העזרה בדרך!

"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו׃ וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת־הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל" (שמות ב 12-11).

פעם חשבתי שמשה הביט לכל עבר כי לא רצה להיתפס. אבל הפעם היחידה בה עושה התנ"ך בביטוי "וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ", ההתייחסות היא לאלוהים, שכמובן אין להאשימו בניסיון להימנע מלהיתפס. בישעיה נ"ט 16, אלוהים מחפש סביבו מישהו שיקום ויתמודד עם עוול נורא. אך כאשר הוא אינו מוצא איש, הוא לוקח את העניינים לידיו. קטע זה מבהיר את מעשיו של משה בשמות ב'; משה לא היה ערמומי.
אדרבא, הוא חיפש נואשות מישהו שיקום ויעשה מעשה, אך עדיין לא למד להביט לשמים! כאשר אנו עדים להתגלמות הרוע, העוול והברבריות האנושית, אנו מחפשים עזרה מכל הכיוונים. ואנו בהחלט אסירי תודה על החיילים והאזרחים המדהימים אשר ללא-היסוס מתייצבים אל-מול הסכנה. אנו גם אסירי תודה בשל התמיכה של ארצות הברית והמאמינים מרחבי העולם, המקריבים מעצמם ונותנים ללא לאות. אך הבה נזכור כי משה היה עד לתבוסה של צבאות מצרים רק כאשר גילה את הכוח העל-טבעי הטמון בהפניית מבטנו אל-על!

"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קכ"א 2-1).
"אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר" (תהלים כ' 8).