"וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּאתֶם עַד־הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ׃ רְאֵה נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת־הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל־תִּירָא וְאַל־תֵּחָת… וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת יְהוָה אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ׃ אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת־לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם־בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם: וָאֹמַר אֲלֵכֶם לֹא־תַעַרְצוּן וְלֹא־תִירְאוּן מֵהֶם׃ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם הוּא יִלָּחֵם לָכֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֵיכֶם׃ וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא־אִישׁ אֶת־בְּנוֹ בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד־בֹּאֲכֶם עַד־הַמָּקוֹם הַזֶּה׃ וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים א' 21-20, 32-27).
לא נפקפק כי אם נאמין!
דבריו של שאול באפסים ו' 20-10 הם בבחינת טקסט קלאסי בנושא לוחמה רוחנית, אך בעזרת דברים א' אפשר לראות את הדינמיקה של הלוחמה הרוחנית מיושמת בחוויות החיים שלנו. דברים א' אינו מזכיר את האויב הרוחני הבלתי נראה שלנו, משום שהשטן הוא אשף התחפושת. אך אם נביט קצת יותר בעיון, נראה אותו בפעולה. הוא נמצא מאחורי הקלעים, דבר הגורם לנו לפקפק במה שאלוהים "אמר באמת" (ראו בראשית ג' 1) אודות מתנת הארץ המובטחת (דברים א' 21-20). השטן אומר לנו להיות מציאותיים יותר אל-מול האתגרים העומדים נגדנו (דברים א' 28-27), עד שאנו משתכנעים בכך שאין לנו סיכוי לממש את הבטחות אלוהים. הוא גורם לנו לשכוח את נאמנותו של אלוהים אלינו בעבר (דברים א' 31-30). למרות כל הבטחותיו של אלוהים וההיסטוריה המופלאה של עמו, השטן מפתה אותנו לסגת בפחד במקום להאמין באלוהים האמת והצדק.
כיצד אפוא נוכל להביס את הנחש הערמומי והרמאי הזה? בכך שנאמין במה שאלוהים אומר לנו ובמה שהוא אומר עלינו, על-אף כל הפחדים הממלאים את ליבנו. "שֶׁכֵּן כָּל הַנּוֹלָד מֵאֵת אֱלֹהִים מְנַצֵּחַ אֶת הָעוֹלָם. וְזֶהוּ הַנִּצָּחוֹן הַמְנַצֵּחַ אֶת הָעוֹלָם — אֱמוּנָתֵנוּ" (יוח"א ה' 4). "נַחֲזִיקָה נָא בַּתִּקְוָה שֶׁאָנוּ מַצְהִירִים עָלֶיהָ וְאַל נִמּוֹט, שֶׁכֵּן נֶאֱמָן הַמַּבְטִיחַ" (עברים י' 23).
