"וַיָּקָם מֶלֶךְ־חָדָשׁ עַל־מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא־יָדַע אֶת־יוֹסֵף׃ וַיֹּאמֶר אֶל־עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ׃ הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן־יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי־תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם־הוּא עַל־שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם־בָּנוּ וְעָלָה מִן־הָאָרֶץ׃ וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת־פִּתֹם וְאֶת־רַעַמְסֵס׃ וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות א' 8–12).
ישנה הברקה נתעבת ברוע מוחלט. בהינתן מספיק זמן ותכנון, האויב של עם ישראל יכול להסב הרס נוראי ונזק רב. וכאשר אנו מוצאים עצמנו קורבנות של מזימות זדוניות, ביכולתנו אל-נקלה להרשות לעצמנו להיות מוצפים בפחד ולחוש כאילו אין מקום בטוח בעולם. אך עם כל הברקתו של פרעה, הוא לא ידע שההיסטוריה חוזרת על עצמה בכל הנוגע ללחימה באלוהים ובעמו. ישנן מספר הקבלות בולטות בין מזימות פרעה לבין המרד של מגדל בבל באלוהים. פרעה אומר: "הָבָה נִתְחַכְּמָה" (שמות א' 10); הבבלים אומרים: "הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים" (בראשית י"א 3). פרעה מציע לשעבד את בני ישראל כדי לבנות עָרֵי מִסְכְּנוֹת בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים (שמות א' 11, 14). הבבלים מבקשים לבנות עיר מלְּבֵנָה, אָבֶן וְחֵמָר (בראשית י"א 3–4). פרעה החליט להילחם נגד הבטחת אלוהים להרבות את עמו, כדי שיוכלו למלא את הארץ (שמות א' 7, 9, 10). הבבלים העלו על דעתם להילחם נגד רצונו של אלוהים, שהמין האנושי יתפשט בכל הארץ (בראשית י"א 4). עצוב לומר זאת, אך לבבלים, למצרים, לאשורים, לרומאים, לנאצים ולמחבלים של ימינו יש כושר המצאה מספיק מטורף כדי לנסות ולהשמיד את עמו של אלוהים… אך אלוהים? בסיפור על מגדל בבל, אלוהים יורד, רואה את ההברקה של אותם אנשים מרושעים, שאם יתאפשר להם, עלולים להרוס לחלוטין את העולם ולכן, הוא מיד מתערב (בראשית י"א 5–9). פרעה היה צריך להבחין בכתב היד החקוק על קירות החמר והלבנים השבורים בחורבות בבל: "אי אפשר לעצור את אלוהים מלקיים את הבטחותיו!" אבל הוא לא הבחין בכך ולכן, כל עריו התפוררו והתפוגגו. וכפי שהבטיח, אלוהים אכן הוציא את בני ישראל ממצרים, אל הארץ המובטחת.
מחבלים רשעים ונואשים יכולים לתכנן מזימות נגד עמו של אלוהים ככל העולה על רוחם… אך אלוהים?
"עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל" (ישעיה ח 10)
