"הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: אֵלֶּה דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם: צָרִיךְ שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּל הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים" (לוקס כד 44).
האם אי–פעם דמיינתם עצמכם הולכים לצידו של ישוע בדרך לעמאוס, שעה שביאר את הנבואות המתייחסות אליו מהתנ"ך (לוקס כד 13, 25–27)? כלום זו האפשרות היחידה העומדת בפנינו אם ברצוננו לשמוע את ביאור הכתובים? לא ולא! אם נלמד כיצד השתמש לוקס בתנ"ך, נוכל לאתר את אותם הקטעים שמהם לימד ישוע את תלמידיו.
חשבו לרגע על האופן בו מתאר לוקס את הצליבה, לאור התייחסותו של ישוע למה 'צריך שיתקיים' מתהלים (לוקס כד 44). הם הטילו גורל על בגדי ישוע, בהגשימם את מזמור כב 19 (לוקס כג 33); מנהיגי הדת לעגו לישוע באומרם 'שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ', בהגשימם את תהילים כב 8–9 (לוקס כג 35); אנשי הצבא הגישו לישוע חומץ, בהגשימם את מזמור סט 22 (לוקס כג 36); ומילותיו האחרונות של ישוע, 'אָבִי, בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי' (לוקס כג 46), הן התגשמות של תהילים לא 6.
בקיצור, לוקס כתב את בשורתו כי לא רצה שנפספס את הדרשה המדהימה של ישוע בדרך לעמאוס. אך הדרך היחידה לשחזר את הביאור של ישוע, היא על ידי קריאה קפדנית של בשורת לוקס תוך שימת לב לכל הרמיזות והציטוטים מהתנ"ך. קחו אפוא את התנ"ך, יחד עם מדגיש, והתחילו את המסע האישי שלכם בדרך לעמאוס לצד ישוע.
"הוּא הֵחֵל מִמֹּשֶׁה וּמִכָּל הַנְּבִיאִים וּבֵאֵר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הַמְכֻוָּנִים אֵלָיו בְּכָל הַכְּתוּבִים" (לוקס כד 27).
