"וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת־קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו וַתִּצְלַח רוּחַ־יְהוָה אֶל־דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ הָרָמָתָה" (שמ"א טז 13).
סיפור בחירת אלוהים בדוד כמלך על עמו אינו רק עשיר ברמיזות לסיפורו של יוסף, שהוא עצמו משמש כדמות מקדימה למשה (עבד עברי, נדחה על ידי אחיו, נקרא בשם על ידי מצרים, מזוהה כמצרי בשל לבושו, נישא לבתו של כהן נוכרי, מוליד שני בנים, הופך לשליט על עמו וכו'), אלא מכיל רמז לשני טקסטים משמעותיים בתורה. לפי שמ"א טז 13, דוד נמשח "בקרב אחיו". הביטוי המדויק הזה, כמו גם גרסה קרובה מאוד שלו, מופיע רק בשני קטעים נוספים בכתובים: דברים יז ודברים יח.
בספר דברים יז 15 ההתייחסות היא לבחירת מלך ישראל. "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ…". בדברים יח, הביטוי מופיע בהתייחסות לשבט לוי (פס' 2), ולהבטחתו של נביא כמשה: "נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ" (פס' 18).
חשבו על עוצמת הרמיזות הללו לדברים יז-יח: המחבר מצייר דיוקן של דוד, תוך שימוש בכל המאפיינים הקשורים למשיח ישראל. המשיח יהיה מלך המלכים של ישראל, הכהן הגדול ביותר שלהם ונביא כמשה. בנוסף, כאשר בוחנים את ההקבלות בין בחירתו של אלוהים בדוד על פני אחיו הגדולים ליוסף, מוקדם יותר בפרק זה, רואים בדוד גם תמונה של העבד הסובל עבור ישראל (השוו שמ"א טז 11 לבראשית לז 2).
חברים יקרים, מבנה העלילה של התנ"ך הוא כמו נהר הנע באיטיות; כאשר הולכים ברצון עם הזרם, נהר הגאולה מוביל את מי שקורא בין השורות, היישר אל המלך, אל הכהן גדול, אל הנביא ואל העבד הסובל שאלוהים שלח כדי לגאול את העולם ולמלוך בו.
"הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: אֵלֶּה דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם: צָרִיךְ שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּל הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים" (לוקס כד 44).
