"וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו עַל־מְגִלַּת־סֵפֶר׃ וַיְצַוֶּה יִרְמְיָהוּ אֶת־בָּרוּךְ לֵאמֹר אֲנִי עָצוּר לֹא אוּכַל לָבוֹא בֵּית יְהוָה׃ וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר־כָּתַבְתָּ־מִפִּי אֶת־דִּבְרֵי יְהוָה בְּאָזְנֵי הָעָם בֵּית יְהוָה בְּיוֹם צוֹם וְגַם בְּאָזְנֵי כָל־יְהוּדָה הַבָּאִים מֵעָרֵיהֶם תִּקְרָאֵם… וַיַּעַשׂ, בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּהוּ יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לִקְרֹא בַסֵּפֶר דִּבְרֵי יְהוָה בֵּית יְהוָֹה" (ירמיהו לו 4–6, 8).

אני בטוח שכולנו היינו קופצים על ההזדמנות לפגוש את אחד מנביאי ישראל המקראיים. אולי אנו חושבים שהליכה ל"הופעה חיה" של נביא עדיפה בהרבה על האזנה להקלטה. אך אם יש לקח אחד שביכולתנו ללמוד מהפרק הזה, הרי שהוא הלקח הבא: דברו הכתוב של הנביא חזק ומלא השראה בדיוק כמו הנביא עצמו. אפשר אפילו לומר שהספר הוא הנביא ודרכו הנביא עדיין מבטא את דבר ה'.

חשוב לציין שירמיהו היה "עָצוּר", כלומר, נתון במעצר. ישראל סברו שאם ישתיקו את נוכחותו הפיזית של הנביא, הם לא יאלצו לשמוע את נבואותיו. אולם ברגע שברוך העלה את דברי ירמיהו על מגילת ספר, כבר לא היה משנה אם הנביא עצמו קרא את המגילה או לא. למעשה, אפילו לא היה משנה אם ירמיהו ההיסטורי מת או חי, כי המגילה דיברה בשמו. ובו בזמן, המגילה הייתה גם דבר ה' (ירמיהו לו 8).

זהו הפלא של כתבי הקודש. בכל פעם שאנו פותחים את הספר, אנו פוגשים את הנביאים ואת השליחים, ודבריהם מלאים בעוצמה והשראה בדיוק כפי שהיו כאשר נאמרו ונכתבו לראשונה.

משמעות הדבר היא שאסור לנו לשכוח כי ישנם נביאים ושליחים השוכנים בבתינו ומשתוקקים לדבר אלינו את דבר האמת של האל, הנכתב בהשראת רוח הקודש ובעל יכולת על–טבעית. האם ברצונכם לפגוש את ירמיהו, דניאל, מתי או שאול האמיתיים? גשו אל הכתובים ואל תפספסו את ההזדמנות להגות בם עוד היום!

"יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר־אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם" (ישעיה מ 8).