"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי־יְהוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל־הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי־לֹא מִלִּבִּי׃ אִם־כְּמוֹת כָּל־הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל־הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְהוָה שְׁלָחָנִי׃ וְאִם־בְּרִיאָה יִבְרָא יְהוָה, וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת־פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת־יְהוָה" (במדבר ט"ז 30-28).
לפני כמה ימים שוחחתי עם חבר טוב, שעדיין אינו בטוח ב-100% כי ישוע הוא המשיח. אולם במהלך שיחתנו הוא הודה: "אם אלוהים באמת הקים את ישוע מהמתים, אזי אין זו אלא הוכחה מוחלטת שישוע חייב להיות בן האלוהים והמשיח המובטח". השליח שאול מסכים עימו (ראו רומים א' 4-1)!
תחייתו העל-טבעית של ישוע מן המתים כסימן לאמיתות משיחיותו, מקבילה למותם העל-טבעי של קורח וחבריו כסימן לסמכותו משה כשליח אלוהים. מנהיגים דתיים קמו נגד משה. דחייתו של משה נתפסה כמעשה כה חמור, עד שאלוהים חשב לחסל את כל העדה לולא התפללו בעדם משה ואהרן (במדבר ט"ז 21-22). אלוהים כבר הבהיר לעמו כי האמונה במשה חיונית לרוחניותם לא פחות מהאמונה באלוהים עצמו (ראו שמות ד' 1, 5, 9-8, 31, י"ד 31, י"ט 9). על-מנת להוכיח שאלוהים שלח את משה בקטע לעיל, הוא מציג דבר חדש לגמרי: הוא גורם לאדמה לפתוח את פיה, לבלוע את המורדים ולהורידם חיים שאולה (במדבר ט"ז 33-31).
בעשותו את הנס המדהים הזה, אלוהים הבהיר כי האמונה במשה לא הייתה אחת מיני אפשרויות רבות, תקפות באותה מידה.
ואם מוות מופלא משמש כאישור לכך שהאל שלח את משה, על אחת כמה וכמה תחייתו המופלאה של ישוע מהמתים תוכיח את אמיתות שליחותו. ידידי צודק ב-100%! כיוון שאלוהים באמת הקים את ישוע מהמתים, ישוע הוא אכן המשיח המובטח, וגורלנו הנצחי תלוי בקבלתו או בדחייתו. פשוט אין דרך אחרת לאהוב את אלוהי ישראל, זולת האמונה במי שהוא בעצמו שלח!
"נָבִיא אָקִים [תרתי משמע] לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ׃ וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִשְׁמַע אֶל־דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ" (דברים י"ח 19-18).
"וְהִנֵּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם. יָצָא קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן: זֶה בְּנִי אֲהוּבִי; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!" (מרקוס ט' 7).
