ראשי > יֵשׁוּעַ והברית החדשה > מדוע יוחנן לא ציטט כהלכה את זכריה הנביא?- תגובה לטענת הרבנים

מדוע יוחנן לא ציטט כהלכה את זכריה הנביא?- תגובה לטענת הרבנים

יהודים משיחיים משיבים לטענות של רבנים

הרבנים האנטי-המשיחיים טוענים כי בזכריה יב:10 כתוב "ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלים, רוח חן ותחנונים, והביטו אלי, את אשר דקרו, וספדו עליו כמספד על יחיד, והמר עליו כהמר על הבכור." ולעומת זאת, בבשורת יוחנן יט:37 יוחנן מצטט את זכריה יב:10 ומשנה את הפסוק. במקום "והביטו אלי, את אשר דקרו" הוא כותב "והביטו אליו את אשר דקרו".

יוחנן מפרש את נבואת זכריה כנבואה מילולית בעלת התגשמות מילולית. מדובר פה בנבואה העוסקת בביאתו השניה של המשיח. יוחנן משוכנע שישוע הוא ה' בכבודו ובעצמו שהופיע וחי בהתגלמות בשר בקרב ישראל כאדם, כהמשיח. בהתאם לזאת יוחנן תיקשר את הבנתו של המאורעות שהתרחשו לפניו בעת שהוא ראה את ישוע נדקר על ידי חנית הרומאי. הוא ידע שהיה על המשיח להדקר בהתאם לנבואת זכריה יב:י. הוא האמין שישוע הוא המשיח. בעת שהוא ראה את ישוע נדקר בידי החייל הרומאי הוא מבין שרגע זה הוא התגשמות מילולית של מה שזכריה הנביא ציין בנבואתו (זכריה יב:י), ישוע הוא זה "אשר דקרו".

יוחנן עושה שינוי קל בטקסט בכדי להקל על ההבנה. הוא מעבד את הטקסט כמנהג ה"תרגומים", הוא מעבד את הטקסט בכדי להדגיש את משמעותו. השינוי הוא שינוי דק אך לגמרי עיקבי עם מנהג היהודים מתקופת המאה הראשונה, יוחנן אינו מצטט את תרגום השבעים במקרה זה. ככל הנראה, יוחנן מתרגם את הפסוק באופן אישי .בטקסט המקורי בעברית כתוב: "והביטו אלי, את אשר דקרו". יוחנן מתרגם את הפסוק ליוונית כך:

"והביטו את אשר דקרו".

אולם זה נכון שמרבית התרגומים מהשפה היוונית לאנגלית וגם לעיברית לא משרתים בצורה נאמנה את הטקסט המקורי מכיוון שהם מוסיפים לדבריו של מתי את המילה "אליו" שאינה נמצאת בטקסט המקורי. כתוצאה מכך עובדה זו שימשה כדלק למדורה לטענת הרבנים האנטי-משיחיים. טענה זו מופרכת בעת בדיקה מדוקדקת של הטקסט היווני המקורי.

התרגום העיברי הוא למעשה תרגום כמנהג תרגומים מהמאה הראשונה. המתרגם שיכתב את הפסוק באופן פרשני. זה מצחיק שדווקא רבנים יתנגדו לכזה תרגום. אולם, השכתוב העברי משיג את המטרה ומעביר את הצורה בה יוחנן מבין את המאורעות המתרחשים לפניו. ישוע הוא זה אשר דקרו. ישוע הוא המשיח שישראל יביטו אליו. התרגום החופשי של יוחנן מסביר את הפסוק.

יוחנן נוהג באופן המקובל בקרב יהודי המאה הראשונה לספירה ולמעשה מנחה את הקורא לספר זכריה בכדי שהקורא יוכל ללמוד את נבואת זכריה בעצמו ולהחליט אם יוחנן צודק או לא. כעת נותר לנו לשאול את השאלה, האם יוחנן צודק בפרשו נבואה זו כנבואה משיחית? יוחנן אינו היחיד שמחזיק בדיעה שמדובר פה על המשיח. חז"ל החזיקו באותה פרשנות. ראו:

  • תלמוד בבלי סוכה פרק א דף נב , א גמרא
  • תלמוד ירושלמי סוכה דף כג, פרק ה הלכה ב גמרא
  • תלמוד בבלי סוכה פרק א דף נב, א גמרא

 

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.