"יֶשׁ־לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם־יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד־רָע׃ וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי־נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת־אֱלֹהָי" (בראשית לא 30-29).

שני דברים לגמרי בלתי-צפויים מתחוללים בפרק זה. ראשית, לבן מגלה כי אלוהי יעקב מגן על עמו ואינו זקוק להגנה בעצמו (אולי לבן היה צריך לשכור חברת אבטחה שתגן על אלוהיו מפני גניבה). וכך בהעדרו של אל גנוב שאינו יכול להגן עליו, פונה לבן אל אלוהי יעקב בבקשה להגנה בבראשית לא 50-48.

שנית, רחל תגלה שהאל אותו היא משרתת אינו רק מגן על עמו, אלא גם מוכיחו. רחל אינה יכולה להתחמק ממעשה הגניבה שביצעה ומעבודת האלילים שהפגינה. כתוצאה מפשעתה, יעקב יקים בקרוב מצבה על שמה של רחל, שכן משאלתו מתגשמת לפרטי פרטים: "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת־אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה… זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ, רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי" (בראשית לא 32, 38; יעקב הצליח לשמור על רחלי לבן, בעוד הרחל שלו מתה בלידה).

הסיפור מזכיר לי את הדיון התיאולוגי המפורסם של הבונה (the beaver) עם סוזן ב"אריה, המכשפה וארון הבגדים" מאת ס"ק לואיס: "אסלן הוא אריה – הוא האריה, האריה הגדול'. "אוי", השיבה סוזן, ״חשבתי שהוא גבר. האם הוא בטוח? ארגיש די לחוצה לפגוש אריה". "בטוח?" ענה הבונה, ״מי אמר משהו על בטוח? כמובן שאינו בטוח. אבל הוא טוב, הוא המלך".

אלוהי ישראל אינו צריך את ההגנה שלנו, אולם הוא דורש מאיתנו ליראה אותו ולכבדו.

"יְהוָה מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְהוָה מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל־הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ וְרָאוּ כָל־הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ כָּל־עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים הִשְׁתַּחֲווּ־לוֹ כָּל־אֱלֹהִים" (תהלים צז 7-1).