"כֹּה אָמַר יְהוָה עֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית־יְהוָה וְדִבַּרְתָּ עַל־כָּל־עָרֵי יְהוּדָה הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בֵּית־יְהוָה אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַל־תִּגְרַע דָּבָר… וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם׃ לִשְׁמֹעַ עַל־דִּבְרֵי עֲבָדַי הַנְּבִאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיכֶם וְהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם׃ וְנָתַתִּי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה וְאֶת־הָעִיר הַזֹּאת אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (ירמיה כו 2, 6-4).

הליכה לבית כנסת, כנסייה או כל בית תפילה אחר אינה יכולה לרצות אותנו מול אלוהים. אנו יכולים להעסיק עצמנו מבוקר עד ערב בפעילויות דתיות, אפילו בכאלה שקבע אלוהים (למשל, תפילה, שירה, צום, קיום החגים וגמילות חסדים), ועדיין לעמוד תחת מורת רוחו של אלוהים.

אלוהים שלח את ירמיהו הנביא למוקד הדת המקראית כדי לומר לנו מה עלינו לעשות כדי להצטדק בפני האל. עלינו להקשיב לדברי משה והנביאים. משה והנביאים אומרים הרבה על משיח ישראל: היכן הוא יוולד, מתי יבוא, כיצד נתייחס אליו בבואו, איך ימות וכו', כך שכאשר הוא יבוא, נכירו ונאמין בו.

לא משנה כמה דתיים נהיה או כמה מעשים טובים נחולל; ההצדקה מול אלוהים נקבעת על-ידי התשובה שניתן לשאלה אחת: האם הקשבנו בקולם של משה והנביאים?

""אַתֶּם חוֹקְרִים אֶת הַכְּתוּבִים, כִּי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם; וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי… אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁאֲנִי אֶטְעַן עֲלֵיכֶם לִפְנֵי אָבִי. מֹשֶׁה אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בּוֹ בִּטְחוֹנְכֶם הוּא הַטּוֹעֵן עֲלֵיכֶם. אִלּוּ הֶאֱמַנְתֶּם לְמֹשֶׁה, הֱיִיתֶם מַאֲמִינִים לִי, כִּי עָלַי כָּתַב. אֲבָל אִם לִכְתָבָיו אֵינְכֶם מַאֲמִינִים, אֵיךְ תַּאֲמִינוּ לִדְבָרַי?" (יוחנן ה 39, 47-45; ראו לוקס טז 31-27).