ראשי > מוסר > דילמת אותיפרון

דילמת אותיפרון

דילמת-אותיפרון

בדיאלוג בין אותיפרון לאפלטון, שואל סוקרטס את אותיפרון: "האם אהובה (על האל) היא החסידות מפני שחסידות היא, או מפני שהיא אהובה, על כן היא חסידות?". שאלה זו מנוסחת כך: "האם האל מצווה חוקים מפני שהם מוסריים, או שהחוקים מוסריים כיוון שהאל מצווה אותם?" במשך דורות אתאיסטים רבים כמו ברטראנד ראסל ראו בדילמה זו בעיה תאולוגית חמורה המאתגרת את האמונה באלוהים. האם יש פתרון הגיוני ועקבי לדילמה פילוסופית זו?

האם מעשה מסוים הינו טוב כי כך אלוהים קבע או שאלוהים קבע זאת מכיוון שהמעשה הוא טוב באופן עצמאי? מצד אחד אם אנו בוחרים באופציה הראשונה, דהיינו מעשה מסוים הוא טוב כי כך אלוהים קבע, אנו מגיעים לכך שהטוב והרע הם שרירותיים. בעולם אפשרי אחר אלוהים היה יכול לקבוע שדווקא שנאה וטרור הם הערכים הטובים, ולכן, בעולם שכזה היינו מחויבים לשנוא אחד את השני, ועולם שכזה אכן אינו מתקבל על הדעת.

מצד שני, אם אנו מסכימים עם האופציה השנייה והיא שאלוהים קבע את ערכו של מעשה מסוים על פי הטבע הבלתי תלוי של המעשה עצמו אז אנו מגיעים למסקנה התאולוגית שהטוב הינו בלתי תלוי באלוהים, ולמעשה שהטוב והמוסרי אינם מבוססים כלל באלוהים.

הפתרון לדילמה

התשובה לדילמה של אותיפרון היא שמדובר ב"ברירה כוזבת"- ברירה כוזבת או דילמה כוזבת היא כשל לוגי מקבוצת כשלי מתאם, שבו האפשרויות מוצגות כבלעדיות (אקסקלוסיביות) כאשר המצב בפועל אינו כזה. שתי האפשרויות הינן שגויות. קיימת אפשרות שלישית, והיא, שאלוהים עצמו הוא טוב, ולכן, כל מה שהוא קובע, אומר ומבצע הינו טוב באופן הכרחי. טבעו של אלוהים הוא הפרדיגמה של הטוב ולכן, הרצון שלו משקף ומבטא את אופיו הטוב. אלוהים כישות הכי מקסימלית והכי גדולה על פי הגדרתו, הינו אוהב, רב חסד, הוגן, אינו נושא פנים, נדיב וכן הלאה. לכן, הוא לא היה יכול בשום עולם אפשרי לקבוע לדוגמא ששנאה זה ערך מוסרי טוב. משום שדבר זה היה סותר את טבעו הטוב ההכרחי.

לכן, המצוות של אלוהים הן לא שרירותיות, אך הן גם לא מבוססות על משהו חיצוני לאלוהים או בלתי תלוי באלוהים. אלא, המצוות של אלוהים משקפות את טבעו הטוב, כלומר, טבעו של אלוהים הוא הסטנדרט והבסיס למוסר.

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.