרך כלל אינו נחשב לדמות משיחית, הוא אמור להיחשב ככזה. בפרק א ירמיהו מתואר כנביא כמו משה (השוו ירמיהו א 5–9 לשמות ד 10 ולדברים יח 18). בפרק יא הוא מתואר כעבד ה’ הסובל (השוו ירמיהו יא 19 לישעיהו נג 7–8). ובפרק לח ירמיהו מתואר כיוסף שני. כמו יוסף, הוא נלקח בניגוד לרצונו בידי שונאיו והושלך לבור ללא מים (השוו ירמיהו לח 6 לבראשית לז 22, 24).

באופן מפתיע, לכל הרמיזות הללו, משה, עבד ה’ ויוסף, יש נושא משותף אחד: להיות כמותם פירושו להיות מושא לבוז, שנאה ודחייה. אף על פי שסבל מעלבונות אינה נחשבת תכונה משיחית, היא בהחלט אמורה להיחשב ככזו.

למעשה, אילו היינו מדרגים את היהודים הבזויים ביותר בהיסטוריה, אותו האיש שעשה ניסים כמו משה, הובל לטבח כמו העבד הסובל בישעיהו, וסבל עלבונות ונדחה כמו יוסף, ודאי היה ניצב בראש הרשימה. אותו אחד שרבים מעמנו מזלזלים בו ואומרים “ימח שמו וזכרו”, נושא את כל סימני המשיח. "וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ וְלֹא־יָדַעְתִּי כִּי־עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים וּשְׁמוֹ לֹא־יִזָּכֵר עוֹד" (ירמ' יא 19). פרדוקסלי ככל שזה נשמע, עצם המידה שבה עמנו דוחה את ישוע מעניקה משנה תוקף להיותו המשיח האמיתי של ישראל.

וכיוון שאנו יודעים כיצד סיפורו של יוסף מסתיים, אנו מייחלים ליום בו עמנו סוף סוף יזהה ויחבק את אחיו המנוכר אך הנבחר.

"וְלֹא־יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל־אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא־עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו׃ וַיִּתֵּן אֶת־קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה׃ וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא־יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו׃ וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו גְּשׁוּ־נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה׃ וְעַתָּה אַל־תֵּעָצְבוּ וְאַל־יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי־מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (בראשית מה 1–5).