כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ חִטָּה בְּמִצְרַיִם, שָׁלַח אֶת אֲבוֹתֵינוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה הִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו, וּמוֹצָאוֹ שֶׁל יוֹסֵף נִתְגַּלָּה לְפַרְעֹה (מעשי השליחים ז' 13-12).
דרשתו של סטפנוס באה כתגובה להאשמות על-כך שדיבר נגד משה והתורה (מע"ה ו' 11, 13). טיעוניו של סטפנוס לטובת משיחיותו של ישוע שאולים ישירות מפרדיגמה נבואית הממוקמת בתורה עצמה! הסיפורים על יוסף ומשה מלמדים אותנו כי אלו שנשלחים על-ידי האל להושיע את ישראל, מלכתחילה סובלים דחייה (ז' 9, 29-27).
בהקשר זה אפוא, התייחסותו של סטפנוס להתגלות יוסף בפני אחיו "בפעם השנייה" מספקת רמז דק, אך עם-זאת מדהים, לתקווה שיום יבוא וישראל יכירו בישוע, כאשר הוא ישוב שנית! ממש כשם שהתורה מהווה עדות ראשית בנאומו של סטפנוס לכך שישוע אינו אלא המשיח, כך התורה מתפקדת כעדת מפתח נגד התיאולוגיה הגורסת כי אלוהים זנח את ישראל משום שדחו את המשיח בביאתו הראשונה!
"וְלֹא־יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל־אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא־עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו" (בראשית מ"ה 1).
