"וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׃ וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן׃ נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי־אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׃ אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל־בְּנֵי־שֵׁת׃ וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל׃ וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" (במדבר כ"ד 19-14).
בלעם מפתיע אותנו במשל נוסף, הרביעי במספר. מטרתו היא לבאר את משמעות המשל השלישי (במדבר כ"ד 9-5). ראשית, באומרו כי המלך מפס' 9-7 יבוא באחרית הימים (פס' 14), בלעם מזהה אותו באופן חד משמעי עם המלך עליו דיבר יעקב בבראשית מ"ט 1, 10: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל־בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר־יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים… לֹא־יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי־יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים".
שנית, על ידי חזרה על אותן המילים מהמשל הקודם, "נְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן" (השוו פס' 16-15 לפס' 4-3), בלעם מבקש שנראה קשר ישיר בין נבואתו על ה"מלך" (פס' 9-7) ל"שרביט" המשיחי (פס' 17).
שלישית, בהתייחסו למחיצת פאתי מואב (פס' 17), מבהיר בלעם כי מלך המשיח אינו אלא זרע האישה שעתיד למחוץ את ראש הנחש (בראשית ג' 15). לבסוף, בשימוש בביטוי "שֵׂעִיר אֹיְבָיו" (פס' 18), רומז בלעם (על-ידי משחק מילים) להבטחה כי זרעו של אברהם ינצח את "שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו" (בראשית כ"ב 17; כ"ד 60; ראו במדבר כד 7).
במהלך השנים הבנתי שספר במדבר כד הוא אחד הפרקים החשובים ביותר בתנ"ך. הפרק מזכיר כי "כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָ" (ישעיה נ"ד 17). אלוהים תמיד לוקח את ניסיונות הקללות של אויבינו והופך אותן לניצחון. על ידי קשירת כל יתר קטעי המפתח וההבטחות בתורה, פרק כד מראה מיהו באמת הגיבור האמיתי של ספר התורה. באמצעות מלך המשיח, לא רק שניצחונו של אלוהים מובטח, ניתן בידינו המפתח לביאור המשמעות והמטרה האמיתית של ההיסטוריה המקראית!
"כִּי בּוֹ נִבְרָא כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ, מַה שֶּׁנִרְאֶה וּמַה שֶּׁבִּלְתִּי נִרְאֶה, גַּם כִּסְאוֹת וְרָשֻׁיּוֹת וְגַם מֶמְשָׁלוֹת וְשִׁלְטוֹנוֹת. הַכֹּל נִבְרָא בְּאֶמְצָעוּתוֹ וּלְמַעֲנוֹ, וְהוּא קוֹדֵם לַכֹּל וְהַכֹּל קַיָּם בּוֹ" (קולוסים א' 17-16).
