ראשי > הגות יומית > ושתי, אסתר וסוד המגילה

ושתי, אסתר וסוד המגילה

ושתי, אסתר וסוד המגילה – הגות

"גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ… וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ… אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר־מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס־וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר אֲשֶׁר לֹא־תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה׃ וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה בְּכָל־מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל־הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד־קָטָן" (אסתר א 9, 12, 19–20).

ממעשיה של ושתי סימן לאסתר. כמו אסתר, היא עורכת משתה (א ט, ה 4). בדומה לאסתר, היא טובת מראה (א 11, ב 7). כמו אסתר, היא אינה מצייתת למצוות המלך; היא מסרבת לבוא אל המלך כאשר קוראים לה (א 12); בעוד אסתר באה אל המלך כאשר היא לא נקראה (ה 1–2). שתי הנשים הללו משמשות מלך שוטה הגוזר גזירה בתגובה למעשיו של אדם חף מפשע, ואותה הגזירה מבקשת לפגוע בכל אלה הדומים לאיש התמים. במקרה של ושתי, הגזרה ניתנת משום סירובה להישמע לצו המלך להופיע עירומה לפניו (א 11–12). כוונת הגזירה היתה להכניע את כל נשות פרס (א 11–12, 19–22). במקרה של מרדכי, הגזרה ניתנת משום שלא ציית למצוות המלך להשתחוות לזרעו של עמלק (ג 1–5). כוונת הגזירה היתה להשמיד את כל היהודים בממלכה (ג 6–15).

בכל פעם שאני קורא את מגילת אסתר, אני מופתע עד כמה הקדים המחבר את זמנו. למרבה הפלא, מחבר המגילה מחבר שני נושאים דומים הממשיכים להטריד את עולמנו המודרני גם כיום: היחס המשפיל והפוגעני כלפי נשים ושנאת החינם כנגד היהודים. כל חברה או דת אשר סובלות התנהגויות כאלו, יונקת ישירות מרוחו של עמלק, אשר זינב בנחשלים ובעייפים במטרה להשמידם (דברים כה 17–18).

אם יש דבר אחד שמגילת אסתר מלמדת, הרי הוא זה: קהילת המאמינים באלוהים מכבדת נשים ואוהבת את היהודים. יתרה מכך, אנשי אלוהים מוכנים לסכן את חייהם ו/או את שמם הטוב במטרה להתנגד לכל ביטוי של שוביניזם ואנטישמיות. אנשים יראי שמים אוהבים את נשותיהם כשם שהמשיח אוהב את הקהילה. "הָאֲנָשִׁים, אֶהֱבוּ אֶת נְשֵׁיכֶם כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ אָהַב אֶת הַקְּהִלָּה וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדָהּ" (אפסים ה 25).

כמו–כן, אנשים יראי שמים אוהבים את ישראל כי הם מודעים לכך שחברם הטוב ביותר ומושיעם הוא יהודי בעצמו.

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.