אורי גלר, קסמים וטארוט

מעל מאתיים איש נאספו בלובי המלון לתוכנית בידור מיוחדת. מארגני הכינוס ארגנו הופעה של אורי גלר כצ'ופר שמטרתו להפיח קצת חיים בכינוס שנערך עבור אנשי ההנהלה הבכירה.אורי גלר נכנס לאולם, ואחרי כמה תכסיסים ויזואליים קטנים שהציג כ"חימום", הוא הוציא כפית ונתן אותה לצופה שנבחר באקראי מהקהל, כדי שזה יבדוק אותה. הלה אישר שהייתה זו כפית רגילה. הכפית הוצגה על כן שהונח על השולחן.

בריכוז עצום בהה גלר בכפית, כאילו הוא מנסה לשדר אליה אנרגיה ממוחו. לאחר כדקה של בהייה בגבות מכווצות ובשפתיים קפוצות, כשנדמה היה כי הכפית מסרבת להיכנע ולהתכופף, החלה לפתע הכפית לשנות את צורתה. כמה מהיושבים בקהל השמיעו קריאות השתאות, ועד מהרה פרץ הקהל כולו במחיאות כפיים ותשואות רועמות.

 

כוח מיסטי או אשליה?

האם ניתן להסביר את המבצע המיסטי הזה כאשליה פשוטה – או שמא לא? האם אורי גלר הוא פשוט אומן מיומן או שמא יש לו כוחות המאפשרים לו לבצע מעשים מיסטיים ועל טבעיים?

אורי גלר פרץ לתודעה הציבורית בראשית שנות השבעים. על גבי המרקע ובניסויי מעבדות הוא הצליח לכופף חפצי מתכת, כגון כפיות ומפתחות, תיקן שעונים ושינה את כיוון המצפן, וכל זאת באמצעות שימוש במוחו בלבד – כך הוא טען לפחות. סיפורו הוא רק דוגמא אחת מיני רבות לתופעה המעניינת והבלתי רגילה שצצה ברחבי העולם כולו. רבים המבצעים תכסיסים שכאלה, כדוגמאת אורי גלר, טוענים כי יש להם כוחות על טבעיים. האם יש הוכחות התומכות בטענות אלה, או שמא ייתכן כי יש לכך הסבר אחר, הגיוני לחלוטין? האם לאנשים אכן יש כוחות שמעל הבנתנו? האם אכן יש כוחות שאינם מוכרים למדע?

 

החיפוש אחר כוח המוח

לנוכח טענות אלה, החלו קבוצות קטנות של מדענים ברחבי העולם לחקור את האפשרות לקיומה של יכולת אנושית על טבעית, המאפשרת לאדם מסוים לפעול מעבר למישור של חמשת החושים המוכרים. כוחות אלה, שהפרפסיכולוגים משערים שהם יכולת הטבועה במוח האדם, זכו לשם "תפיסה על חושית" (ESP), ע"י ד"ר ג'וזף בנקס ריין, ראש המעבדה הפרפסיכולוגית באוניברסיטת דיוק. ההנחה היא כי קיימות ארבעה תופעות על-טבעיות המזוהות כ-ESP. החוש השישי הוא היכולת להבחין בדברים שנמצאים מעבר לתחום של חמשת החושים הרגילים. טלפתיה הינה תקשורת שנעשית ממוח אחד לשני באמצעים על חושיים.

פסיכוקינזיס, המוכרת גם בכינוי טלקינזיס, היא היכולת להזיז דברים ממקום למקום באמצעות המוח, בלי להפעיל אמצעים פיסיים. ולבסוף, היכולת לחזות מראש, שהיא היכולת לדעת על מאורע או מצב שעדיין לא התרחשו ושאין אפשרות לצפות אותם על בסיס המידע הקיים בהווה.

 

תפישה על חושית

האם תפישה על חושית אכן קיימת? הפרפסיכולוג מילן רייזל מאוניברסיטת ג'ון פ. קנדי בקליפורניה, חוקר את נושא התופעות העל-טבעיות מאז שנות ה-60, ומשוכנע שאכן זה כך. הוא מאמין ש-ESP היא כשרון טבעי המצוי בכל אדם, ושניתן לפתחו. לדעתו, יכולת זו תהיה בקרוב נפוצה עד כדי כך שאנשים יתייחסו אליה כאל דבר מובן מאליו. רייזל כתב:

"ברגע שזה יקרה, אנחנו יכולים לצפות להתפתחות מדהימה של הגזע האנושי מכל הבחינות, הן מהבחינה המעשית בחיי היומיום והן כצבירת ידע. השימוש ב-ESP יהפוך בסופו של דבר לחלק מן השגרה היומיומית של חיינו. הדבר יאפשר למרבית האנשים ראיה ישירה אל העולם הבא – דרך אימון יומיומי, מבלי הצורך להישען על השערות, תקוות, חפצים וטקסים, או על אמונה דתית."

רייזל מבסס את טענתו על תוצאות מחקרים רבים שנערכו, ושנועדו לאשרר את קיום ה-ESP כפי שלכאורה הוכיחו בעלי יכולות על טבעיות. ברם, כפי שאמר הפסיכולוג ריי היימן: "מחקרים על תופעות על-טבעיות הוצפו מלכתחילה בבעיות של הונאה". ד. ל. דלנוי, פרפסיכולוגית באוניברסיטת אדינבורו, מציגה דוגמא טיפוסית לבעיית ההונאה: דלנוי ועמיתיה הקדישו 20 פגישות ומעל ל60 שעות בחקירת היכולת העל-טבעית של טים
בן ה17, בטרם השיגו הוכחות לכך שכל שעשה הוא להוליך אותם שולל בצורה בוטה. כשהתעמתו החוקרים עם טים הוא הודה בכך שהונה אותם, והסביר את הנכונות שלו לעסוק בהטעיה, כאתגר אישי, במטרה לראות כמה רחוק יוכל להגיע ולשטות בחוקרים מקצועיים.

דלנוי הגיעה למסקנה שהניסיון שלה עם טים אופייני למחקרים בנושא העל-טבעי.נוכלים כאלה הצליחו להונות מדענים ברחבי העולם כולו, כשהם נעזרים ב"אשליה של אי פגיעות אישית" או "תסמונת ה'לא אני' ".

 

הקסם של אורי גלר

היכולת שהפגין גלר במספר ניסויים, מוזכרת בספרות העוסקת בנושא, כאחת מההוכחות הנפוצות לקיומו של כוח על-טבעי. גלר זכה לחשיפה תקשורתית גדולה לאחר שנבדק במכון המחקר של סטנפורד, על-ידי הרופאים ראסל טארג והרולד פוטהוף, שם הוכח לכאורה כי לגלר יש את ארבעת האלמנטים של ESP. טארג ופוטהוף פרסמו את ממצאיהם במאמר שנוי מאוד במחלוקת, במגזין המדעי המכובד Nature.

למרות כל הפרסומת שעוררו המחקרים, התוצאות לא היו מרשימות במיוחד. החוקר-סופר מרטין גרדנר סקר את תוצאות המחקרים האלה והסיק כי "מאחר ולחוקרים לא הייתה שליטה והגנה מפני הטעיה מכוונת על ידי נוכל ידוע, המבחנים היו שטחיים ומרושלים מדי, מכדי שיכללו במגזין מכובד ובעל שם כמו הNature". כשנבחן גלר תחת פיקוח או כשנתבקש לכופף חפץ מסוים מבלי שניתנה לגעת בו, נעלמו כוחותיו בצורה מסתורית.

רבים אינם מודעים לעובדה שבצעירותו אורי גלר למד ועסק בקוסמות בישראל – פרט שהוא מנסה לטשטש בפרסומים השונים אודותיו. עד מהרה למד גלר כי הטענה שיש לו כוחות על-טבעיים, משכה קהל רב יותר מאשר בתור להטוטן. למעשה, רב הדברים שהוא יעשה יהיו חסרי כל חשיבות אם יעשה אותם בתור קוסם.

במאמר שפורסם בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "סודו של אורי גלר" נאמר כי "יש אנשים טובים המאמינים שהוא עושה את מה שהוא עושה בעזרת רוחות על-טבעיים. אך הוא לא. גלר הוא בדרן וקוסם. רוב הקוסמים לא יכולים לעשות מה שהוא עושה; הרבה–כסף, אבל את כל היתר – כן."

 

ספריו של גלר

בספריו האחרונים כמו גם באתר האינטרנט שבבעלותו, אורי גלר ממשיך לטעון שהוא מכופף כפיות באמצעות כוחות מנטליים על אף שג'יימס רנדי, קוסם מקצועי, הוכיח בצורה חד משמעית שמדובר בתכסיס.

רק במקרים נדירים טענו בדרנים שונים כי יש להם כוחות על-טבעיים. אלה נחשפו עד מהרה על ידי חבריהם למקצוע. המאמר בעיתון "הארץ" ממשיך וטוען: "הקוסמות היא בידור ואומנות, ויש לה אתיקה שנשיא הקוסמים הישראליים מקפיד מאוד על שמירתה."  הקוסם המוכשר ובעל הידע, ג'יימס רנדי, חשף את רמאותו של גלר בספרו- "The Magic of Uri Geller" "הבט בעיני בזמן שאביט בארנקך".

אנשים נוטים ליפול בפח בקלות. למעשה, ה"קסם", שהוא סוג של אשליות המשמש כיום למופעי בידור – תלוי בראש ובראשונה ביכולתו של הקוסם להוליך שולל את הקהל. דן כורם, יהודי אמריקני וקוסם מקצועי, מסביר: "אחד השיעורים החשובים שלמדתי בשלב מוקדם הוא, שקוסם טוב לעולם איננו מסתמך על כך שהיד תהיה זריזה מהעין. במקום, עליו להסיח את דעת הקהל כך שלא יוכל לחשוף את הסוד. אם אני פשוט מבצע תנועה זריזה שנועדה להשיג אפקט כלשהו, אולי אצליח לשטות בקהל לרגע קט. אבל לאחר שהאנשים ילכו לביתם ויהיה להם זמן לחשוב ולדבר על תכסיס מסוים, הסוד עלול להיחשף. המטרה היא להניח מוקשים שכליים קטנים שינפצו כל תיאוריה מתקבלת על הדעת."

 

העל טבעי אינו קיים?

כאשר אנשים עומדים מול דברים שנדמה כי הם נוגדים את חוקי הטבע ושאין להם כל הסבר הגיוני, רובם נוטים להניח כי מקור החוויות הינו העל-טבעי. בנסיבות המתאימות ניתן לשכנע כמעט כל אחד, שאדם המבצע תכסיס כלשהו הינו בעל כוחות מיוחדים. כורם מספר כיצד המחיש את התמימות הטבעית הזו לכמה מחבריו בעת לימודיו באוניברסיטת טוליין;

כשהלכו לפיצרייה המקומית, בחרו כורם וחבריו באקראי באחד הסטודנטים שישב שם. כורם ניגש אל הסטודנט והצטרף אליו לשולחן, כשהוא מבצע תכסיסים שעוררו את סקרנותו ושברו את קור-רוחו. עד לסיום הארוחה הצליח כורם לשכנע את הסטודנט התמים שהוא יצור מכוכב אחר, ושיש לו כוחות מיוחדים ש"הוקרנו אליו" מלמעלה. אחרי "הפגנת הכוחות" הזו, עברו שלושה חודשים בטרם הצליח כורם לאתר את הצעיר ולשכנעו שהכל היה פשוט "עבודה בעיניים".

עבור כורם, שמתמחה בתכסיסים מנטליים ופסיכולוגיים כגון קריאת מחשבות-לכאורה או ניבוי העתיד, היה זה המקרה היחיד שבו ניסה לשטות באדם כלשהו ולגרום לו להאמין שיש לו כוחות מיוחדים. אבל גם כשהוא אומר מראש לקהל שלו שהוא מבצע תכסיסים, עדיין יש כאלה שעוזבים את האולם כשהם מאמינים שהוא ניחן באי-אילו "כוחות" המשלימים את האשליות שהוא יוצר. אמונה זו נובעת מכך שלמרבית האנשים קשה להפנות עורף לאמונתם בעל-טבעי – בין אם היא חיובית ובין אם היא שלילית. כורם מצהיר: "מניסיוני למדתי שאדם צריך ממש לראות מה, איפה ואיך נעשה תכסיס כלשהו, לפני שניתן יהיה לשכנעו בעניין."

אחת התוצאות היא ש"המומחים היחידים בהטעיה שכזו הנם קוסמים מוכשרים."  ובכל זאת, גם קוסמים מוכשרים, שיודעים איך ניתן לבצע תכסיסים, נופלים לעתים בפח. כורם כותב: "גם בקוסמים ניתן לשטות. אני זוכר שיחות בהם קוסמים עמיתים דנו באפשרות שיכולתו של אורי גלר לכופף מתכות ומפתחות היא אמיתית. זה נבע הודות לשיטותיו המחוכמות."

כורם, שהפך לעיתונאי חוקר, בנה לעצמו קריירה מחשיפת המסתורין שמאחורי הפעילות שמעבר לנורמלי. במעקב אחר אין ספור של מקרים בהם אנשים אינטיליגנטים השתכנעו בקיומו של העל-טבעי בעקבות דברים שונים שחוו, הוא גילה תגליות מפתיעות. הוא מעולם לא מצא בעל כוחות, מגלה-עתידות, או מתווך בין רוחות שלא היה רמאי ושקרן. בהסתמך על מחקרו ועל ההבחנה האישית שלו הוא מצהיר: "כאשר מדובר על יכולות על טבעיות של אנשים, אני לא מאמין שהן קיימות בכלל, מאחר שמעולם לא ראיתי הוכחה משכנעת או אותנטית לקיומן."

 

שיעור בהטעיה

הבנה של אפילו מעט מהעקרונות הבסיסיים של הטעיות, מאפשרת מידה מסוימת של הבחנה כאשר עומדים מול טענות של כוחות על-טבעיים. למעשה, העקרונות המשמשים קוסמים ובעלי כוחות על-טבעיים הם פשוטים למדי, למרות שהיישום שלהם עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות ולהפוך למתוחכם למדי. דן כורם מונה שישה עקרונות בסיסיים בהם משתמשים ב"קריאה קרה", כלומר הפגנת ידע מפורט ואישי על אדם שמעולם לא היה להם כל קשר קודם לכן.

העיקרון הראשון נקרא אפקט ברנום, על שם הקוסם המפורסם פ' ט' ברנום. אפקט זה מבוסס על שימוש בהערות כלליות שיכולות להתייחס לכל אדם, אבל אנשים רואים בהן הצהרות מדויקות המתייחסות אליהם. ניסויים רבים מוכיחים את הנטייה של אנשים להעדיף תיאור אישי מזויף שלהם על הפרופיל הפסיכולוגי האמיתי שלהם. ד"ר ריי הימן מספר על ניסוי כזה שנערך בשנת 1955, שבו נערך מבחן אישיות (מבחן מינסוטה) ל44- סטודנטים. שני פסיכולוגים בעלי שם כתבו פרופיל אישיות לאותם סטודנטים בהתבסס על תוצאות המבחן. לכל סטודנט נתנו שני תיאורים – אחד של הפרופיל האמיתי שערכו הפסיכולוגים והשני היה תיאור מזויף. כשנשאלו איזה מהתיאורים מתאים יותר לאישיותם, 59% מהסטודנטים בחרו בתיאור המזויף.  "קוראים" יכולים להגדיל את האשליה שיש להם גישה למידע מפורט על אדם מסוים, ע"י כך שהם לוקחים "תיאור מן המלאי" ומתאימים אותו למצב החברתי או הקהילתי שלו.

העיקרון השני קשור בזיהוי פרופיל האישיות הפסיכולוגי של האדם. "קורא" מסוגל לאבחן את סוג האישיות של האדם העומד לפניו תוך בחירת שאלותיו בזהירות רבה, וכך לאתר את החולשות ואת נקודות החוזק שלו. על בסיס הבחנה זו, הקורא יכול להעיר הערות כדוגמת "אתה הדבק שמחזיק את המשרד בשעות משבר, כי אתה עובד טוב תחת לחץ" כדי לחזק את האשליה שהוא מכיר את האדם שמולו, כשהוא בעצם, מסתמך כל הזמן על הסתברויות פסיכולוגיות בסיסיות.

 

טארוט

קלפי טארוט הינם אמצעי בידי ה"קוראים קרים" לשאוב מידע מלקוחותיהם. הם עושים זאת בצורה שיוכלו לחזור בם במקרה של ניחוש מוטעה.

תצפית פיסיקלית ובחינת מיקרו-הבעות – זהו עקרון נוסף ש"קוראים קרים" נעזרים בו כדי לקבל מידע על האדם שלפניהם. בעזרת חוש המישוש, הראייה והשמיעה, "קוראים קרים" יכולים לאבחן אם ההערות שלהם פגעו בנקודה רגישה או פספסו את המטרה. בעיקר הם בוחנים את התגובות האידיאו-מוטוריות (כגון עוויתות קטנות בשרירים), שינוי בקצב הנשימה ומיקרו-הבעות (שינוי של חלקיקי שניות בתוי-הפנים). הם מתזמנים בזהירות את הערותיהם ומשתמשים במידע שצברו בעזרת שיטות אלה, וכך מגדילים את ההסתברות שינחשו נכונה.

הטעיה: שישה עקרונות בסיסיים

1. אפקט ברנום.
2. פרופיל האישיות הפסיכולוגי.
3. תצפית פיסיקלית ובחינת מיקרו-הבעות.
4. צבירת/עיבוד מידע ספציפי.
5. טעינה של השפה.
6. הניחוש המלומד.

עקרון נוסף הינו צבירת מידע ספציפי מבעוד מועד, תוך כדי ה"קריאה" או אחריה. טכניקות כגון ציתות, עריכת מחקר פשוט לפני הפגישה ועריכת רשימות מפורטות מאפשרות ל"קורא הקר" ליצור את האשליה של התייחסות למידע אישי ומפורט באופן מקרי. מידע שכזה הוא יכול להשיג על ידי האזנה פשוטה לשיחה המתנהלת בשירותי הגברים, דחיית פגישה בשבוע-שבועיים בגלל "לוח עמוס", או כשהוא נותן למישהו להמתין כדי שיוכל "לבדוק את יומן הפגישות" ובינתיים מנצל את ההזדמנות לגשת לרשימות שמוכנות מראש ממש בשביל הזדמנות שכזו.

על ידי טעינה של השפה יכול הקורא ליצור את הרושם שהוא לעולם אינו טועה – גם כשהוא מפספס. מדובר באמירות שניתן לפרשן ביותר מצורה אחת. ה"קורא הקר" יכול לשאול: "הבת שלך, היא לא מתבודדת, הא?" על ידי הרמת טון הדיבור בסוף השאלה, יכול הקורא להשתמש בהצהרה זו בהצלחה ללא כל קשר לתשובה. אם התשובה היא "כן", ימשיך ה"קורא" ויאמר: "היות שהבת שלך מתבודדת…" אם התשובה היא "לא", התגובה יכולה להיות: "זה בגלל שהיא מאוד חברותית…" תוך שימוש בהצהרה מעורפלת בהקשר שגורם לה להישמע ספציפית, ה"קורא" יוצר את האשליה שהוא יודע יותר מכפי שהוא יודע באמת.

העיקרון השישי שכורם מציין הוא הניחוש המלומד. ה"קורא" מסתמך על שם נפוץ, ראשי תיבות, בעיות אישיות או עסק שמתקשר ללקוח, ולוקח סיכון עם סבירות גבוהה להצלחה. מאחר שה"קורא" צריך לדייק רק בכ20%-30%- מהזמן כדי לקנות את לב הלקוח, ניחושים כאלה, שהם בעלי סבירות גבוהה, מאוד יעילים, בעיקר כאשר הם מלווים בטונים הנכונים. תוך שימוש בשם נפוץ כמו ״ענת״, יכול ה"קורא" לשאול: "השם ענת אומר לך משהו? נראה שהיא סובלת מאיזו שהיא בעיה פיזית או נפשית ואתה האדם היחידי שיכול לעזור לה." אם התשובה היא "לא" (בין אם מילולית ובין אם דרך הבעות הפנים והגוף), ה"קורא" יכול להגיב ולומר: "ובכן, חכה למישהי בשם ענת. אני בטוח שיהיה לה חלק משמעותי בחייך בעתיד. כן, וגם… [עצירה דרמטית] יהיה לה שיער שחור. כן, אני בטוח בכך." ניחוש עם סבירות גבוהה שכזו יכול גם להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה, כשהלקוח יוצא לחיפוש אחר שחרחורת בשם ענת.

 

ניסים אמיתיים?

רוב האנשים בעולם מאמינים בכוחות של המוח או בכוחות על טבעיים (כלומר כוחות השואבים את כוחם מישויות או מכוחות מלבד האדם) או בשניהם, למרות שיש כאלה שאינם מאמינים בקיומם של כוחות מיוחדים כלשהם. בהתחשב בכך שקל מאוד להטעות אנשים אינטליגנטיים, האם יש בסיס לאמונה שהתקיימו בעבר נסים אמיתיים או שקיימים כוחות על טבעיים אותנטיים? האם עלינו להסיק על בסיס ההוכחות שהוצגו עד עכשיו שניתן להסביר את כל התופעות יוצאות הדופן אשר דווח עליהן במשך הדורות כהטעיות פשוטות?

בעוד שהנטייה האנושית היא להאמין כי תופעה נתונה היא על טבעית, עלולה להיות מוטעית הרי שנקיטת עמדה קיצונית הפוכה והסקה כי שפע הזיופים משמעה כי העל טבעי לא קיים, הנה מוטעית באותה מידה. למרות שטוב לבחון את אמינותם של ניסים שמדווחים, תהיה זו מסקנה נמהרת לומר כי המחסור בהוכחות מדעיות בנות זמננו מוכיחה את אי קיומו של העל-טבעי.

אנדריי קול, חתן פרס אומנויות הבמה של האקדמיה לאומנויות הכישוף – אות ההצטיינות הגבוה ביותר במקצוע – מספר על חוויותיו כאדם צעיר אשר השיג מידה מסוימת של הצלחה כקוסם. בגיל 18 הוא החל לשקול את האפשרות ליצור "דת של המוח". הוא בילה מספר שבועות בבחינת רעיונות עבור הדת הזו, שהוא חש כי היא תגרום לאלפי מאמינים לנהור אחריו ותהפוך אותו לאדם עשיר. "ככל שחשבתי על כך, הרגשתי התעלות על-טבעית – כאילו פעל מאחורי זה כוח שטני."

הוא מספר, "בוקר קיצי אחד שוב התחלתי לחשוב על הרעיון ליצור דת. פתאום הרגשתי נוכחות חמימה ואוהבת. זה היה כל כך שונה מהמחשבות ששבו אותי בשבועות הקודמים. הרגשתי כאילו מעיל חם הונח על כתפי, על ידי אישיות ידידותית ואוהבת. באותו רגע חשתי בנוכחות אלוהים וכי יש לו תוכנית לגבי חיי…. מאותו יום ואילך, איבדתי כל עניין או רצון לשלוט במחשבותיהם ובחייהם של אנשים אחרים. החלטתי להשתמש בקסמים כאומנות בלבד, לצורכי בידור. עד עצם היום הזה אינני מוצא את המילים המתאימות לתאר את חוויתי זו. אנשים יוכלו לפרש זאת בדרכים שלהם, לכן אני מספר על כך רק לעתים רחוקות. אבל אני יודע שמה שקרה שינה את חיי."

חוויה זו הובילה את קול למסע רוחני ארוך בו הוא ערך בדיקה יסודית של הדתות העיקריות בעולם, ובכללן בודהיזם, איסלאם, הינדואיזם, יהדות, ונצרות. בעוד שבהתבסס על מחקרו כקוסם ופסיכולוג הוא הסיק, כי רוב התופעות הטוענות לעל-טבעיות הן פעלולים מתוחכמים בלבד, כאשר ניתח קול מספר נסים מקראיים, הוא השתכנע באמיתותם ובקיומו של אלוהי אברהם, יצחק ויעקב.

עמדתו של דן כורם היא: "אם באמת יש עולם על טבעי, ואני מאמין שיש, אז אסור לבלבל אותו עם מה שרק נראה כעל טבעי. על עולם זה לעמוד בפני עצמו. כשאנו, ביודעין או שלא ביודעין, מייחסים תופעה מסוימת לכוח על-טבעי שאינו משמש כמקור לאותה תופעה, אנו משתתפים בסוג מסוים של הונאה."  מסיבה זו, כורם מתעד מקרים בהם אפילו אלה שאינם נוטים להאמין בעל-טבעי מתמודדים עם האתגר לגלות מה עומד מאחורי תופעות מסוימות.